אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין וגזר דין בתיק צבאי 676/12

הכרעת דין וגזר דין בתיק צבאי 676/12

תאריך פרסום : 17/06/2013 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מרכז
676-12
23/04/2013
בפני השופט:
1. סא"ל אהרון פנחס - אב"ד
2. רס"ן אירית קריספל
3. סרן עופר גולדשטיין


- נגד -
התובע:
התובע הצבאי
עו"ד סרן דנית מזור
עו"ד סא"ל אבי חלבי
הנתבע:
טוראי פיראס ברכאת
עו"ד אמיר סאלאמה
הכרעת דין וגזר דין

רקע

כתב האישום ותשובת הנאשם לאישום

נגד הנאשם, טור' פיראס ברכאת, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת לחבלה ממשית בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380, 382(א) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עיקרו של כתב האישום הינו בכך, שהנאשם, ביום 4.12.2012, במפקדת אוגדה XXX, תקף בצוותא עם החייל טור' רוסלאן אסלאן, את סמל ניר כהן (להלן: המתלונן). בכתב האישום נטען, כי בעת שטור' אסלאן אחז במתלונן וניסה להפילו, הכה הנאשם את המתלונן באגרוף בפניו, ואז שחרר טור' אסלאן את המתלונן מאחיזתו, ואף הוא הכה את המתלונן באמצעות שתי מכות אגרוף לראש המתלונן. כתוצאה מן המכות, נפל המתלונן לרצפה. כתוצאה ממעשים אלה, כך נטען בכתב האישום, פונה המתלונן לבית החולים "בלינסון", שם אובחן כסובל מפגיעה בלסת העליונה, בעין ימין ובראש, ונזקק לשבעה ימי מחלה. עוד נטען בכתב האישום, כי אירוע זה התרחש לאחר שיום קודם לכן (3.12.2012), בשעות הערב, עמד הנאשם בפתח חדרו של המתלונן ומנע את כניסת המתלונן לחדר, תוך שהמתלונן דחף את הנאשם על מנת להיכנס לחדרו.

במהלך דיון הקראה, שנערך ביום 14.1.2013, כפר הנאשם באשמה. ההגנה פירטה, בין היתר, כי הנאשם אכן נכח בחדרו של המתלונן (ושל טור' אסלאן) ביום 3.12.2012, כאשר באותה עת נכחו מחוץ לחדר חיילים נוספים, וכי במהלך שני הימים האמורים לא אמר הנאשם דבר לאוזניו של המתלונן. עוד נמסר על ידי ההגנה, כי הנאשם היה עד לקטטה שהתרחשה בין המתלונן לבין טור' אסלאן, וניסה להפריד ביניהם, אך לא תקף את המתלונן ולא נקט כלפיו באלימות כלשהי.

התשתית הראייתית

בפתח שמיעת הראיות, ביום 3.2.2013, לא התנגדה ההגנה להגשת מסמכים רפואיים על שם ‏המתלונן (ת/5), אך טענה, כי במסמכים אלה מופיעה במקום אחד המלצה לשבעה ימי מחלה ‏בעוד שבמקום אחר במסמכים מופיעה המלצה לשלושה ימי מחלה, ועל כך היא תבקש לחקור, ‏אך לצד זאת הוסיפה, כי אין לה מחלוקת לגבי טיב הפגיעה במתלונן הנטען בכתב האישום.‏ כמו כן הגישה התביעה מסמכים נוספים, על דעת ההגנה, לרבות אמרתו של רס"ל דוד יצחק (ת/3), שהוגשה ללא העדתו של הנגד.

שלושת העדים העיקריים להתרחשויות, ובעיקר לקטטה, לגבי עצם התקיימותה לא היה חולק, הינם המתלונן, טור' רוסלאן אסלאן והנאשם. חיילים אחרים שהעידו בפני בית הדין היו עדים רק לחלק מהשתלשלות האירועים הנטענת בכתב האישום.

