הכרעת דין לקטין בפרשת תקיפתו מתלונן שחזר מירח דבש עם אשתו וכן את בן דודו

הואיל והנאשם קטין, נוהל תיק זה ב"דלתיים סגורות". אני מתיר פרסום הכרעת הדין ללא פרסום כל פרט מזהה על הנאשם ובני משפחתו.

א.         מבוא

בערבו של יום 25.10.12 חזר א.ס (להלן: "א' ") עם אשתו נ.ס (להלן: "נ'"), מירח דבש שבילו בחו"ל. אביו של א', מ.ס (להלן: "האבא" או "מ'"), הסיע את א' ואשתו ברכבו מתחנת הרכבת, ואליו נלווה בן דודו של א', ע.ס (להלן: "ע' "). בהגיעם למקום מגוריהם, בא לקיצו ירח הדבש.

א' וע' מצאו עצמם דקורים דקירות חמורות וסיימו את הערב בבית החולים.

מי דקר אותם? זאת השאלה עמה תתמודד הכרעת דין זאת.

ב.         כתב האישום

            ביום 5.11.12 הוגש נגד הנאשם (קטין) כתב אישום ובו נטען כי ביום 25.10.12 בשעות הערב נהג האב (מ') ברכבו (להלן: "הרכב") בעיר, ועימו נסעו ברכב, בנו א', אשתו נ' וע' (כל הארבעה יחד ייקראו להלן: "המתלוננים").

הנאשם נהג ברכבו מאחורי רכבו של מ', כשאין לו רשיון נהיגה ופוליסת ביטוח בתוקף, בדרך נמהרת ורשלנית, תוך הפרעה לנסיעה, בכך שצפר, קילל והפנה תנועות מאיימות כלפי יושבי הרכב והסיט רכבו שוב ושוב לעבר הרכב באופן שסיכן חיי אדם.

מ' ניסה להתרחק מהנאשם אך בסמוך לעירייה נאלץ לעצור את רכבו בשל פקק תנועה.

הנאשם יצא מרכבו וצעד לעבר הרכב וא' יצא לקראתו.

הנאשם שלף סכין ודקר את א' שתי דקירות בגב, בבית החזה משמאל וכשא' ניסה להתגונן והדף את הנאשם, דקר אותו הנאשם שוב ביד שמאל בכוונה להטיל בו נכות או מום ולגרום לו חבלה חמורה.

ע' אשר הגיע למקום כדי לנסות להגן על בן דודו, א', נדקר גם הוא על-ידי הנאשם ביד ימין.

לא' נגרמו שתי דקירות בגב מתחת לקספיולה במעבר חזה-בטן משמאל, שהביאו לקרע בטחול עם דימום מסיבי, ודקירה ביד שמאל. בשל כך אושפז למשך 7 ימים בבית החולים רמב"ם, במהלכם עבר ניתוח לכריתת טחול ותיקון סרעפת.

לע' נגרם חתך באורך כ- 10 ס"מ ביד ימין עם דימום וחדירה לשריר וגם הוא אושפז בבית החולים רמב"ם למשך 6 ימים במהלכם עבר הליך של סגירת חתך תחת חסם עורקים.

לסיכום נטען בכתב האישום, כי הנאשם גרם לא' חבלה חמורה בכוונה להטיל בו נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, וחבל בע' חבלה חמורה תוך שימוש בנשק קר, החזיק סכין מחוץ לביתו וחצריו שלא למטרה כשרה, נהג ברכב ללא רשיון נהיגה וללא ופוליסת ביטוח בתוקף, בצורה נמהרת או רשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה.

בשל האמור לעיל, יוחסו לנאשם העבירות הבאות:

א.         חבלה בכוונה מחמירה - לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.         חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין.

ג.          החזקת סכין שלא כדין - לפי סעיף 186 לחוק העונשין.