מבוא
בתקופה הרלבנטית לכתב האישום המתוקן ועד שנת 1998, שימש הנאשם כמנהל שני מוסדות חינוך תורני- "אולפנית בני עקיבא" בתל אביב ו"ישיבת בני עקיבא" ברעננה. המוסדות הללו רשומים כעמותות והם מסונפים לעמותת "מרכז ישיבות בני עקיבא". בראשה כיהן, בתקופה הנדונה, הרב אברהם צוקרמן, אשר עמד גם בראש שתי העמותות בענייננו.
אביא, להלן, פרטים ביוגרפיים ונתונים עובדתיים אודות הנאשם, כפי שאלה הוצגו בפני, במהלך המשפט, על ידו.
הנאשם יליד 1940, נשוי ובעל משפחה, מתגורר בבני ברק. השכלתו מתמצה בלימודים תיכוניים - בישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה. אחרי לימודיו שירת בצבא ולאחר מכן החל לעבוד עם אביו, באולם חתונות בתל- אביב, בו האב היה שותף. שם עבד במשך שנה. לאחר מכן, נשלח הנאשם, על ידי הסוכנות היהודית לקנדה וארה"ב, שם שהה שלוש שנים. עם שובו ארצה, חבר לשותפות עם אחיו, בחנות טבע בתל- אביב, למשך שלוש שנים.
בתחילת שנות השבעים, הנאשם מונה לנהל את אולפנת בני עקיבא בכפר פינס.
במסגרת תפקידו, הכיר את אברהם דיאמנט, שהיה אז מנכ"ל בני עקיבא וכן עבד מול הרבנים נריה וצוקרמן.
לדבריו זכה להצלחה בניהול המקום. במקביל לעבודתו בכפר פינס, הנאשם היה אחראי, כדבריו, גם על פרוייקט בנייה בישיבה שבכפר הרוא"ה. לאחר כשנתיים וחצי, הפסיק הנאשם את עבודתו בכפר פינס ובכפר הרואה, ושב לעבוד עם אחיו בתחום שיווק המוצרים הטבעונים.
בשנת 1974, כך סיפר הנאשם, מונה לנהל את ישיבת בני עקיבא ברעננה , על פי בקשת הרב נריה. בשנת 1978, מונה לנהל גם את אולפנית בני עקיבא בתל אביב ומאז, במשך שני עשורים, ניהל את שני המוסדות.
אסקור עתה את העובדות הנוגעות לדרך שבה נפתחה החקירה כנגד הנאשם.
זו נפתחה, למעשה, בעקבות פניות ובירורים אודות מצבה הפיננסי של הישיבה, שהחל בהם וועד ההורים של תלמידיה, במהלך שנת 1998. תוך כדי בירורים אלה, היתה בין הנאשם לוועד ההורים , חליפת מכתבים (
ת/192א-ב ו-
ת/193). במסגרת זו השיב הנאשם ביום 21.12.98, במכתב מתחמק (
ת/192ב), לפניית וועד ההורים לקבל את הדוחות הכספיים ודפי חשבונות הבנק של הישיבה. במכתב כתב הנאשם, כי על יסוד "הוראת העמותה, הס. המורים ומשרד החינוך", הוא אינו מורשה להעביר לידי וועד ההורים את המסמכים המבוקשים. עוד כתב שם, כי המסמכים יינתנו לוועד ההורים, לאחר קבלת מאזן לשנת 1998, חתום ומבוקר על ידי רו"ח העמותה ומבקרה. כך גם לגבי המסמכים הנוגעים לשנת הכספים 1997. בהמשך היתה גם התכתבות בין וועד ההורים לבין הרבנים דרוקמן וצוקרמן, שגם מהם ביקש הוועד פירוט כספי מלא ביחס למצב הישיבה.