להלן יובאו עיקרי גרסאותיהם של העדים הרלוונטים:

המתלונן, סמל ניר כהן, מסר בגירסתו כדלקמן:

הוא שימש בעת הרלוונטית בתפקיד מש"ק מעצר. הוא הגיע לבסיס ביום 3.12.2012 וישר החל לעבוד, במשרד, לשם הגיע עם תיקו וציודו. בשעת ערב, הגיע עם תיקו לכיוון חדרו, המצוי במתחם המעצר, שם הבחין בתמיר ורוואד - מש"קי המעצר, וכן בטור' אסלאן, בנגד בשם קטימה ובנאשם, אותו לא הכיר באותה עת (עמ' 2). לפני שנכנס לחדר, הוא שאל את רוואד אשר לזהות הנאשם, מאחר שזה לא היה מוכר לו, ‏ורוואד השיב, כי מדובר בנהג שהגיע לבצע משימה בבסיס (עמ' 9). בעת שביקש להיכנס לחדר, כלל החיילים במקום נכחו במדרגות הסמוכות לכניסה לחדר, פרט לנאשם, שעמד בפתח (עמ' 11). ‏כשביקש להיכנס לחדר המגורים שלו, עם ציודו, עמד הנאשם בכניסה לחדר וחסם את הגישה אליו. הוא ביקש ממנו להיכנס, אך הנאשם לא זז ממקומו. הוא נכנס "קצת בכוח" עם תיקו, ברווח בין הנאשם לבין משקוף הדלת (עמ' 2). תוך כדי כניסתו לחדר "הייתה התחככות, כתף לגוף ... נוצרה דחיפה, לא במכוון ... בגלל המרווח הצר" (עמ' 11 סיפה). הוא הבין ש"התחילו להתחמם העניינים" עם הנאשם והוא לא היה מעוניין להגיע לאלימות פיזית. רוסלאן וקטימה שוחחו עם הנאשם, והוא לא הבין מה הם אמרו אחד לשני (עמ' 2). המתלונן הסביר בהמשך, כי ה"אווירה התחממה" בעת שנכנס בין הנאשם לבין משקוף הדלת - ‏‏"הם דיברו ביניהם בערבית, הבנתי שהם עוצרים אותו, את פיראס, כדי שיירגע, כך זה נראה. ‏אני לא יודע מה הם אמרו לו כי הם דיברו בערבית" (עמ' 9 סיפה).‏ עוד הוסיף המתלונן, כי בעת שהתכוון להיכנס לחדר, הוא אמר זאת לנאשם, אשר חסם את פתח הכניסה, אך הנאשם הסתכל עליו ולא זז ממקומו, כך שהוא נכנס בינו לבין משקוף הדלת (עמ' 10 רישה). הוא נטל את תיקו, שם היו חפצים אישיים, וניגש למשרד כדי לעבוד (עמ' 2). בעת שיצא מן החדר "הייתה סוג של דחיפה קטנה ... הוא (הנאשם - ביה"ד) שלח לי יד לכיוון החזה". בינו לבין הנאשם התנהל ויכוח בקול רם, גם אם לא בצעקות (עמ' 10). אור ליום 4.12.12 (01:30-02:00) הוא חזר לחדר, אך החדר היה נעול. באותו חדר אמורים לישון, בהוראת הרס"ר, רק מש"קי המעצר. הנאשם וטור' אסלאן לא היו אמורים לישון באותו חדר. דלת החדר היתה נעולה והוא התקשר לתמיר, אשר ענה מתוך נמנום והשיחה נותקה. הוא המשיך ודפק על הדלת, אך ללא מענה. הוא ניגש לישון על ספסל מחוץ לחדר, שם ישן במשך מספר שעות, ולאחר מכן מצא חדר של מאבטחי מתקנים שלא היה מאוייש, שם שהה בהמשך הלילה (עמ' 2).

לשאלה, האם אמר באותה הזדמנות לנאשם, כי הוא "משכונת עבריינים מאשדוד", השיב המתלונן בשלילה (עמ' 12)

