הכרעת דין בתיק תת"ע 10443-10-10

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א) ו-39א לפקודת התעבורה[נוסח חדש] התשכ"א-1961 ובניגוד לתקנה 169א לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ברכב בתאריך 11.09.10 בשעה 0120 בכביש 40 לצפון ובבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא כי ריכוז האלכוהול בגופו הינו 450 מיקרו גרם לליטר אוויר נשוף.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, בשכרות, בתקינות הינשוף, בתוכן הפלטים ובזמנים, ונשמעו הוכחות.

מטעם התביעה העידו שלושה עדי תביעה והוגשו כראיות מסמכים שערכו.

ע.ת.1, מתנדב, יורי רזניק, עצר את רכב הנאשם בשעה 0120. ברכב היו 4 נוסעים. העד ערך בדיקת נשיפון שהעלתה חשד לשכרות, הודיע לנאשם על איסור לשתות לאכול או לעשן, ביצע לנאשם בדיקת מאפיינים והעבירו למפעיל הינשוף, עוזי כהן.

ע.ת.2, מתנדב, חיים אגוזי, הבחין ברכב הנאשם שלא ציית להוראת תמרור ב-42 ועצר אותו. העד  פעל עם בן זוגו למשמרת, ע.ת.1. מפיו של הנאשם נדף ריח אלכוהול. העד עיכב אותו, דרש את הסכמתו לתת דגימת נשיפה והעבירו לתחנת פ"ת לביצוע בדיקת ינשוף. העד וודא כי מרגע עצירת הרכב ועד לבדיקת הינשוף חלפו למעלה מ-15 דקות בהן הנאשם לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא, והיה בהשגחתו. על פי עדותו, ע.ת.1 ביצע את בדיקת המאפיינים לנאשם וע.ת.2 רשם את תוצאות הבדיקה.

ע.ת.3, רס"מ עוזי כהן, מוסמך להפעלת מכשיר ינשוף מיום 8.12.06, הפעיל את מכשיר הינשוף בשעה 0206. העד וודא כי 15 דקות לפני הבדיקה הנאשם לא שתה, הקיא או עישן והחליף פיה חדשה עבוד כל נשיפה. בבדיקת נשיפה ראשונה התקבלה תוצאה של 470 מיקרו גרם ובבדיקה שניה התקבלה תוצאה של 450 מיקרו אלכוהול. בתחילת המשמרת ביצע העד בדיקת כיול תקינה.

מסמכי המעבדה כולל תע"צ תקינות ותעודות בלוני כיול - הוגשו בהסכמה.

הנאשם בחר שלא להעיד. ב"כ הנאשם הודיע לבית המשפט  כי הסביר לנאשם את משמעות הימנעותו מלהעיד.

לאחר ששמעתי, בחנתי ושקלתי את העדויות ואת חומר הראיות, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג ברכב בהיותו שיכור. שכרותו של הנאשם הוכחה באמצעות תוצאות בדיקת נשיפה שנערכה לו במכשיר הינשוף.

ואלה נימוקי החלטתי :

התביעה הוכיחה את תקינות מכשיר הינשוף.

בתאריך 24.08.10 ערך רס"ב הרצל כהן, ממעבדת מכשור אכיפה באגף התנועה של המשטרה, ביקורת תקופתית למכשיר הינשוף ואישר כי המכשיר נמצא תקין לפעולה.

תקינותו של המכשיר הוכחה גם באמצעות בדיקת כיול כפולה שבוצעה על ידי ע.ת.3 טרם בדיקתו של הנאשם.

ב"כ הנאשם לא הצביע על כל פגם במכשיר ולא סתר את תקינותו.

ב"כ הנאשם הסכים לקבלת מסמכי המעבדה כראיה, ללא חקירתו הנגדית של נותן התע"צ, ובכך גילה דעתו כי אין לו טענה כנגד תקינות המכשיר והטיפול בו ( רע"פ 9567/11 יהודה שווששוילי נד מ.י., עפ"ת 47572-08-11 מ.י. נ' למנוב מיכאל, עפ"ת 21607-10-11 יעקב מלול נ' מ.י. ).

על ב"כ הנאשם היה להשמיע את טענותיו בדבר אי גילוי כל מסמכי המעבדה, כגרסתו, בניגוד לצו בית המשפט מיום 23.10.11, מבעוד מועד, בטרם הסכים להגשת מסמכי המעבדה כראיה. היה עליו לפנות לבית המשפט מבעוד מועד ולהודיע כי נמנע ממנו העיון במסמכים. יתר על כן, היה עליו לתאם מועד ביקור במעבדה המשטרתית לצורך העיון במסמכים. לא רק זאת, ב"כ הנאשם לא הצביע בפני על מסמך מהותי כלשהו שלא הוצג בפניו.

מכשיר הינשוף הופעל על ידי ע.ת.3 שהינו מפעיל מוסמך.

על פי המסמכים שהוגשו באמצעות העד  ומעדותו בבית המשפט עולה כי הפעיל את המכשיר כראוי על פי הנהלים המשטרתיים.