1. הנאשם הואשם בביצוען של העבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיפים 329(א)(1) ו- 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין וגניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב לחוק העונשין.
על-פי האמור בכתב האישום, בתאריך 21.12.04, בשעות הערב, החנה מר עארף זעתרי (להלן: זעתרי) משאית משאבת בטון השייכת לחברת "משאבות מעוז" שבבעלות אבי עדקי ואריה מיכאל, מדגם מרצדס, מספר רישוי 00-387-75 (להלן: המשאית) בסמוך לביתו שבראס אל עמוד. זאת, לאחר שהפעיל את כל אמצעי המיגון של המשאית, ובהם איתוראן. בסמוך לשעה 03:00 בתאריך 22.12.04 שבר הנאשם את חלון המשאית, התפרץ לתוכה, חיבל במערכת ההצתה ובחוטי החשמל המחוברים אליה וגנב את המשאית. בעקבות התראה שהתקבלה מחברת איתוראן הוזנקו לאזור מספר ניידות משטרה וכוחות מג"ב, שהחלו בסריקות לאיתור המשאית. בסמוך לשעה 03:37 אותרה המשאית באזור ג'בל מוכבר. כוחות המשטרה ומג"ב החלו לרדוף אחריה, תוך הפעלת אורות כחולים וצפירות. בשלב מסויים עצר הנאשם את המשאית. ניידת משטרה שדלקה אחריו נעצרה והשוטרים שהיו בה יצאו לכיוון המשאית כדי לעצור את הנוהג. הנאשם, שהבחין בשוטרים, החל ליסוע לאחור, נעצר במרחק קטן מהניידת והמשיך בנסיעה לפנים. שוטרי הניידת חזרו לרכבם והמשיכו במרדף. כעבור כ- 200 מ' נחסמה דרכה של המשאית על ידי ג'יפ צוות מג"ב (להלן: הג'יפ), שעמד בכביש צר, כשחזית הג'יפ מופנית למשאית. הנאשם שהבחין בג'יפ החוסם המשיך בנסיעה כשהוא מתנגש בחזית הג'יפ וגורר אותו מספר מטרים, עד שהג'יפ נדחף לתוך תעלה, ציר התנועה התפנה והנאשם המשיך בנסיעה. הנאשם המשיך בנסיעה עוד מספר עשרות מטרים, כשהשוטרים דולקים אחריו רגלית. בשלב זה עצר הנאשם את המשאית, ונעצר.
כתוצאה מהתנגשות המשאית בג'יפ, בו ישבו אותה עת שלושה שוטרי מג"ב, עף הלוחם רייגן אזברגה מתוך הג'יפ ונחבל ושני שוטרים נוספים - סאלח אבו ריש וחיים שמעון - נפגעו גם הם ונגרמו להם חבלות שונות. כמו כן, נגרם נזק לג'יפ.
2. מטעם המאשימה העידו שוטרים ואנשי מג"ב אשר השתתפו במרדף אחרי המשאית.
השוטר יפים פריצר (להלן: יפים) תיאר בעדותו כיצד הבחין במשאית המתקרבת לעברו וחסם, באמצעות מכונית המזדה המשטרתית בה נהג, את ציר נסיעתה לרוחבו. העד יצא מן הרכב וביקש להתקדם לכיוון המשאית, ואולם "
איך שיצאתי עם הפנס סימנתי לעצור וראיתי שהנהג לא מאט את הקצב ופחדתי שיפגע בשוטרת וממשיך ליסוע, ממש לקח לי שניות להיכנס לרכב ולהזיז אותו...[המשאית]
לא פגעה בניידת כי הספקתי בשניות להזיז את הניידת במהירות הברק. ממש הייתי בהלם והרגשתי סכנת חיים" (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 14-19). לאחר מכן המשיך יפים ליסוע אחרי המשאית וחבר לניידת נוספת בה ישבו השוטר אסי משה (להלן: אסי) ולוחם מג"ב מיכאל גזהן (להלן: מיכאל). מאחר שאסי הכיר את האזור בהיותו שייך לתחנת עוז (יפים משרת בתחנת מוריה), איפשר יפים לאסי ליסוע לפניו. באופן זה נסעו בשיירה המשאית, הניידת בה נסעו אסי ומיכאל ולבסוף הניידת של יפים. כל הניידות נסעו באורות מלאים, הפעילו אורות כחולים מהבהבים (עמ' 15, שורות 27-28; עמ' 20, שורות 21-24), קראו בכריזה לנהג המשאית לעצור וצפרו. נהג המשאית לא שעה לכל אלה, והמשיך בנסיעה. בשלב מסויים עצרה המשאית. השוטרים סברו שהנהג יברח ויצאו מן הניידות לעבר המשאית, ואולם הנהג לא יצא, נסע לאחור, התקרב מאד לניידת שבה היו אסי ומיכאל, כך שגם הם נאלצו ליסוע לאחור, ולבסוף המשיך בנסיעה לפנים, כששתי הניידות בעקבותיו. מהירות הנסיעה של המשאית לא היתה גדולה בשל תנאי הדרך (עמ' 19, שורות 22-24) "
זה המקסימום שאפשר לנסוע בשביל הזה" (עמ' 20, שורות 27-28). לאחר מכן הבחין יפים במשאית הפוגעת בג'יפ ושמע צרור יריות. בחקירתו הנגדית תיקן יפים את עדותו ואמר ששמע "
אולי 2. לא ספרתי. ממש מעט. 1-3 יריות"(עמ' 20, שורה 3). הוא הבחין גם באסי ובשוטרי מג"ב שרצים לכיוון המשאית, מוציאים את הנהג ומובילים אותו לניידת.