על המשך הטיפול של וועד ההורים ניתן לעמוד מתוך עדותו של רו"ח רוזנבלום. לדבריו, פנה אליו בסוף שנת 1998, גיסו שהיה יו"ר וועד ההורים, בשאלות שונות, כדי לבחון את החששות בעניין ניהול בלתי-תקין של כספי הישיבה (גם בתו של רוזנבלום היתה תלמידת האולפנית באותה עת). על כן בחן את הדוחות הכספיים של הישיבה והאולפנית וגילה בהם אי-סבירות (עמ' 440 לפרוט'). הוא סיפר, כי גילה ששיעור הסכומים של חייבים לעמותה היה גבוה מאוד ונתון זה הביא להעמקה בבחינת המאזנים. במהלך הבדיקה הגיע לידיהם מידע, כי לנאשם, מנהל המוסדות, ישנה חברה בבעלותו. מתוך פנייה לרשם החברות גילו, כי החברה הזו היא חברת נכסי יעקב ועפרה בע"מ, ועל שמה רשומות "עסקאות מקרקעין כבדות" (עמ' 441 לפרוט') וביניהן עסקה של רכישת משרדים ברעננה, מחברת ריאלקו, בגינה נמשך מחשבון בנק, שהוברר להיות של האולפנית, שיק על סכום גבוה.
עם היוודע נתון זה, יזם רוזנבלום פגישה עם הרבנים דרוקמן וצוקרמן, ופירט בפניהם את הממצאים. הרבנים הציעו לרוזנבלום לקבל את סמכויות הבירור באולפנית ובישיבה והחל מאותו יום החל בבדיקות אינטנסיביות . את מימצאי בדיקתו העלה רו"ח רוזנבלום על גבי הדו"ח
ת/188. ראה גם המצגת
ת/188א. על בסיס אלה נפתחה חקירת המשטרה כנגד הנאשם.
במקביל נעשו פעולות, בתחום האזרחי, כדי להשיב את הכספים, שחסרונם נתגלה בדו"ח. בסופו של עניין נעשה הסדר פשרה אזרחי עם הנאשם, באמצעות עו"ד אליאש
ת/150א, ובו סוכמו פרטי השבת כספים על ידו.
כתב האישום כולל חמישה אישומים, לפיהם מיוחסות לנאשם עבירות
מירמה, הפרת אמונים וזיוף, למיניהן,
רישום כוזב, שיבוש, שבועת שקר וגניבה. אעמוד על העבירות האלה, במדוייק, בעת הדיון בכל אחד מן האישומים. אפרט גם את מרכיבי העבירות. פירוט זה יובא בעיקרו, במסגרת האישום הראשון, והוא ישמש גם לצורך הבחינה המקבילה של עבירות אלה במסגרת האישומים האחרים.
אעבור עתה לפירוט קצר של מה שמיוחס לנאשם בכל אחד מחמשת האישומים. לאחר דיון בטענות כלליות של ההגנה, אכנס לעובי הקורה, בדרך של התייחסות נפרדת ונרחבת, לכל אחד מן האישומים.
על פי האישום הראשון הנאשם הכיר במסגרת תפקידו, את המנוחה חיה סגל והוציא ממנה, שלא כדין, כספים, אשר נמשכו לחשבונו. הוא עשה זאת תוך הונאת הבנקים בהם התנהלו חשבונותיה, וכן תוך הונאת רשויות החוק ואחרים, בכל הקשור בהליכים לקיום צוואותיה, במסגרתם מסר תצהירים כוזבים, במטרה להשתלט על עזבון המנוחה ולגרוף את הכספים לכיסו.
באישום השני מתוארת, בחלקו הראשון,השתלשלות אירועים הכוללת רכישת מניות בשם האולפנית ורישום כוזב במסמכי החשבונות שלה, ביחס לכך וביחס להחזרת המניות.
חלקו השני של האישום נוגע לגניבת כספים מתרומה שהגיעה לאולפנית ורישום כוזב גם ביחס לקבלתה, תוך כריכתו בפרשת המניות. כל זאת על רקע קשרים פרטיים של הנאשם עם גורמים מקורבים לו, להם סייע ליטול כספים של האולפנית לכיסם.