הכרעת דין בתיק תת"ע 12038-12-10

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום  לפיו, ב- 22.10.10 בשעה 2:40 ברח' יגאל אלון, אור יהודה, נהגה הנאשמת בהיותה בשכרות בריכוז אלכוהול נשוף של 745 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף. בניגוד לסעיפים 62(3) ו- 64ב(א) וסע' 39א' לפקודת התעבורה ותקנה 169א.

הנאשמת כפרה בכתב האישום ונשמעו ראיות בתיק.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

1. בוזגלו מוטי, שערך את ההזמנה לדין ממנה עולה כי השוטר עצר את הנאשמת בשעה 02:40 בבדיקת ינשוף ומצא כי בדגימה שנלקחה מהנאשמת נמצא 745 מיקרוגרם אלכוהול בליטר נשוף.

תגובת הנאשמת לשוטר במעמד רישום הדו"ח: "שתיתי כוס של רד בול וודקה. הייתי בחתונה".

2. אבנר ברזילאי, איש המעבדה - שהגיש תע"צ וכן מסמכים נלווים. לעניין תקינות המכשיר ב"כ הנאשם ויתר על חקירתו והוא לא נחקר נגדית.

3. זיו טרבלוס, שערך לנאשמת את טופס המאפיינים. לפי טופס זה טענה הנאשמת כי שתתה כוס אחת של רדבול וודקה בשעה 00:00 בחתונה. במבחני הביצוע הנאשמת עברה בהצלחה. במאפייני חשד לשכרות עלה ריח אלכוהול מפיה של הנאשמת.

4. ג'קי נמר, ערך לנאשמת בדיקת ינשוף. הבדיקה נערכה בשעה 2:58. לפני ביצוע הבדיקה וידה העד כי הנאשמת לא שתתה, הקיאה, עישנה או אכלה במשך 15 דק'. הנאשמת הסכימה לביצוע הדגימה, בפלט דגימת הינשוף הופיעו 2 תוצאות: אחת של 750 והשנייה של 745 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף.

מטעם ההגנה העידו עדים הבאים.

1. הנאשמת העידה כי הייתה בחתונה, שתתה "שלוק" מכוס הקידוש. כאשר יצאו מהחתונה נעצרה ע"י שוטרים, השוטר אמר לה "שיש ריח אלכוהול ושתצא לניידת" (עמ' 13, שורה 10 לפרוטוקול).

נערכה לנאשמת בדיקת ינשוף ולאחר מכן הנאשמת הוחתמה על טפסים. בהמשך נערך לה בדיקת מאפיינים. הזמן בין בדיקת הנשיפון לבין בדיקת הינשוף הייתה 10 עד 15 דק'.

בחקירה נגדית ציינה הנאשמת כי שתתה מהיין של החתן והכלה ו"שלוק" ממשקה הרדבול וודקה. זאת, טענה הנאשמת, כאשר הזוג נכנס לחופה.

2. אורן בלבוס, בן זוגה של הנאשמת. שטען כי היה עסוק במוזיקה בחתונה. במהלך החתונה ניגש לנאשמת, ראה אותה עם כוסית ליד הבר וביקש ממנה שתפסיק לשתות כיוון שהיא צריכה לנהוג. לדבריו, כאשר יצאו מהחתונה נעצרו ע"י השוטרים. במהלך הבדיקות המתינו כ- 3 שעות. העד העיד כי הנאשמת שתתה "שלוק" מהיין ומעט וודקה רדבול.

3. אנג'ל אוגסטה, חברתה של הנאשמת שהיתה גם היא בחתונה. העדה לא ראתה שהנאשמת שתתה כלל.

לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה.

התביעה הביאה ראיות לעריכת הבדיקה, תקינות המכשיר וכן עדות של עדים שהיו במקום הדגימה. התמונה העולה מראיות התביעה מעלה תמונה של עריכת דגימת ינשוף, מהלכה נמצא כי הנאשמת היתה שכורה ברמה של 745 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף. לא מצאתי בחומר שהוגש בפני בית המשפט כי נפל פגם בהליך הדגימה.

הנאשמת טענה מספר טענות הגנה.

1.         עדותו של איש המעבדה אבנר ברזילאי שהגיש את התע"צ שערך ומסמכים הנלווים לתע"צ. לדברי הנאשמת, עד זה לא היה רשום בעדי התביעה ולכן הוא לא יכול היה להעיד. בשל כך, אין לייחס כלל משקל לעדות זו. מעבר לכך טען ב"כ הנאשמת כי החומר שהגיש עד זה, לא צולם בעת צילום התיק ולכן לא ניתנה הזדמנות נאותה לנאשמת להתגונן לגבי חומר חקירה זה. המסמכים שהוגשו אינם רשומה מוסדית ובנסיבות אלו לא ניתן היה להגישם.

2.         בדיקת הינשוף ברמה של 745 אינה מסתדרת עם העובדה שבדיקות המאפיינים יצאו תקינות, כאשר לכך מצטרפים עדי ההגנה שהעידו כי הנאשמת לא הייתה שיכורה. לאור האמור בידיעה שיפוטית של בית המשפט כי הנאשמת לא הייתה שיכורה.