3. אסי תיאר את מהלך הדברים באותו אופן מאז חבר לניידת של יפים ועד להתנגשות עם הג'יפ. אסי הבחין בחסימה שביצע צוות מג"ב באמצעות הג'יפ. "
נוצר מצב שהמשאית הבחינה בצוות מג"ב שעשה חסימה בנתיב הנסיעה שאי אפשר לעבור אלא אם כן הוא נכנס בהם כמו שהיה. נהג המשאית המשיך בנסיעה למרות צוות מג"ב שסימן לו לעצור... הוא מבחין בצוות מג"ב בצומת נכנס לנתיב שלהם, נותן להם מכה עם החזית שלו בחזית שלהם בצד כי הם היו באלכסון" (עמ' 22, שורות 15-20). לאחר שפגעה בג'יפ המשיכה המשאית ליסוע. מאחר שבמקום היתה פניה חדה שמאלה, הנהג האט. אחד משוטרי המג"ב, הלוחם רייגן אזברגה (להלן: רייגן), "
נע מולו רגלית לכיוון הסיבוב" (עמ' 22, שורה 24), נשמעה יריה, והמשאית נעצרה. אסי ירד מן הניידת ורץ לעבר המשאית. הוא הוציא את הנאשם, שנהג במשאית, מתוכה ועצר אותו בעזרת רייגן. הנאשם התנגד והשתולל, והובל לניידת.
לוחם מג"ב מיכאל, אשר נסע בניידת עם אסי, תיאר את מהלך הדברים באותו אופן. לדבריו, "
המשאית ניגח אותם [את ג'יפ המג"ב]
הצידה" (עמ' 35, שורה 7). לאחר מכן המשיכה המשאית בנסיעה ופנתה בעיקול הכביש שמאלה. מיכאל שמע ירי באוויר ושמע את אחד השוטרים קורא לעבר נהג המשאית בערבית.
גם מיכאל רץ לעבר המשאית שנעצרה, לכיוון צידה הימני. הוא ניסה לפתוח את הדלת הימנית, של הנוסע שליד הנהג, אך לא הצליח. "
הדלת היתה סגורה ולא נפתחה" (עמ' 35, שורות 10-11). גם מיכאל השתתף במעצר הנאשם ולאחר מכן שמר עליו בניידת.
4. שלושת לוחמי מג"ב שנסעו בג'יפ ונפצעו, העידו אף הם.
הנהג היה שמעון חיים (להלן: שמעון). שמעון הוא נהג מקצועי המשרת במג"ב 24 שנים. שמעון העיד, כי המשאית "
דהרה" לכיוון הג'יפ (עמ' 26, שורה 9). שמעון אותת עם אורות הג'יפ, האורות הכחולים המהבהבים פעלו, הוא צפר, והלוחם שישב לידו הפעיל את הכריזה. כאשר הבחין שמעון, כי המשאית מתקרב לעבר הג'יפ במהירות, "
נצמדתי לצד ימין ועמדתי בכביש לאורך כיוון הנסיעה" (שם, שורות 10-11). המשאית, שדהרה לעבר הג'יפ, פגעה בו בחזית שמאל. "
מאחר והכביש צר, הוא הצמיד אותי לטראסה והמכה הוא סובב אותי לאמצע הכביש" (שם, שורות 13-14). ובמקום אחר:
"ההתנגשות לא היתה חזיתית כי אני מנעתי אותה" (עמ' 27, שורות 16-17). שמעון נפגע וכך גם הלוחם שישב לידו. רייגן, שישב מאחור, עף מן הג'יפ. שמעון העיד, כי לא הבחין בכל נסיון של המשאית להאט או לבלום. אורותיה התקרבו אל הג'יפ במהירות (עמ' 27, שורות 11-12). הוא הוסיף, כי להערכתו המשאית נסעה בכוונה לפגוע בג'יפ ולדרוס את נוסעיו. המדובר בכביש צר החסום על ידי ג'יפ, ובמשאית כבדה, השוקלת 30 טון, הנוסעת לעברו. במצב כזה, "
יש שתי ברירות. להיכנס בנו או לעצור. הוא בחר לא לעצור. אין אפשרות לא לפגוע בג'יפ"
. (עמ' 28, שורות 1-2). העד שלל את האפשרות שהיתה תקלה בבלמי המשאית, שכן לאחר הפגיעה בג'יפ האט נהג המשאית את המהירות ופנה בעיקול שמאלה בנסיעה איטית, עד שנעצר. לו היתה תקלה בבלמים, היתה המשאית ממשיכה בנסיעה ישר.
