הכרעת דין בתיק תת"ע 6086-05-10

האישום

1.      הנאשם שבפני הואשם בכך שביום 30/4/10 בשעה 3:16 נהג בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), סעיף 64(ב(א) וסעיף  39(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א 1961 (להלן:"פקודת התעבורה) וכן על תקנה 169(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות" או "תקנות התעבורה").

ראיות המאשימה

2.      מטעם המאשימה העידה השוטרת טל זעפרני (להלן: "השוטרת") אשר עיכבה את הנאשם וביצעה את כל הבדיקות לגביו: נשיפון בדיקת מאפיינים, תחקור חשוד , בדיקת השכרות באמצעות מכשיר הינשוף וערכה את ההזמנה לדין (ת/1-ת/8) .

תעודת עובד ציבור בענין תקינות המכשיר והמסמכים הנלווים לו :טופס ביקורת תקופתית,  כרטיס מכשיר ותעודות בלון של היחידה ושל המעבדה הוגשו בהסכמה (ת/9-ת/12). (בישיבת ההוכחות מיום 3/4/11 ויתר ב"כ הנאשם על עדותו של עורך התע"צ). כמו כן הוגשו בהסכמה טפסי השימוע לפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה ואיסור שימוש ברכב, שנערכו בהעדר הנאשם (ת/13 ות/14 ).

ראיות ההגנה

3.       מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד ולא הוגשו כל ראיות נוספות.

נסיבות המקרה

4.       מכתב האישום (ת/1) והנסיבות המפורטות מעבר לדף עולים הפרטים הבאים:

ביום 30/4/10 יום שישי בשעה 03:16, הנאשם נצפה כשהוא נוהג, סוטה מנתיב נסיעתו ועולה עם רכבו על המדרכה. השוטרת כרזה לו לעצור, משהתקרבה אליו לבדיקת רישיונות הריחה ריח חריף של אלכוהול שנדף ממנו, עיניו היו אדומות והוא דיבר באיטיות. בבדיקת האינדיקציה הוא נכשל, הודע לו שהוא מעוכב , לדברי השוטרת כפי שנרשמו בגב כתב האישום (ת/1) טען הנהג: "שתיתי הרבה אולי נוותר על הבדיקה הזאת". בבדיקת הינשוף נמצא ריכוז של  490 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף (ת/4 ו-ת/5). עוד צוין בגב כתב האישום כי בעת מילוי הטפסים טען הנאשם בפני חבריו "אני מסטול בא לי להקיא". עם הנאשם היו שני נוסעים נוספים בחקירתו טען כי אמנם הכיר אותם אך לא באופן אישי ולכן לא יכול היה לאתר אותם, הם ביקשו ממנו טרמפ לפסגת זאב ביציאה מהמועדון. 

5.       במזכר שאינו נושא תאריך (ת/2) כתבה השוטרת כי טעתה בשעה הנקובה ב ת/1 וכי היה זה בשעה 05:16 ולא 03:16. הטעות לכאורה מופיעה גם בדו"ח הפעולה ( ת/3) וגם בטופס השימוע ת/13 שנערך בשעה 11:00 בבוקר אליו לא התייצב הנאשם, אם כי לגבי טופס זה אין כל משמעות, שכן די ברור שהשוטר עורך השימוע הסתמך על (ת/1) בהעתיקו את פרטי העבירה ומועד ביצועה. השוטרת מציינת במזכר כי השעה הנכונה הינה זו שמופיעה בפלט הינשוף (ת/5) ובדו"ח העיכוב (ת/7). 

יצוין כי השעה הנקובה בפלט הינשוף הינה 05:36. השעה הנקובה בדו"ח העיכוב הינה 05:16. עוד טענה השוטרת כי את הטעות גילתה באותו היום ה- 30/4/10, לאחר שהחשוד עזב את המקום עם הזמנה לדין (ת/1), אולם המזכר אינו נושא כל תאריך שהוא.

טענות המאשימה

6.       המאשימה טוענת כי יש להרשיע הנאשם בנהיגה בשכרות, באשר תוצאות בדיקת מכשיר הינשוף שלא נסתרו מלמדות על רמה גבוהה של 490 מ"ג, כמו כן הנאשם נכשל בבדיקת המאפיינים, דבר המלמד אף הוא על שכרותו. לענין שעת העיכוב טוענת המאשימה כי נפלה טעות קולמוס בתום לב וכי הנאשם עוכב ב 5:16 ושוחרר ב 5:55, כאשר בדיקת הינשוף נערכה לו 17 דקות מרגע העיכוב, לאחר שהשוטרת וידאה כי הנאשם לא אכל ולא שתה במהלך הזמן הזה.

7.      עוד טענה המאשימה כי אין להאמין לנאשם כי ברכבו היו שני טרמפיסטים ולא חברים, כאשר אחד מהם נשאר עמו במשך למעלה משעתיים, ואף על פי כן נטען כי אינו מכיר אתו דיו כדי לאתרו ולהביאו לעדות. המאשימה מטילה ספק גם בעדותו של הנאשם לפיה הוא צילם את תיק המשטרה 10 ימים לאחר שנעצר, שעה ש"נדיר שמגיע 10 ימים לאחר אירוע" לבנין כלל. 

8.      המאשימה טענה לחילופין, כי גם אם נקבל את גרסת הנאשם לפיה נבדק במכשיר הינשוף לאחר שעתיים וחצי על קיבה ריקה (שכן בדו"ח הפעולה - ת/3 בפרק תחקור החשוד השיב שאכל לאחרונה "בצהריים צדקיהו"), "מדובר במצב של ירידה של כמות רמת האלכוהול לעומת הזמן שבו נעצר" ולכן גרסת הנאשם פועלת רק לרעתו. 

טענות ההגנה

9.      הנאשם כפר בטענה כי העיכוב בוצע ב 5:16, כי אם בשעה 3:15 ושוחרר בשעה 5:30 (ראה פרוטוקול עמ' 5 ש' 14 וש' 20) וכי במועד צילום תיק המשטרה כ-10 ימים לאחר הארוע, לא נמצא המזכר ת/2 בחומר המשטרה.  לטענת ב"כ הנאשם בדיקת הנאשם במכשיר הינשוף שעתיים אחרי עיכובו, מהווה פגם מהותי בתוצאות הבדיקה ואלו אינן יכולות להוות ראיה לשכרות הנאשם בזמן נהיגתו. בתמיכה לטענה זו ביקש ב"כ הנאשם להסתמך על מאמרו של כב' השופט ד"ר סטולר / נהיגה בשכרות ובפיכחון - היבטים נוירולוגיים קליניים והיבטים טוקסיקולוגים מעבדתיים (פורסם ברפואה ומשפט גיליון 29 נובמבר 2003). המאמר מנתח את דרך ספיגתו של האלכוהול בדמו של הנבדק לאורך זמן.

10.  ב"כ הנאשם ביקש לזכות הנאשם מכל עבירה נוכח פגמי החקירה ולחילופין להרשיעו בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, בשל בדיקת המאפיינים שנערכה לנאשם ולא נסתרה.