הכרעת דין בתיק תת"ע 5690-03-10

מבוא:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו נהיגה במהירות מופרזת, בכך שנהג במכוניתו בכביש 2 ק"מ 40 לכיוון צפון, ביום 20.06.09 בשעה 03:00, במהירות של 168 קמ"ש, שעה שהמהירות המותרת, היא 90 קמ"ש, כל זאת בניגוד לתקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באשמתו.

פרשת התביעה:

להוכחת האשמה העידה התביעה העדים הבאים:

עת1, רס"מ רוני קובני מפעיל מכשיר הממל"ז, מס' 5978, מפעיל מוסמך משנת 1999, שערך הדו"ח שהוגש וסומן ת1.

עת2, רס"ב הרצל כהן, אשר ערך את תע"צ תקינות המכשיר והבדיקות התקופתיות אשר הוגש וסומן ת2.

מהתרשומת ת1 וכן מעדותו בפני עולות העובדות הבאות: העד הבחין הרכב הנאשם שנסע בכביש 2 מדרום לצפון בנתיב השמאלי הקיצוני, היה בודד לחלוטין, הרכב נקלט במהירות 173 קמ"ש (168 קמ"ש אחר הפחתת 5 קמ"ש כנדרש), העד נסע אחריו תוך שמירת קשר עין רצוף עד לעצירתו בק"מ 41 לצפון בימין הדרך לפני הניידת, השוטר ציין כי התנועה בכביש דלילה.

השוטר ערך את בדיקות התקינות לפני ואחרי המשמרת שהיו תקינות לחלוטין.

לצורך אמינות ההפעלה הקפיד העד בין היתר על כך שהיה קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בין המכשיר לבין קטע הדרך בפיקוח, רכב הנאשם לא היה מוסתר, נקודת ההצבעה של המכשיר הייתה מכוונת למרכז הרכב עד קבלת צליל אישור המדידה, הוא שמר כל הזמן על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם. טווח גילוי רכב המטרה היה 209.7 מטר, דהינו בטווח המותר לאכיפה, בשעת ההפעלה לא ירד גשם. ולאור העובדה שמדובר בהפעלת לילה, קטע הדרך היה מואר, רכב המטרה היה בודד בכיוון נסיעתו ולאחר שעצר הנאשם הציג בפניו את נתוני המדידה.

העד ציין את דברי הנהג לכשנעצר: " הייתה לי בעיה בסקלה ואין לי אורות בסקלה לא ידעתי מה המהירות שלי".

העד נחקר בחקירה נגדית על גרסתו ע"י כ"ב הנאשם, וגרסתו נותרה שלמה ובלתי מעורערת, הוא ציין כי הוא מכיר את כללי הפעלת הממל"ז וכי הפעיל על פי הכללים הרלוונטיים.

בעדות עת2, הוגש לתיק בית המשפט תע"צ בדבר תקינות המכשיר וביצוע ביקורת תקופתית ת/2.

גם עד זה נחקר בחקירה נגדית, הוא ציין כי הוא עובד ע"פ נוהלי המשטרה, כן מסר כי בקוראו מכרטיס המכשיר, במכשיר היו בעבר תקלות אך לא כאלה שמשפיעות על ההפעלה וציין החלפת מתג.

פרשת ההגנה:

הנאשם העיד להגנתו. הוא נסע מאשקלון לחדרה במהירות המותרת - 90 קמ"ש. היה בנתיב האמצעי, לטענתו השוטר היה על גשר ולא בשול, היו עוד מכוניות בכביש והוא היה עם אחיו שאותו הוא יכול להביא להעיד. (אך ב"כ הנאשם מסרה כי הם מוותרים על זימונו לעדות).

בחקירה הנגדית, לא ידע העד לומר כמה מכוניות היו בכביש, טען שנסע 90 קמ"ש אך מנגד אישר כי אכן הייתה לו בעיה בסקלה ואישר שאכן אמר לעת1 את הדברים הכתובים בת1,  אישר שלא מסר לשוטר כי נסע במהירות המותרת, וכשנשאל מדוע אמר לשוטר שהוא לא יודע מה המהירות שלו הפנה לעברו התעבורתי וותק הנהיגה שלו.

דיון ומסקנה:

לאחר שבחנתי, את הראיות שהובאו לפני, והאזנתי לסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנות הבאות: