תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
|
1746-02-11
16/02/2012
|
בפני השופט:
עדי במביליה - אינשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד בלולו
|
הנתבע:
ריזק מרואת
|
| הכרעת דין |
1. בכתב האישום יוחסה לנאשם עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, בהתאם לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.
2. במסגרת פרשת התביעה העיד בפניי מר גריגורי אוסוב, אשר שירת במשטרת ישראל במשך 4 שנים. באמצעות העד הוגשה "הודעת תשלום קנס", אשר סומנה ת/1. בעדותו העיד כי ערך את המסמך ואישר אמיתות תוכנו.
מת/1 עולה כי בתאריך 14/06/10 בשעה 16:50 נהג בניידת משטרתית מכיוון אכסאל לעפולה. העד נסע במקביל לרכב הנאשם וזיהה כי הנאשם בודד ברכבו ומצמיד לאוזנו השמאלית טלפון נייד באמצעות ידו השמאלית. העד סימן לנאשם לעצור בצד הדרך והסביר לו את מהות העבירה.
בעדותו בבית המשפט חזר העד ומסר כי ראה מכשיר טלפון בידו של הנאשם ושלל את טענת הנאשם לפיה לא אחז בידו טלפון נייד, אלא הניח ידו על לחיו תוך כדי נסיעה. העד עומת עם טענת הנאשם לפיה נסע אחרי הנאשם בכביש הסרגל ושלל אפשרות זאת.
3. יודגש כי השוטר העיד בבית המשפט באופן החלטי ומהימן כי ראה את העבירה בעת שנסע במקביל לרכב הנאשם. בסיטואציה זו, בה רכב השוטר ורכב הנאשם נסעו במקביל זה לזה, בנקל יכול היה השוטר להבחין בנעשה בתוך רכב הנאשם.
4. התרשמתי ממהימנות עד התביעה, המשתקפת מאופן העדתו ומתוכן העדות. גרסת העד לא נסתרה במהלך חקירתו הנגדית והיא עולה בקנה אחד עם דו"ח ת/1 אותו ערך העד בזמן אמת ובו תיאר באופן מפורט וברור את מהלך האירוע.
5. מטעם ההגנה העיד הנאשם. בגרסתו נתגלו סתירות, חוסר עקביות וחוסר סבירות שהקשו עלי ליתן בה אמון:
א. בתגובתו המיידית לדו"ח ת/1 טען:
"
הדיבורית ניתקו אותה"
.
תגובה זו הנה תגובה המבקשת ליתן הסבר לביצוע העבירה ולכן מהווה
ראשית הודיה באישום.
בהמשך השיחה בין השוטר לנאשם, סתר הנאשם את תגובתו הראשונית ו
הכחיש את האישום שפורט בדו"ח:
"אני לא הייתי מדבר בטלפון ואני הולך לבית משפט תרשום את השעה וגם תאריך של היום".
בבית המשפט התמיד הנאשם בכפירתו וטען כי לא החזיק טלפון כלל.
ב. בעדותו הראשית ציין הנאשם, בעמ' 3 ש' 4-5 לפרוטוקול, כי:
"
היה פלאפון קבוע באוטו... אין לי אישור על זה, זה אוטו לא
שלי, אלא של העבודה... הראיתי לשוטר את הפלאפון הפרטי
שלי שהוא לא קבוע והיה באותו זמן על הכיסא לידי...אם אני
רוצה להשתמש בפלאפון הפרטי אז יש לי את הרמקול בתוך
הפלאפון ואני יכול ללחוץ ולשים אותו בצד ולדבר בו".
הנה כי כן, בראשית טען הנאשם כי כשהוא רוצה להשתמש בפלאפון הפרטי, שהיה על הכסא לידו, הוא לוחץ על "הרמקול" שבפלאפון, מניח את הפלאפון בצד ומדבר בו. דא עקא, שלו הרים את הפלאפון כדי ללחוץ על "רמקול", במהלך נסיעה, היה מבצע הלכה למעשה את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.