השופט אברהם טל, אב"ד
1. נגד הנאשם, תושב רצועת עזה שעבד בתקופה הרלוונטית בטירה, הוגש כתב אישום המייחס לו קשירת קשר לבצע פשע (שוד מזוין בחבורה), נשיאת והובלת נשק ושוד מזוין בחבורה של 3 מיליון ש"ח שהובילו מאבטחי "ברינקס" בפיקודו של מוטי כהן (להלן: "
המנוח") לבנק הפועלים בטירה (להלן: "
הבנק").
2. באשר לעבירה של קשירת הקשר לבצע שוד מזוין בחבורה נטען בסעיפים 3-14 לכתב האישום שבחודש אוקטובר 2004 החליט הנאשם לשדוד את מאבטחי חב' ברינקס כשיביאו ברכבם כסף לאחד מסניפי הבנק בטירה. בסמוך לאחר מכן הוא נפגש עם סלאמן אבו נצירה (להלן: "
סלאמן" או
"סולימאן"), וג'יה אבו ענזה (להלן: "
וג'יה") נאצר אל מאסר עראפת (להלן: "
נאצר") ואברהים אבו סבחה (להלן: "
אברהים") וקשר עימם קשר לבצע את השוד.
במסגרת הקשר תיצפתו הנאשם והאחרים במשך כחודש וחצי על אזור בנק הפועלים בטירה (להלן: "
הבנק"). ביום שבת, 4.12.04, הם נפגשו בטירה והחליטו לבצע את השוד בשבוע שלאחר מכן. באותה פגישה הם סיכמו את פרטי תוכנית השוד ואת מיקומו ותפקידו של כל אחד מהם בזמן ההמתנה לרכב ה"ברינקס" ובמהלך השוד, וסיכמו שהתוכנית תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 10 לכתב האישום.
במסגרת הקשר קיבלו הנאשם והאחרים רכב יונדאי לבן גנוב, רובה MP5(להלן: "
הרובה") ו- 3 אקדחים, שהטמינו בבור באדמה בחצר בית מגוריהם בטירה, והגיעו ביום 5.12.04 ברכב הגנוב, כשברשותם הנשק, לרחבת החניה אשר בחזית הבנק, אך עזבו את המקום כעבור מספר שעות מאחר ורכב הברינקס לא הגיע לבנק.
3. באשר לשוד המזוין ולרצח המנוח, נטען בסעיפים 15-22 לכתב האישום שביום 6.12.04 הגיעו הנאשם והאחרים ברכב הגנוב לרחבה שבחזית הבנק, התמקמו ברחבה לפי התוכנית, כשהנאשם מצויד ברובה שהחביא מתחת למעיל, והמתינו לרכב הברינקס שהגיע בשעה 10:00, כשהוא נהוג ע"י גלעד גרשט ובתוכו המנוח והמאבטח שחר חתוכה (להלן: "
המאבטח") ועצר ברחבת החנייה.
המאבטחים ירדו מהרכב, כשבידי המאבטח אקדח עוזי ובידי המנוח אקדח טופי.
המנוח הוריד מרכב הברינקס 2 שקי כסף כשבתוכם 3 מיליון ש"ח, הניח אותם על עגלה והתקדם לעבר הבנק, כשבעקבותיו המאבטח.
באותו שלב החלו הנאשם והאחרים לירות בנשק שהחזיקו לעבר רכב הברינקס ולעבר המנוח, ווג'יה ריסס את המאבטח בגז מדמיע. כתוצאה מהירי נפגע המנוח מחמישה קליעים לפחות שחדרו לגופו וגרמו למותו.
4. סעיפים 29-23 לכתב-האישום מתארים את אשר אירע משלב היריות שירו הנאשם והאחרים לעבר המאבטחים ועד לתפיסתם ביום 11.1.05 בדירה בחלחול, כשברשותם הרובה, 2 אקדחים, אקדח עוזי שנגנב מהמאבטח ואקדח טופי שנגנב מהמנוח במהלך השוד.
עפ"י הנטען, לאחר שהנאשם והאחרים ירו במנוח לקח הנאשם מהמאבטח את אקדח העוזי, האחרים לקחו מהמנוח את אקדח הטופי ואת שקי הכסף ונמלטו לרכבם.
הנאשם והאחרים נכנסו לרכב, כשברשותם הנשק שהביאו איתם, לקחו מהמנוח ומהמאבטח את שקי הכסף, ונמלטו מהמקום בנסיעה מהירה, כשהנאשם נוהג ברכב. במהלך הנסיעה פגע הרכב בעמוד חשמל ונעצר, הנאשם והאחרים נמלטו ממנו רגלית כשברשותם הנשק ושקי הכסף תוך שהם יורים לכל עבר, והגיעו באותו יום לרמאללה, שם התחלקו בשלל השוד.
5. בתגובתו בכתב לכתב האישום הודה הנאשם בכך שהחל משנת 2000 הוא נהג להיכנס לארץ ולעבוד בטירה ללא היתר כדין, וכן הודה בהיכרותו את האחרים במהלך שהותו בטירה, כאשר גם האחרים נמצאו ועבדו בארץ ללא היתר כדין.
הנאשם הכחיש כל קשר לביצוע השוד והרצח, וטען שלא היה לו קשר לביצועם עם האחרים.
6. המאשימה סומכת גרסתה בכל הקשור למעורבותו של הנאשם במעשים ובעברות המיוחסים לו על הודאות שמסר הנאשם במהלך חקירתו ביום 11.1.05, כפי שהוקלטה בקלטות ז/2 א(1) - (6) ותומללה בתמלילים ז/2 א-ו, ונכתבה בהודעה ז/1; במהלך שחזור שערך ביום 12.1.05 שהוקלט בקלטת ז/4 א' ותומלל בתמליל ז/4 א(1) ובמהלך חקירתו ביום 17.1.05 כפי שהוקלטה בקלטות ז/6 א(1)-(4), תומללה בתמלילים ז/6א-ד ונכתבה בהודעה ז/5.
הנאשם התנגד לקבלת הודאותיו כראיות, ובתגובתו בכתב טען שהן נגבו שלא כדין, שכן החוקר אחמד שיבלי (להלן: "
שיבלי") היכה אותו באלה בגבו בראשו וברגליו, איים לירות כדור בראשו, אמר לו שאף אחד לא יידע על כך מאחר והוא מעזה ושהאקדח שנתפס ישמש כדי לפגוע בו וכולם יבינו שהוא נפגע מהנשק של עצמו.
לטענת הנאשם שיבלי הפעיל עליו לחץ פיזי ונפשי, שכלל מכות ואיומים באופן קבוע, תוך התשה מנטלית בחקירותיו, וגרם לו להודות בדברים שלא ביצע.
לאחר ניהול "משפט זוטא", במהלכו העידו מטעם המאשימה החוקרים אחמד שיבלי, שמעון גבאי, שלמה מנצור וראש הצח"מ מפקח מאור נריה, ומטעם הנאשם העיד הנאשם לבדו, החלטנו לקבל את הודאות הנאשם כראיות.
קבילות הודאותיו של הנאשם
7. עפ"י עדותו של שיבלי, הוא לא היה מעורב בחקירת הארועים נשוא כתב האישום ופגש את הנאשם לראשונה בחדר החקירות, לאחר שנעצר יחד עם אחרים ע"י שוטרים וחיילים בחברון.