שוטר מג"ב נוסף הוא סאלח אבו ריש (להלן: סאלח), סמל מחלקה המשרת במג"ב 10 שנים. סאלח ישב ליד שמעון. עדותו תואמת את עדות של שמעון בכל פרטיה. גם סאלח תיאר כיצד הג'יפ אותת בכל אופן אפשרי למשאית לעצור, אך היא "
דהרה" לעברו (עמ' 31, שורה 21). לדבריו, מזלם של נוסעי הג'יפ היה ששמעון הוא נהג מקצועי וותיק אשר ידע כיצד להגיב מול המשאית הנוסעת לעברם. "
הנהג שלי לקח ימינה על מנת למנוע את הפגיעה שלו" (עמ' 33, שורה 26). סאלח נפגע בידו הימנית ובכל גופו. גם הוא השתתף במעצר הנאשם. הוא ראה ש"שולפים" אותו מתוך המשאית, מכסא הנהג.
שוטר המג"ב השלישי הוא רייגן, אשר ישב מאחור. רייגן תיאר בעדותו כיצד "עף" מן הג'יפ כתוצאה מפגיעת המשאית. הוא הועף למרחק 5-7 מ', ואולם קם על רגליו רדף אחרי המשאית על אף כאביו. "
אני עפתי לפני המשאית. או ידרוס אותי או אעצור אותו. פתחתי באש כדור אחד באוויר. ראיתי שבמצב הזה האדם לא עוצר. התדרדרתי בצד ימין וראיתי אותו נוסע... הוא בא בסיבוב. חתכתי את הסיבוב וכיוונתי אליו ב- 16
M
וכל השיחה שלי איתו בערבית... אמרתי לו אם אתה לא עוצר אני יורה בך. עצר..." (עמ' 29, שורות 3-7).
5. תמונת המצב המצטיירת מן המקובץ: בשלב הראשון של המרדף, זוהתה המשאית על ידי הניידת בה נהג יפים, אשר דלק אחריה. למרדף הצטרפה ניידת נוספת בה ישבו אסי ומיכאל. בכל מהלך המרדף נסעו ניידות המשטרה עם אורות כחולים מהבהבים, צפרו וקראו בכריזה למשאית לעצור. נהג השמאית המשיך בנסיעה ולא שעה לכל אלה. בשלב מסוים נחסם ציר הנסיעה של המשאית על-ידי הג'יפ. גם נהג הג'יפ, שמעון, הפעיל אורות כחולים מהבהבים, אותת וצפר וסאלח קרא לעבר המשאית בכריזה. הג'יפ עמד במסלול נסיעת המשאית, בנתיב צר, שאין בו אפשרות למעבר שני כלי רכב בו זמנית. נהג המשאית לא האט ולא בלם, אלא התנגש בג'יפ. תושייתו של שמעון, אשר הסיט את הג'יפ הצידה, מנעה פגיעה חזיתית בג'יפ, והפגיעה היתה בצידו השמאלי של הג'יפ. לאחר הפגיעה בג'יפ המשיכה המשאית בנסיעה. המשאית נעצרה לבסוף, לאחר שהאטה בשל עיקול חד בדרך ולאחר שרייגן עשה שימוש בנשק שבידו, ירה באוויר והורה לנהג לעצור. הנאשם, אשר נהג במשאית, הורד ממנה ונעצר.
