1. אני מזכה את נאשם 3 מהעבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כחוק, ומהעבירות של מסירת דו"חות הכוללים ידיעות לא נכונות, שיוחסו לו בכתב האישום.
2. אני
מרשיע את
הנאשמים בעבירות כפי שפורטו בעמוד האחרון להכרעת דין זו.
בכתב האישום
נטען (תמצית העיקר): נאשמת 1 היתה חברה לשירותי כח אדם. נאשם 2 היה בעלים ומנהל בנאשמת 1. נאשם 3 היה מנהל חשבונות של נאשמת 1. נאשם 3 שהיה בעבר מנהל חשבונות של חברת גפאי כח אדם (להלן-חברת גפאי) שהפסיקה את פעילותה במחצית 1997, עבר להיות מנהל חשבונות של נאשמים 1 ו-2. ב-31.12.97, לבקשת נאשם 2, הוציא נאשם 3 שלא כדין מתוך פנקסי החשבוניות של חברת גפאי, 2 חשבוניות מס - מס' 70 ו-72, בסכום מע"מ כולל של 112,059 ש"ח (להלן-החשבוניות). הנאשמים רשמו את החשבוניות כתשומות בספרי נאשמת 1 והקטינו את מס העסקאות שעליהם לשלם. בכך הגישו דוחות הכוללים ידיעות לא נכונות בלא הסבר סביר, ובכוונה להתחמק מתשלום מס.
לאחר ששמעתי וראיתי את העדים ואת הנאשמים 2 ו-3, קראתי את הפרוטוקול ואת המסמכים, בחנתי ושקלתי את הראיות, מסקנתי היא, שאשמתם של הנאשמים בעבירות שיפורטו להלן
הוכחה מעבר לספק סביר והם
יורשעו בהן (לאור האמור בסיכומי התביעה יזוכה נאשם 3 מהעבירות דלעיל;ההדגשות שבהכה"ד-שלי-ג'נ').
אלה נימוקיי המפורטים:
עובדות שבכתב האישום שאינן שנויות במחלוקת
:
1.
ס' 1 לעובדות כתב האישום -
נאשמת 1 היתה חברה לשירותי כח אדם שהיתה רשומה כ"עוסק מורשה" לפי חוק מס ערך מוסף; נאשם 2 היה בתקופה הרלבנטית לאישום בעלים ומנהל בנאשמת 1;נאשם 3 היה בתקופה הרלבנטית מנהל חשבונות של נאשמת 1. הנאשמים הודו בעובדות אלה (בעמ' 2 לפר', שו' 5-13; בעמ' 4 לפר', שו' 5-6).
2. מסעיף 4(ב) לכתב האישום - נאשם 3 הוציא מתוך פנקסי החשבוניות של חברת גפאי, 2 חשבוניות מס - מס' 70 ו-72 (בתשובת נאשם 3 לאישום - בע' 2 לפר'; ת/9, בע' 3, שו' 2-9, 18-28; ת/10, בעמ' 2, ש' 9-18; בעמ' 3, שו' 3-5; בע' 4, שו' 1-3; בעמ' 100 לפר', שו' 1-14; בעמ' 101 לפר', שו' 27-28; בעמ' 106 לפר', שו' 16).
3.
מסעיף 4(ב) לאישום - נאשם 3 הוציא את החשבוניות לפי בקשת נאשם 2 (
ת/9, בע' 3; בעמ' 63 לפר';
ת/10, בעמ' 2-3; בעמ' 83 לפר', שו' 16-17; בעמ' 97 לפר', שו' 7-9).
4.
מסעיף 4(ג) לכתב האישום -
הנאשמים רשמו את החשבוניות כתשומות בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 1 (בעמ' 79 לפר', שו' 1-10),
וקיזזו אותן (לגבי חשבונית 70 -
ת/2
, בדו"ח מע"מ
ת/1
לתקופה נובמבר-דצמבר 1997, תשומות בסך של 74,659 ש"ח כסכום שבחשבונית
ת/2
; לגבי חשבונית 72 - בכרטסת "מע"מ תשומות" -
ת/6
, הכוללת גם את חשבונית
72 ובה סכום של 37,400 ש"ח (בעמ' 2 של
ת/6
). בכך, הקטינו הנאשמים את מס העסקאות שעליהם לשלם (בסיכומי נאשמים 1 ו-2, בעמ' 1).
הסוגיות העיקריות שבמחלוקת
:
1. מהו מועד סיום פעילותה של חברת גפאי (לעומת מועד הוצאת החשבוניות ממנה)?
2. האם היתה הסכמה בין נאשמת 1 לחברת גפאי לתשלום חובות חברת גפאי כנטען ע"י נאשם2, ולכן כנטען היתה הצדקה להוצאת החשבוניות כנגד תשלום החובות הנטענים?
3. האם המסמכים שבספרון הכרוך
נ/6, קבילים כראייה לאמיתות תוכנם, וכפועל יוצא - האם הוכחה טענת נאשמים 1 ו-2 בדבר תשלום חובותיה של חברת גפאי ע"י נאשמת 1?
4. האם החשבוניות 70 ו-72 נשוא כתב האישום, הוצאו כדין?
5. האם מהימנה גירסת נאשם 2 בסוגיות נוספות (לאחר שנדחתה בסוגיות אחרות)?
6. האם הוכח היסוד הנפשי בעבירות שביצעו הנאשמים?
הכרעה בסוגיות שבמחלוקת
:
1.
חברת גפאי סיימה את פעילותה לכל המאוחר בחודש יולי 1997:
נאשם 2
העיד: חברת גפאי היתה פעילה גם
אחרי יולי 1997, וגם בחודש נובמבר 1997 (בעמ' 68 לפר', שו' 13-22, 27; בע' 69 לפר', ש' 1). גם גרא פולגר וגם נאשם 3 טיפלו בגפאי באוקטובר, נובמבר ודצמבר 1997 (בעמ' 69 לפר', שו' 13-16; בעמ' 71 לפר', שו' 25-27).
ואולם
, לפי
ראיות, גירסתו דלעיל של נאשם 2
איננה מהימנה, ודינה
להידחות:
1.1
. נאשם 3 אמר בהודעתו בחקירתו, שחברת גפאי סיימה את עבודתה בסביבות
יוני או יולי 1997 (
ת/11
, בעמ' 1, שו' 1-2; ראה גם בהודעתו בחקירתו
ת/10
, בע' 1, ש' 6-7). הוא הפסיק את עבודתו בחברת גפאי בתקופה
יוני-יולי 1997 כשעד אז הוא קיבל שכר מחברת גפאי ומאז הוא קיבל שכר מחברת סיוון דור בלבד, ובאותה תקופה הוא גם הפסיק לנהל את החשבונות של חברת גפאי (
ת/11
, בעמ' 2, ש' 20-24; ראה גם בע' 107 לפר', ש' 14-15). ודוק: לפי עדות
עת/1, גרא פולגר
(להלן-
גרא), שהיה בעל המניות העיקרי בחברת גפאי, נאשם 3 הוא שניהל בפועל את העניינים המקצועיים בחברת גפאי (בעמ' 10 לפר', שו' 5-6; ראה גם בעדות
נאשם 2 - בע' 57-59, 68 ו-77 לפר'). היינו, נאשם 3 ידע את אשר הוא העיד.