הכרעת דין בתיק תתע"א 1616-07-12

אקדים אחרית לראשית, ואומר כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לתמרור 302  בניגוד לתקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.         עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב האישום, (הדו"ח-ת/1) - בתאריך 24.4.12 שעה 10:45 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 8093451 בכביש 581 לכיוון הצומת עם כביש 5803 ובצומת על אף שהנאשם עצר את רכבו, הוא המשיך בנסיעה ולא נתן זכות קדימה לרכב שנסע בכביש 581 וכתוצאה מכך אותו רכב נאלץ לבלום.

תגובת הנאשם לדו"ח היתה: "עצרתי עצירה מלאה, הסתכלתי לצומת היה לי אפשרות לצאת בבטחה, אם לדעת השוטר הרכב שהגיע מצד שמאל עצר, אולי שיקל דעת מוטעה שלו, אולי מתוך חשש או פחד שאני לא יכול לדעת מהו, אני נהג משנת 77, נהג זהיר, אפשר לראות לפי התאונות שעשיתי בחיי"

3.         בהקראה טע הנאשם: "עצרתי עצירה מוחלטת אותתי שמאלה ואחרי שפניתי השוטר שנסע על אופנוע קרא לי לעצור, טען,  שרכב שבא משמאל הדליק אורות בלם".

4.         בישיבת ההוכחות העיד מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח מתן  בר מנשה עת/1, והנאשם העיד מטעם ההגנה.

5.         בעדותו, חזר עת/1 על האמור בדו"ח והסביר, כי בעת שרכב על אופנוע בכביש 581, לפניו נסע רכב מסוג יונדאי בצבע לבן. הוא הבחין בנאשם, שהגיע מכביש 5803, עומד לפני הצומת בתמרור עצור, וכאשר נכנס הנאשם לצומת וחצה אותה, רכב היונדאי, שנסע לפני העד, בלם. בחקירתו הנגדית שב והעיד, כי היה לו שדה ראיה רחב וטוב וכי הוא הבחין בעבירה בבירור.

בחקירתו הנגדית נשאל העד, האם נכון שקצין המשטרה שהוזעק למקום שאל את העד האם החלק האחורי של הרכב עלה הרבה והאם זיהה בלימה חזקה והעד לא ידע מה להשיב אלא רק אמר שראה אורות ברקסים נדלקים. ועל כך השיב העד: "מה שרשמתי, לא הייתי עוצר סתם". (עמ' 2 ש' 26 ואילך).

6.         הנאשם שבחר להעיד, סיפר בעדותו, כי הוא עצר את רכבו בהתאם להוראת התמרור ומשראה כי הצומת פנוי המשיך בנהיגה. הוא הבחין ברכב היונדאי שהיה רחוק והעריך, כי יכול לחצות את הצומת ללא כל סיכון וכך עשה.

            לטענתו, עד התביעה הורה לו לעצור בצד כק"מ לאחר הצומת, היינו המרחק ביניהם היה רב.

            הנאשם העיד, כי עת/1 הזעיק קצין לבצע לו שימוע בדבר פסילה מנהלית ושאל את עת/1 האם ראה סימני בלימת פתע ע"י התרוממות החלק האחורי של רכב היונדאי ולא ידע להשיב על כך.

            בחקירתו הנגדית, הנאשם שב והסביר, כי רכב היונדאי היה רחוק מספיק מהצומת, כדי שיוכל לחצות את הצומת בבטחה מבלי שתיגרם תאונה וכי הוא נהג זהיר עשרות שנים. הנאשם שלל את הטענה, כי רכב היונדאי היה בצומת והעיד, כי היה במרחק של יותר מ-100 מ'.

7.         בפני שני עדויות סותרות, ואינני יכולה לקבוע גרסתו של איזה צד מדוייקת יותר ולא מצאתי סיוע לעדותו של עת/1, אשר לא העיד, מה היה המרחק שבין רכב היונדאי לצומת, בעת שרכב הנאשם נכנס לצומת ולא הפריך את גירסת הנאשם, כי היה במרחק מספיק כדי לחצות את הצומת בבטחה.

הימנעותו של הקצין מלפסול את רשיונו של הנאשם ל- 30 יום בפסילה מנהלית, בשל ביצוע העבירה, אעפ"י שלמטרה זו הוזעק הקצין למקום האירוע, עשויה לחזק את גרסת הנאשם, כי לא היתה בלימת פתע ולא היה צורך בכך בגלל ריחוק היונדאי מהצומת.

8.         לפיכך אני מחליטה לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

5129371

          המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין לצדדים.

54678313