למחרת בבוקר (4.12.2012) הבחין בנאשם ובטור' רוסלאן יושבים על ספסל. הוא חלף ביניהם ואמר להם "אתם תשלמו על מה שעשיתם". הוא התכוון לכך, שהרס"ר יטפל בהם משמעתית. הם אמרו לו, "בוא נמצא מקום שקט שאף אחד לא רואה ושם נסגור את העניינים בינינו" (עמ' 2 סיפה). הוא אמר זאת לשניים, מאחר שהם ידעו שהוא ישן באותו חדר, ואין אפשרות שאף אחד בחדר לא התעורר לקול דפיקותיו על דלת החדר. לשאלה, מדוע אמר זאת גם לנאשם אם הוא רק הגיע ליחידה, השיב המתלונן, "על מה שהיה באותו ויכוח, על הרמת היד. תשלמו על מה שעשיתם, זה על כל מה שהיה באותו ערב" (עמ' 13). המתלונן הכחיש, כי איים על השניים ואמר להם "אני אתפוס אתכם באזרחות" (עמ' 14, ש' 24-26). הוא הבין שהם מעוניינים להתעמת פיזית עימו (עמ' 3 רישה). הוא המשיך בדרכו. לאחר מכן, בעת שעבר בחניה במקום, הבחין בנאשם, בטור' אסלאן, בנגד קטימה ובנגד נג'יב, עומדים במרחק של 15-20 מטרים לערך ממנו, ומדברים ביניהם (עמ' 3). לשאלת ההגנה השיב המתלונן, כי הוא לא יודע אם הנאשם שוחח עם רוסלן וקטימה, אך הוא היה קרוב מאוד לאיזור בו התקיימה השיחה (עמ' 17 רישה). הוא לא שמע את הדברים. טור' אסלאן אמר לו "בוא שניה". הוא המשיך ללכת ואמר "אל תתקרבו אליי", אך טור' אסלאן והנאשם המשיכו להתקרב לעברו. טור' אסלאן הגיע אליו ראשון, החל לתת לו מכות עם כתפו לכיוון כתפו של המתלונן וחסם את דרכו. הנאשם עמד מאחוריהם במרחק של כשישה-שבעה מטרים. הוא ביקש מטור' אסלאן להפסיק, אך האחרון כפת את ידיו (של המתלונן) באמצעות ידיו (של טור' אסלאן), תוך שעמד מאחוריו ואחז בו בקדמת גופו, באופן שלא התאפשר לו (למתלונן) להזיז את ידיו. טור' אסלאן ניסה לנערו "לצדדים" (עמ' 18, שורה 31) ולהפילו לעבר הרצפה, אך ללא הצלחה.‏ במקביל התקדם הנאשם והגיע מולו, כשפניו מול פני המתלונן. הנאשם היה עם נשק, אותו הזיז לאחור. הנאשם נתן לו אגרוף, לצידו הימני של פניו, בעת שטור' אסלאן עדיין אחז בו (עמ' 3). בהמשך חקירתו הדגים המתלונן, כי הנאשם היכה אותו במרכז לחיו, בין הפה לאוזן, ומסר, כי ראה את הנאשם נותן לו אגרוף. הוא לא זוכר באיזו יד היכה אותו הנאשם (עמ' 19 רישה). לשאלה, האם הנאשם ניגש כדי להפריד בינו לבין טור' אסלאן, השיב הנאשם בשלילה (עמ' 19 סיפה). לאחר שהיכה בו הנאשם באגרופו, הרגיש המתלונן, כי טור' אסלאן שחרר את אחיזתו במתלונן, והוא קיבל עוד אגרוף אחד או שניים באחורי ראשו מטור' אסלאן (עמ' 3). במהלך האירוע הוא ניסה לשחרר את אחיזתו של טור' אסלאן, ולאחר שקיבל את האגרוף מן הנאשם, הוא צעק. הוא חש סחרחורת, ובסופו של דבר היה על הרצפה. הוא לא זוכר אם נפל או שטור' אסלאן דחף אותו לעבר הרצפה. לאחר שהוא נפל לרצפה, הלכו השניים מן המקום.

אשר לכך שבאמרתו, מיום 9.12.12, מסר, כי היה על המדרכה בעת שטור' אסלאן אחז בו, השיב הנאשם, כי התכוון שהיה בחניה במקום, המורכבת מאספלט "חלק", וכי אין מדרכה מוגבהת במקום (עמ' 20 רישה).