6. עדויותיהם של עדי המאשימה משתלבות זו בזו ותואמות זו את זו במרבית הפרטים. העדים העידו בבטחון, עדותם היתה קוהרנטית, עמדה בחקירה הנגדית, וניכר היה שאירועי אותו לילה נחרתו היטב בזכרונם. ב"כ הנאשם הצביע על מספר סתירות בעדויות (לעניין מספר היריות שנשמעו, זהות השוטרים שביצעו את מעצר הנאשם, וכדומה). ואולם, המדובר בסתירות מועטות, שאינן יורדות לשורש העדויות. נהפוך הוא. ההתרשמות היא, כי אל אף הדרמטיות והאינטנסיביות של האירועים, עלה בידי העדים לזכור את רצף האירועים לפרטיהם. במצב דברים זה ניתן לסמוך על עדויותיהם ולקבוע, כי עלה בידי המאשימה להוכיח כדבעי את כל העובדות המנויות בכתב האישום.
7. גירסתו של הנאשם בעדותו בבית המשפט היתה, כי היה בעיצומה של הליכה ספורטיבית במקום. הוא ראה משאית מבצעת סיבוב ושמע יריות. דלת ימין של המשאית נפתחה ומישהו קפץ מתוכה, ברח, והשאיר את המשאית בנסיעה. "
אני קופץ על המשאית, מושך את ההנד ברקס שזה בצד ימין של הנהג, אני רואה שוטר מג"ב מכוון את הרובה שלו אלי ואומר לי לעצור. אני עוצר את המשאית" (עמ' 38, שורות 21-24).
גירסתו הפנטסטית של הנאשם איננה מתקבלת על הדעת. המדובר בגירסה דימיונית, מופרכת על פניה, שלא ניתן לתת בה שמץ של אמון. במה דברים אמורים.
ראשית, המדובר בגירסה כבושה. בעת מעצרו, אמר הנאשם: "
טעיתי, אני לא יודע" (ת/5). לאחר מכן, סירב למסור גירסה ולהיחקר וצעק על החוקר (ת/11). בהמשך ביקש להיפגש עם עורך דין וסירב למסור גירסה לפני כן (ת/10). רק ב- 22.12.04, בשעות אחר הצהריים, מסר לראשונה את הגירסה "ההירואית" לפיה קפץ למשאית שננטשה במהלך הנסיעה (ת/8).
שנית, גירסת הנאשם מנוגדת להגיון ואינה אפשרית על פניה. מדוע בחר הנאשם להתאמן בהליכה דווקא בשעה 03:00 במקום המרוחק ממקום מגוריו כדי 2 ק"מ; מדוע קפץ נהג המשאית הנוסעת דווקא מן הדלת הימנית; כיצד הצליח הנאשם לקפוץ על המשאית הנוסעת, לפתוח את הדלת הימנית, להיכנס פנימה ולגרום לעצירתה - רצף פעולות אלה מצריך כישורים ספורטיביים יוצאי דופן, שהנאשם אינו ניחן בהם. נראה, כי המדובר בסיפור בדים השאוב מעלילת סרט, שאין כל קשר בינו לבין המציאות.
שלישית, גירסת הנאשם נסתר מניה וביה בעדויות. כך, הנאשם עצמו העיד כי נפגע ברגלו בשנת 2001. בגין הפגיעה הוא הוכר כנכה על ידי הביטוח הלאומי בשיעור של 15%. לדברי הנאשם, הוא
"סובל מהרגל" (עמ' 39, שורות 24-25). כיצד עלה בידי הנאשם לבצע את תרגיל האקרובטיקה שתיאר עם רגל פגועה? לנאשם הפתרונים. השוטרים העידו, כי היו בקשר עין רצוף עם המשאית ולא הבחינו באיש הקופץ ממנה או קופץ עליה (עמ' 24, שורות 23-26; עמ' 29 שורות 17-18; עמ' 37 למטה - עמ' 38 למעלה, ועוד). לדבריהם, לו קפץ מישהו מן המשאית, היו מבחינים בו. לכן, האדם שנעצר במשאית - הנאשם - הוא זה שנהג בה כל העת. לוחם מג"ב מיכאל העיד, כי לא הצליח לפתוח את הדלת הימנית של המשאית. כיצד עלה בידי הנאשם לעשות כן, תוך כדי נסיעה? גם נהג המשאית זעתרי וגם הבעלים שרון עדקי שללו את היתכנותה של גירסת הנאשם מכל וכל (עמ' 13-14 לפרוטוקול). לדברי מר עדקי - "
אמרתי שאולי אקרובט שיתאמן על זה יצליח" (שם). עוד יש להזכיר, כי השוטרים ואנשי המג"ב המשרתים בגיזרה ומכירים את התנהלותה העידו, כי מעולם לא הבחינו באדם המבצע הליכה ספורטיבית במקום בשעות הלילה, בשעה 03:00. כמו כן, המדובר בדרך שאיננה נוחה להליכה. לו היו מבחינים באדם הצועד במקום באישון לילה, היו מבררים עימו את פשר מעשיו. הם לא הבחינו בנאשם הולך במקום במהלך הסריקות אחר המשאית.