הכרעת דין בתיק תת"ע 1466-07-13

כנגד הנאשם נרשמה ביום 27.02.13 הודעת תשלום קנס בעבירה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, במקום בו לא נמצא מימינו של קו ההפרדה קו קטעים, זאת בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום  17.12.13 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד עד התביעה שוטר מתנדב אליהו ישלוה, שערך כנגד הנאשם את הודעת תשלום הקנס [להלן: "הדו"ח] (שהוגשה וסומנה ת/1).  בנוסף הוגשה סקיצה שצייר השוטר בגב הדו"ח ביום המקרה  (סומנה ת/2).

ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה :

ביום 27.02.13 בסמוך לשעה 08:30 נהג הנאשם מונית, ברמת גן, ברחוב ביאליק, מדרום לצפון והתקרב סמוך לבית מס' 104. בכיוון נסיעת הנאשם ומשמאלו מסומן על הכביש קו הפרדה רצוף המפריד בין נתיבי הנסיעה.  נטען כי הנאשם נצפה ע"י השוטר כאשר הוא נוהג במונית במסלול הנגדי לכיוון הנסיעה המותר, כשהוא משמאל לקו ההפרדה האמור, וזאת מחמת טור מכוניות ארוך שעמד בפקק בנתיב הימני, לפני הצומת שלפניו, עם רחוב זבוטינסקי.

אין מחלוקת כי במקום בכיוון נסיעת הנאשם מסומן בכביש קו הפרדה רצוף, שמימינו לא מסומן קו קטעים.  אין מחלוקת כי הנאשם עקף טור מכוניות שעמד בפקק כמתואר ובעשותו כן חצה את קו ההפרדה המסומן, ועבר לנתיב הנגדי.

תגובתו של הנאשם במקום כפי שנרשמה על ידי השוטר בדו"ח הייתה: - "אנשים ממהרים לעבודה לכן עקפתי".

כפירתו של הנאשם נובעת מטענה עיקרית אחת והיא מכך שלגרסתו, אותה עת, רכב אלמוני חסם את נתיב הנסיעה, ולא הותיר לו ברירה אלא לעקוף אותו. לטענת הנאשם הרכב הנ"ל עמד בנתיב וחסם אותו כאשר מכסה המנוע של הרכב מורם.  הנאשם טוען כי עקב כך נאלץ לעקוף את הרכב.  עוד טוען כי רכבים נוספים לפניו ולאחריו עקפו באותה צורה.  לטענתו השוטר "נטפל" אליו.  כששאל את השוטר מדוע עוצר רק ודווקא אותו השיב לו השוטר (לטענת הנאשם) כי זה בגלל שהוא נהג מונית.

טענות ההגנה :

הסנגור המלומד בסיכומיו ביקש לזכות את הנאשם וזאת מהטעמים הבאים:

1. השוטר שהוא מתנדב במשטרה, היה במקום לבדו, ועל פי פקודת המשטרה אינו רשאי כלל לרשום דוחות תנועה לנהגים, אלא הסמכתו על פי החוק היא לסייע לשוטר במילוי תפקידו.
2. מאחר והנתיב היה חסום, לא הייתה לנאשם דרך אחרת לנסוע במקום, וכן הנאשם לא סיכן את התנועה, וכראייה לכך השוטר עצמו בחר לרשום דו"ח בעבירה הקלה ולא ייחס לנאשם את העבירה החמורה יותר של עקיפת רכב תוך חציית קו הפרדה רצוף, לפי תקנה 47 (ה) שהיא עבירה מסוג הזמנה לדין.
3. אכיפה בררנית.  נטען כי רכבים נוספים לפני ואחרי הנאשם עברו במצב המתואר את קו ההפרדה, בנסיבות זהות, והשוטר עצר את הנאשם בלבד ורשם דו"ח רק כנגדו.

דיון והכרעה :

העיד בפני השוטר ונחקר ע"י ב"כ הנאשם בחקירה נגדית, בה עומת עם טענות הנאשם כאמור. העיד בפני הנאשם ופרס בהרחבה את גרסתו. הוגשו מסמכים והנאשם עמד אף הוא בחקירה נגדית ע"י התובע. מטעם הנאשם התייצב גם עד הגנה, שמסר כי היה נוסע במונית באותו בוקר, כהרגלו, וכי הבחין כי בנתיב נסיעת המונית חנתה משאית, שהפריעה לתנועה.  העד מאשר את  גרסת הנאשם כי רכבים נוספים פרט לרכב הנאשם חצו את קו ההפרדה ונסעו בנתיב הנגדי.  העד מאשר כי שמע את הנאשם שואל את השוטר מדוע עצר רק אותו וכי השוטר השיב לו "שזה בגלל שהוא מונית".

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם, שמעתי את עדויותיהם, ושמעתי את עד ההגנה, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בעובדות כתב האישום, לאחר  שהשתכנעתי במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר עבירה זו, וזאת מהנימוקים הבאים:

1.    עד התביעה תיאר באופן מפורט את נסיבות העבירה, כפי שעולה מהדו"ח ומהסקיצה שערך ביום המקרה, תוך התייחסות לכל רכיבי העבירה, כולל תיאור הצומת, כיווני הנסיעה, מקום עמידתו, מיקום רכב הנאשם, מסלול נסיעתו, שמירה על קשר עין, רישום תגובתו הראשונית של הנאשם במקום, ומכלול העובדות הרלוונטיות לאישום.

2.    עדות השוטר עד התביעה בביהמ"ש הייתה עניינית, בהירה, עקבית והותירה בי רושם אמין ואף לא נסתרה בחקירה נגדית על ידי ב"כ הנאשם.

3.        טענת ההגנה הראשונה מצד ב"כ הנאשם הייתה כי המתנדב ברשמו דו"ח תנועה לנאשם פעל בחוסר סמכות. טענה זו דינה להידחות.