קצין בשם דעאל ניגש להעניק לו סיוע, קרא לחובש והוא הובל ברכב למרפאה, שם ניתן לו לשים קרח על האזור שהתנפח בפניו. הוא נשלח לרופא בבסיס אחר בגזרה. הוא אמר לרופא, כי הוא סובל מטשטוש בראייה וכי הוא לא יכול לסגור את הלסת, שכאבה לו (עמ' 4 רישה). הוא הופנה לבית החולים בלינסון, שם נבדק על ידי רופאה, וקיבל שבעה ימי מנוחה. הטשטוש בראיה חלף ביום שלמחרת, בעוד "הכאבים בלסת לא יכלתי לאכול דברים קשים והייתה לי בעיה בדיבור במשך משהו כמו ארבעה ימים. צד ימין של הלסת" (עמ' 4 רישה). המתלונן השיב, כי הוא לא היה מנוע מלדבר לחלוטין באותם ימים, אלא כי היה לו קושי בדיבור - "הרגשתי לא נוח בדיבור שלי דבר שהציק". הוא התקשה לסגור את הלסת לחלוטין ולפתוח אותה באופן מלא, והדבר הסב לו כאבים - "הייתי במצב של לא פתיחה ולא סגירה עד הסוף" (עמ' 6). אשר לכך שרופאה בבית החולים, ד"ר גרינברג, המליצה על שלושה ימי מנוחה (ת/5, עמ' 3), מסר המתלונן, כי הרופאה אמרה לו, כי אין לה הסמכות הרפואית לתת ימי מנוחה בפועל אלא רק להמליץ על כך, ואמרה לו להמתין לרופא הכירורג שיחליט בעניין. הכירורג, שבדק אותו לאחר בדיקתה של ד"ר גרינברג, החליט לתת לו שבעה ימי מנוחה (עמ' 6).

לדבריו, הנגד קטימה ראה את כל מהלך האירוע, ואין לו הסבר מדוע הנגד לא אמר שהבחין בנאשם נותן לו אגרוף. לצד זאת מסר המתלונן, כי במהלך האירוע עצמו הוא לא ראה את קטימה, אשר עמד "בזווית מאחוריי" (עמ' 20). לאחר שהקצין הקים אותו מהרצפה, הוא הבחין בקטימה ובנג'יב עומדים באותו מקום בו עמדו בטרם החלו המכות, באותו מרחק - כחמישה עשר-עשרים מטרים. השניים עמדו אלכסונית מאחור למקום בו נתפס, תוך שבעת שהקצין הקימו מן הקרקע, היו פניו מופנות כלפי פני שני הנגדים (עמ' 5, ש' 9-13).

הוא לא מבין מדוע הוכה. הוא לא קילל את טור' אסלאן או את הנאשם ביום האירוע או ביום שקדם לו (עמ' 5 רישה). אשר לכך שהנגד קטימה מסר באמרתו, כי המתלונן אמר לו "איפה הבני זונות", מסר המתלונן, כי עובר למכות שספג ועובר לעת בו הבחין בשניים, שאל את הנגד היכן הם אך לא קילל אותם (עמ' 15 סיפה).

את הנאשם כלל לא הכיר קודם לאותם ימים. טור' אסלאן שימש תקופה מסויימת כמש"ק מעצר, תוך שהוא (המתלונן) היה זה שמעביר את המשימות למש"קי המעצר. טור' אסלאן היה תחת הדרכתו כאמור במשך כחודש, כאשר במהלך תקופה זו התנהלו ויכוחים רבים ביניהם. המתלונן תיאר, בין היתר, אירוע במסגרתו התקשר לטור' אסלאן, לבקשת מפקדיו, כדי לומר לו להגיע לבסיס, ואשר בתגובה לכך, התעצבן טור' אסלאן ואיים עליו. מדברי המתלונן עלה, כי טור' אסלאן איים עליו מילולית מספר פעמים (עמ' 5). לדברי המתלונן, לטור' אסלאן היו התפרצויות - "לא כמו של בן אדם נורמטיבי". עוד מסר, כי מספר חודשים קודם לאירוע המתואר, אחז בו טור' אסלאן וניענע אותו (עמ' 7 סיפה).

לאחר כחודש בתפקיד מש"ק מעצר הוסט טור' אסלאן לתפקיד אחר. הרס"ר הנחה את טור' אסלאן מספר פעמים לא לשהות בחדר מש"קי המעצר אך טור' אסלאן המשיך לישון במקום.

טור' רוסלאן אסלאן העיד בפני בית הדין. יוער, בית הדין דחה את בקשת העד, להימנע ממסירת דברים בעדותו מחמת חששו כי הדבר עלול להפלילו, תוך שקבענו סייג, לפי סעיף 47(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לפיו הדברים שימסור במסגרת עדותו לא ישמשו כנגדו. מעדותו של טור' אסלאן עלה האמור להלן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