הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עומר

פסק דין

בפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכוש לרכב.

התובעת שילמה למבוטח שלה תגמולי ביטוח והיא תובעת את הסכומים ששילמה מאת הנתבע, אשר לטענתה נהג ברכב אשר פגע במבוטח שלה.

התביעה היא על סך 8,500 ₪ נכון לתאריך הגשת התביעה.

התיק נדחה מס' פעמים, כאשר לפחות ביחס לישיבה מיום 11.6.13 נפסקו הוצאות לעדי התובעת, ואולם ביהמ"ש עיכב את תשלום ההוצאות.

הנתבע לקח ייצוג משפטי והגנתו היתה שהוא לא נהג ברכב אשר פגע ברכב התובעת אלא מי שנהג ברכב היה חמו, מר רסלאן ג'באר ז"ל.

ביום 11.2.14 שמעתי במסגרת דיון סופי את מבוטח התובעת שנהג ברכב, את אשתו שישבה לידו והיא עדה ואת הנתבע.

הנתבע, באופן לא ברור לי, לא הביא לתמיכה בעדותו את ארוסתו ואת בת משפחתו הנוספת שישבה ברכב לתמיכה בגרסתו שלא נהג ברכב.

יש לזקוף עניין זה לחובתו על פי עודף מאזן הסתברות, במיוחד לאור העובדה שמר רסלאן ג'אבר הלך לעולמו ואינו יכול להעיד לטובתו של הנתבע.

יש לזכור גם שלמר רסלאן ג'אבר ז"ל היתה חב' ביטוח, היא חב' ביטוח מנורה, והנ"ל התנערה מאחריותה בנימוק שמי שנהג ברכב היה הנתבע אשר היה חסר רישיון נהיגה בזמן האירוע.

תיקים שכאלה בד"כ מתאימים לפוליגרף והנתבע גם הסכים ללכת לבדיקת פוליגרף מחייבת, אלא שבדיקה שכזו מכוח ועל פי פס"ד ביאזי – טעונה הסכמה של שני הצדדים וב"כ התובעת עמד על כך שיש ברשותו מספיק ראיות על מנת להוכיח שהנתבע נהג ברכב.

לאחר שמיעת עדות הנהג מטעם התובעת ואשתו, אני נותן אמון שהנתבע נהג ברכב.

עדותם היתה אמינה וללא סתירות. כללה את המרכיבים שיש לתת בהם אמון, דהיינו העובדה שניסו לנהל מו"מ עם אביו של הנתבע אשר הפלאפון שלו מופיע בטופס ההודעה על התאונה (מסמך מ/1) שלא צלח, וכן כי הפרטים הנוגעים לו נמסרו בזמן אמת ואף מופיעים בטופס ההודעה על התאונה.

לא היה שום אינטרס לנהג התובעת, בנסיבות העניין, לרשום את פרטי הנתבע חג'אזי עומר כנהג הרכב. להפך – האינטרס שלו היה הפוך.

עדותו היתה כנה ואמינה ועדות אשתו חיזקה עד מאוד את עדותו.

הנתבע מצידו לא הותיר רושם אמין וניתן היה לראות גם על פי תגובותיו כי אין הוא מוסר את מלוא האינפורמציה על האירוע אשר לא הביא עדים גם לתמיכה בעדותו.

אני פוסק כשכ"ט עדים בגין הישיבה שהתקיימה ב- 11.6.13 סך של 300 ₪ לכל אחד מהעדים ומוסיף עוד 200 ₪ לכל אחד מהעדים – סה"כ 1,000 ₪.

אני מחייב את הכשרה לשלם לנהג ולאשתו את הסכום של 1,000 ₪ וזאת תוך 30 יום והם יקבלו שיפוי על הוצאות אלה במסגרת פסה"ד.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 8,500 ₪ כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית בתוספת 1,000 ₪ הוצאות עדים שפסקתי ובתוספת 500 ₪ + מע"מ הוצאות לב"כ התובעת בישיבה מיום 11.6.13 וכן 1,000 ₪ + מע"מ שכ"ט עו"ד בגין הישיבה מיום 11.2.14.

סכומים אלה ישלם הנתבע לתובעת תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.