הנאשם מורשע, על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן ובהתאם לפרטים הנוספים, בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א + 250א לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955.
ניתנה והודעה היום, 10 ביולי 2012, כ' בתמוז התשע"ב, בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.
_________
נשיאה
גזר דין
כללי
הנאשם, טוראי ל.פ, הורשע על פי הודאתו בגין שתי עבירות שעניין סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א+ 250א לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו 1955, על כך שבשתי הזדמנויות סירב למסור דגימת שתן על אף שנצטווה לכך כדין על ידי קצין שיפוט בכיר בחיל המשטרה הצבאית. ההזדמנות הראשונה ביום 28/10/2010, ההזדמנות השנייה ביום 12/12/2011. מן הפרטים הנוספים (
ת/1) עולה כי בשתי ההזדמנויות נדרש הנאשם למסור דגימת שתן בעקבות קבלת מידע מודיעיני שהחשידו בשימוש והחזקת סמים מסוכנים במהלך שירותו הצבאי. כן עולה כי בשתי ההזדמנויות הטעים את סירובו למסור דגימת שתן בטענה כי הדבר משפיל אותו. בגין כל אחד מהחשדות היה נתון הנאשם במעצר סגור במשך יומיים.
ראיות הצדדים לעניין העונש
התביעה הגישה במסגרת הראיות לעונש את תדפיסו האישי של הנאשם (
ת/2), הימנו עולה כי הנאשם התגייס לצה"ל בחודש פברואר 2009, ולאחר טירונות וקורס מסגרים בבה"ד
xxx, הוצב לשירות באוגדה
xxx, עד שחרורו. עוד עולה כי הנאשם נמנה עם מערך המילואים מיום 9.2.12. מטעם ההגנה הוגשו המסמכים שלהלן: אישור רפואי מיום 19.3.12 המעיד על הריונה של ארוסת הנאשם (
ס/1) ופסק דין מיום 11.1.12 שניתן בעניינו של הנאשם בגין עבירות סמים בהיותו קטין (
ס/2). בנוסף הוגשו גם תלושי השתכרות של הנאשם (
ס/3).
הנאשם העיד בפנינו אודות נסיבותיו. מעדותו של הנאשם עולה כי אביו, אשר היה נרקומן, עזב את הנאשם ואת אמו, עת הנאשם היה בן שנה בלבד, וכי גדל כל חייו ללא אב וללא אחים. לדברי הנאשם, אמו, אשר עבדה לפרנסת המשפחה, נעדרה רבות, ומשכך לנאשם נעדרה ההכוונה וההדרכה הנדרשות, לצורך ניהול חיים נורמטיביים, והנאשם, למצער מעד וסטה מדרך הישר. הנאשם ביקש להדגיש בפנינו את חרטתו על בצוע העבירות וציין כי כעת, במיוחד לאחר שנולד לו בנו בכורו, בן חודשיים, הוא מצר על דרכיו ועל בחירותיו וכי שאיפתו היא לספק לארוסתו, שהנה חיילת משוחררת ולבנו, בית חם ולדאוג לכל מחסורם. הנאשם הוסיף וציין כי בימים אלו הוא מבצע עבודות שירות אשר הוטלו עליו במסגרת גזר הדין שניתן בעניינו בגין עבירות של שימוש בסמים והחזקת כלים לשימוש בסם (
ס/2), כאשר על מנת לפרנס את משפחתו, לאחר גמר ביצוע העבודות, הוא אף עובד במאפייה עבור תשלום חודשי בסך של 2,000 ש"ח - 3000 ש"ח, על מנת לתמוך במשפחתו.
טיעוני הצדדים
בעקבות הרשעתו טענו באי כוח הצדדים לעניין העונש הראוי לגזור לנאשם. התביעה הצבאית עתרה כי אשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל לצד מאסר מותנה. בא כוח הנאשם עתר כי אסתפק בהטלת עונש מסוג קנס לצד מאסר מותנה.
