הכרעת דין בתיק תת"ע 1224-11-10

אני מזכה את הנאשם מהעבירה של אי ציות לשוטר. בנוסף, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק בעבירה של נהיגה בקלות ראש.

השתלשלות האירועים

1.      כתב האישום שלפני הוא תולדה של אירוע אשר החל בדיווח שהתקבל במוקד המשטרתי על ידי אזרח שהבחין בשני אופנועים שנראו לו כחשודים. ניידת משטרה הבחינה באופנוע עליו היו רכובים הנאשם ואשתו. השוטרים סברו בטעות כי אופנוע זה הוא אחד האופנועים עליהם דווח למוקד וכאן התחיל הסיפור להסתבך. השוטרים מתחילים לדלוק אחר אופנועו של הנאשם כשהם סבורים כי הוא מבחין בהם ולמרות זאת נמנע מלשמוע להוראותיהם ולעצור. בסופו של יום, כאשר הנאשם נעצר בצד, הוא היה נסער טען כי כלל לא ראה ולא שמע את השוטרים כורזים לו או מסמנים לו לעצור, הוא העביר ביקורת על דרך התנהלותם של השוטרים ועל הסיכון שיצרו לו ולאשתו בדרך בה עצרו אותו, וכל זאת כשהוא דואג להדגיש באוזניהם כי בכוונתו להגיש תלונה על כך למח"ש.

2.       אין מחלוקת כי רישיון הנהיגה ורישיון הרכב של הנאשם היו בתוקף  ולא הוכח כי היתה לו כל סיבה לחמוק מבדיקה משטרתית.

3.      השוטרים מסרו לנאשם הזמנה לדין וכתב אישום בגין כך שלא ציית להוראתם ואף נהג בקלות ראש, עבירות נשוא התיק שלפנינו.

4.      הנאשם סרב לחתום על אישור המסירה. בשלב זה, הנאשם עוכב. ולאחר מכן, אחד השוטרים אזק אותו והוביל אותו לתחנת המשטרה.

5.      הנאשם הגיש תלונה למח"ש בדבר התנהלות השוטרים באירוע זה. התלונה נמצאה מוצדקת ביחס למשך זמן העיכוב ו שימוש בסמכות המעצר שהפעילו השוטרים שלא כדין. ולעניין תלונתו של הנאשם בדבר סגנון הדיבור של השוטרים כלפיו נקבע כי לא הוכח איזו מבין הגרסאות היא נכונה (נ/3).

האישום

6.      הנאשם מואשם בכך שביום 21.9.10 בשעה 00:37 או בסמוך לכך, לא ציית להוראות שוטר שהורה לו באמצעות מערכת כריזה לעצור בצד אך הוא התעלם והמשיך בנסיעה בקלות ראש במהירות מופרזת, באופן המסכן את חייו ואת חיי המשתמשים בדרך בעת שביצע בלימות והאצות בצורה מסוכנת לפני ניידת משטרה, בניגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: " תקנות התעבורה") ובניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, (נוסח חדש) תשכ"א- 1961 (להלן: " פקודת התעבורה").

תשובת הנאשם

7.                הנאשם כפר בעובדות כתב האישום למעט הנהיגה.

הראיות והליכי המשפט

8.      מטעם המאשימה העידו העדים הבאים:

ג'מאל דהאר השוטר אשר נהג בניידת המשטרתית במהלך המרדף (להלן: "ג'מאל"); ארקדי גוטסמן השוטר אשר ערך את ההזמנה לדין ובה ציין את דברי הנאשם שנאמרו בתגובתו לאירוע (ת/2), מזכר על המשך נסיבות המקרה (ת/3), מזכר נוסף (ת/4) ואף מילא דו"ח על עיכוב (ת/5) (להלן: " ארקדי"), ווניה שמי המתנדב אשר ערך את זכ"ד (ת/6) (להלן:" המתנדב")(שלושתם יחד יקראו להלן: " השוטרים").

9.      מטעם הנאשם העידו: המודיע,  מר ווקר קלמן (להלן: " המודיע") אשר דיווח לראשונה למוקד המשטרתי בדבר האירוע והנאשם בעצמו אשר הגיש כראיות מטעמו את  ההודעות שנגבו מהשוטרים, ג'מאל (נ/1) וארקדי (נ/2)  בעקבות תלונתו בנוגע להתנהלותם באירוע זה.

ניתוח הראיות והכרעה

אי ציות לשוטר

10. על מנת שהנאשם יורשע באי ציות לשוטר על המאשימה להוכיח כי השוטר מסר אות ברור לנאשם לעצור, הלה הבין את האות ואף על פי כן בחר במודע שלא לציית לו. כבר עתה אציין, כי מהעדויות שהובאו בפניי הגעתי למסקנה כי יש לזכות את הנאשם מהעבירה של אי ציות לשוטר ואפרט.

האם הנאשם הבחין בשוטרים ולא ציית להוראות שנתנו לו?

11. תגובתו הראשונה של הנאשם כפי שנרשמה מפיו בדו"ח, בהאי לישנה: " אני כמעט בן 50 אני לא ילד, אני לא ראיתי  אני לא שמעתי, אני עכשיו נוסע למקום שתגיעו אליו להיחקר ...שניסיתם להוריד אותי מהכביש בצורה מסוכנת שכמעט גרמה להתרסקות שלי ושל אשתי..." (ת/2) (ההדגשה שלי- מ.ק).