הכרעת דין וגזר דין בתיק ת"פ 36712-12-12

אני מרשיע הנאשם על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, על פי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"ג, 2013-04-29 במעמד הנוכחים.

גזר דין

בפתח הדברים מצאתי לציין כי אף על פי ששיטתנו היא ענישה אינדיוידואלית, הרי שככל שגזרתי דינם של נאשמים רבים בעבירה זו, בנסיבות דומות לנסיבותיו של הנאשם, עד כדי זהות לעונש מסוים, לא מצאתי כי יהיה זה ראוי ונכון להפלות בין נאשם לנאשם.

נאשמים רבים שהובאו לדין בנסיבות כאמור, נדונו לעונש מאסר של חודש ויום.

עונש זה נגזר על הנאשמים הללו כפי שאני הולך אחר המתווה שקבעו בתי המשפט המחוזים נצרת ומרכז, הראשון בעניינו של עטאללה והשני בעניינו של גבור. כמו כן, מתווה שהותווה בפסקי דין של בתי משפט מחוזיים אחרים, בכוונתי למתחם ענישה, כלשון תיקון 113 לחוק העונשין שבין חודש ימי מאסר עד ל-6 חודשי מאסר.

אכן לנאשם כפי טענתו נסיבות מקלות, לרבות ובמיוחד נישואיו כפי הטענה ב-15.5.13.

אלא שככל שאני שוקל המקרה שלפני ובהתחשב בנסיבות כאמור לעיל, לא מצאתי לסטות ממתחם הענישה שקבעתי בעניינם של נאשמים רבים אחרים.

למותר לציין שתכלית הענישה בעבירות אלו היא פגיעה בערך חברתי - ביטוי שנטע בתיקון 113 לחוק העונשין, דהיינו ריבונותה של מדינת ישראל ופיקוח הנכסים שבתחומה, לנוכח ובמיוחד המצב הבטחוני הסורר במקומותינו, לפיו יש להקפיד על פיקוח כניסת תושבי השטחים לתחום המדינה.

כידוע, אין המופקדים על הבטחון יכולים להבחין בין אלה הנכנסים לישראל שלא כדין על מנת לפגוע בתושביה ובין אלה הנכנסים למטרות תמימות אחרות.

אשר על כן, אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

חודש ויום מאסר בפועל.

מעונש המאסר ינוכו ימי מעצרו של מיום 18.12.12 עד יום 24.12.12.

4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שמשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

אינני משית על הנאשם עונש כספי.

ככל שהופקד סכום כסף כערובה לשחרורו של הנאשם בתיק מ"ת 36732-12-12, הרי יוחזר לאדם שהפקידו.