תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
|
2631-08-11
31/05/2012
|
בפני השופט:
טל אוסטפלד נאוי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מירב כהן
|
הנתבע:
גולן סער
עו"ד בושרי
|
| הכרעת דין |
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לתמרור 302, בניגוד לתקנות 64(ג) ו- 22(א) לתקנות התעבורה.
בכתב האישום נטען כי ביום 29.7.11 בשעה 23:27 בכביש 412 בירידה לכביש 1,למזרח נסע הנאשם ולא ציית לתמרור 302 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבו לפני היכנסו לצומת ולא נתן זכות קדימה לכלי הרכב הבא או הנכנס אל הצומת.
במועד ההקראה כפר הנאשם במיוחס לו וטען כי אפשר את זכות הקדימה בצומת. לאחר שמיעת פרשת התביעה העלה הסנגור טענה נוספת כי תמרור 302 המוצב במקום, הוצב שלא כדין.
מטעם התביעה העיד רס"מ גיא אלואשווילי (להלן:
"עד התביעה) אשר ערך את טופס ההזמנה לדין (
ת/1), מזכר (
ת/2) ושרטוט ששרטט במהלך עדותו בבית המשפט לבקשת הסנגור (
נ/1).
העד העיד כי הבחין ברכב הנאשם מתקרב לצומת הכניסה לבית דגן/שד' מנחם בגין, מאט מהירות נסיעתו אך בנסיעה רציפה ממשיך ופונה פניית פרסה לכיוון הירידה לכביש 1 לכיוון מזרח. במקום מוצב תמרור 302 אשר נראה בברור וכן קו עצירה המסומן על הכביש, צומת מואר. העד ציין בת/1 כי הגיע לצומת עם ניידת המשטרה ונאלץ לבלום ולהאט את מהירות נסיעתו עד כדי עצירה כיוון שרכב הנאשם חסם את הצומת.
במהלך עדותו של עד התביעה הוקרן סרטון שצולם על ידי הנאשם, בו נראה קטע הדרך המדובר. עד התביעה אישר זאת.
הנאשם העיד כי באותו הלילה נסע יחד עם אשתו, הגיע לצומת, עצר ליד התמרור וביצע פניית פרסה, מאחוריו הגיעה ניידת המשטרה אשר סימנה לו לעצור בצידי הדרך. הנאשם העיד כי עצר את רכבו ובעת שפנה הצומת היה ריק לחלוטין.
אשת הנאשם, הגב' סופי גולן (
עה/1) העידה כי ישבה לצידו של הנאשם ברכב, במהלך הנסיעה הביטה על הכביש, ראתה כי הנאשם עצר לפני שביצע את פניית הפרסה ופתאום הבחינה בניידת המשטרה שעצרה את רכבם ולא הבינה מדוע.
מר איגור טקץ' (
עה/2), מנהל אזור השרון ות"א בחברה הלאומית לדרכים בישראל, הגיש מפה שנערכה בשנת 1996 (
נ/2) . העד העיד כי לא מצא מפה עדכנית יותר וזאת לאחר שחיפש אף במע"צ. העד הסביר כי כאשר החברה הלאומית לדרכים נפרדה ממע"צ והחלה לפעול כחברה ממשלתית נפרדת, נוצרה בעיה בהעברת המסמכים ממע"צ אל החברה הלאומית לדרכים.
העד המשיך והעיד כי בכיוון נסיעת הנאשם משורטט קו עצירה על הכביש, בפועל מוצב תמרור 301 (ב-36, האט ותן זכות קדימה) אך בתכנית התמרורים (נ/2) תמרור זה לא קיים ולא קיים כל תמרור אחר. העד לא ידע להסביר הימצאותו של תמרור 302 במקום.
טענות הצדדים
ב"כ המאשימה ביקש מבית המשפט להרשיע את הנאשם, ציין כי המפה (נ/2) אשר הוגשה באמצעות עד ההגנה 2, מר איגור טקץ', ישנה ונערכה לפני כ- 15 שנה. לשיטתו לא ניתן לאיין את האפשרות כי התמרור במקום הוצב כדין.
הסנגור מבקש מבית המשפט לזכות את הנאשם. לשיטתו, אי מתן זכות הקדימה כביכול, היא לניידת המשטרה עצמה ועל כן לא חלה החזקה כי יש להעדיף גרסת עד התביעה דווקא, על פני גרסתו של הנאשם. הסנגור מציין כי לא נראו סימני בלימה על הכביש.
לטענת הסנגור, בניידת המשטרה יחד עם עד התביעה היה נוכח שוטר צבאי בשם בר אסרף אשר התביעה נמנעה מלזמנו לעדות ועד התביעה פסל עדותו עוד במזכר (ת/2) כאשר ציין כי אותו שוטר צבאי לא הבחין בביצוע העבירה. על כן טוען הסנגור כי משנמנעה התביעה מלזמנו, ככל הנראה חוששת היא מעדותו.
הסנגור מציין כי אשת הנאשם (עה/1) העידה וחיזקה עדותו של בעלה -הנאשם.
לטענת הסנגור מדובר במקום בו 3 צמתים רצופים כאשר גם אילו היה מוצב התמרור על פי הדין, עדיין אין חובת זכות הקדימה מופנית כלפי רכבים המגיעים מכיוון נסיעתה של ניידת המשטרה.
לעניין עדותו של עה/2, מר איגור טקץ', מציין הסנגור כי החברה הלאומית לדרכים הוקמה על פי החלטת ממשלה, החברה מהווה היום זרוע ליישום החלטות הממשלה ועל כן תמה הוא על דברי ב"כ המאשימה לפיהם המפה (נ/2) אשר הוגשה אינה עדכנית.
הסנגור מציין כי כאשר לא נמצא התמרור במפה (נ/2), בין אם מדובר בתמרור 301 ("האט ותן זכות קדימה") ובין אם בתמרור 302 ("עצור") יש לזכות את הנאשם.
דיון