התביעה בסיכומיה הדגישה כי הנאשם, במעשיו, פגע במלחמת החורמה שמנהל הצבא בנגע הסמים וציינה כי לשיטתה, הטעם שנתן לסירוביו, אינו יכול להביא להקלה בדינו. לטענת התביעה, לכף החובה יש להתחשב בעובדה כי מדובר במעשה חוזר ונשנה וכן נוכח עברו הפלילי של הנאשם. כסימוכין לטענותיה הגישה פסקי דין אשר ניתנו על ידי בתי הדין הצבאיים, בהם נקבע עונש מאסר בפועל.
מנגד,
ההגנה ביקשה להדגיש כי הענישה הינה לעולם אינדיווידואלית, וביקשה כי במסגרת גזר הדין יתחשב בית הדין בשיהוי הניכר שחל בהגשת כתב האישום בעניינו של הנאשם, עת כתב האישום הראשון הוגש כנגד הנאשם כ- 15 חודשים לאחר ביצוע העבירה וכתב האישום המתוקן, אשר כלל את העבירה המאוחרת יותר, הוגש בשיהוי של כ- 7 חודשים. בנוסף, ביקשה ההגנה להתחשב בנסיבות חייו הקשות של הנאשם. כמו כן, נתבקשתי לקחת בחשבון כי המדובר בחייל משוחרר משירות צבאי, אשר החל את צעדיו בחיים האזרחיים, כך שהפגיעה במשמעת והרתעת הרבים מוקהת בנסיבות העניין. מנגד, הפגיעה בשיקומו של הנאשם עלולה להיות כבדה. לאור האמור, ביקשה ההגנה כי בנסיבות העניין יינתן לאינטרס השיקום משקל של ממש בעת גזירת העונש. יצוין כי ההגנה הבהירה, לשאלתי, כי במידה ויוחלט על עונש מאסר בפועל, כי הנה מסכימה שזה ירוצה בדרך של עבודה צבאית.
טרם מתן גזר הדין, הנאשם הופנה לרמ"ד שיקום במקמצ"ר אשר חיוותה דעתה כי הנאשם מתאים לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודה צבאית, לאור העובדה כי סיים את שירותו הצבאי התקין, נוכח נסיבותיו האישיות, ולאור התרשמותה כי יוכל לעמוד ולהתמיד בעונש מסוג עבודה צבאית.
הקדמה
תיקון מספר 113 לחוק העונשין (ספר החוקים 2330 מיום ט"ו בטבת תשע"ב 10.01.2012) (להלן:
"תיקון מס' 113" או "
התיקון"), אשר נכנס לתוקפו ביום 10.7.12, נועד להבנות את שיקול הדעת השיפוטי בענישה, תוך שהוא קובע את העיקרון המנחה בענישה ואת השיקולים בהם רשאי בית המשפט להתחשב בעת גזירת העונש. תיקון זה לא הוחל במישרין על בתי הדין הצבאיים ואולם סברתי כי מן הראוי שאף בית הדין הצבאי בעת גזירת הדין יפעל לאור העקרונות אשר נקבעו במסגרת תיקון חקיקה זה לצד שקילת שיקולי ענישה בעלי היבטים צבאיים ייחודיים וזאת נוכח השאיפה להרמוניה חקיקתית בין מערכת המשפט הצבאית לזו האזרחית.
הכרעה- יישום הלכה למעשה
בתי המשפט חוזרים ושונים באשר לצורך הממשי להילחם באופן נחרץ בנגע הסמים. צורך זה מקבל משנה תוקף נוכח היקפו של נגע הסמים אשר פשה בצבא, המסכן את כשירותו של הצבא ואת כוננותו (ע/197/99
סגן אליקים מרגלית נ' התצ"ר (1999), ע/116/08
התצ"ר נ' רב"ט כהן (2008)). ברוח זו, אף נקבע כי
" ...מלחמת החורמה שנאסרה על השימוש בסמים בצה"ל מחייבת הטלת עונשי מאסר ממשיים, גם בגין סירוב למתן דגימות לשם גילוי לשימוש בסמים, עבירה לפי סעיף 127א לחש"ץ" (ע/75/01
התצ"ר נ' סמל נועם ברגר (2001)).