הכרעת דין בתיק תיק צבאי 3882/11

כללי

בתאריך 28.07.11 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המקורי, המחזיק שני פרטי אישום. במסגרת עובדות כתב האישום מציינת התביעה כי בתאריך 22.6.11 גנבו אלמונים מלטיף ביבר, אשר יכונה להלן: "לטיף", חלקים שונים ממחפר זחל הידראולי, אשר יכונה להלן: "מחפר", שהיה בבעלותו. שווי החלקים, כך נטען בכתב האישום, הינו עשרות אלפי שקלים. מכתב האישום עולה כי למחרת היום, אחיינו של לטיף, האדי ביבר, אשר יכונה להלן: "האדי", התקשר לנאשם על מנת לברר עימו בנוגע לחלקים שנגנבו. בחלוף כשעה, התקשר הנאשם להאדי ודרש ממנו סכום של 65,000 ש"ח בתמורה לקבלת החלקים הגנובים. לאחר מיקוח שהתנהל בין הצדדים, התרצה הנאשם והסתפק בסכום של 45,000 ש"ח בתמורה למסירת החלקים. בד בבד עם הצעתו איים הנאשם על האדי כי במידה וירכשו חלפים אחרים עליהם לצפות לגניבות נוספות. בהמשך, עת חיפשו האדי ולטיף את החלקים באזור ממנו נגנב, שב הנאשם ואיים עליהם, כך בנוסח כתב האישום, כי הם לא ימצאו את החלפים, וכי הגנבים צופים עליהם. בהמשך בשעות הערב נסע האדי לחברון ונפגש עם הנאשם ועם אחר נוסף אשר נשא עימו אקדח. סופו של דבר, האדי מסר לנאשם סך כולל של 45,000 ש"ח ובתמורה הוחזרו החלקים באמצעות אחר ללטיף.

הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם בגין העובדות המתוארות הינם, קבלת חלק של רכב גנוב, מסחר בחלקים גנובים, ואיומים.

בפרט האישום השני מיחסת התביעה לנאשם אירוע דומה לאישום הראשון. בתאריך 1.7.11 בכפר חורפיש נגנב מחפר שהיה בבעלותו של בדראן חמדאן, אשר יכונה להלן: "בדראן". בהתאם לכתב האישום, הנאשם קיבל את החלפים הגנובים יומיים לאחר מכן בתאריך 3.7.11. בדראן פנה אל הנאשם, ובמהלך שיחה טלפונית דרש הנאשם מבדראן 32,000 ש"ח בתמורה למסירת החלפים. בהמשך לאור סירובו של בדראן להצעת הנאשם היה נכון הנאשם להציע מחיר נמוך יותר, אך בדראן סירב לכל הצעותיו של הנאשם להשבת החלפים בתמורה כספית.

השתלשלות ההליכים

בתאריך 5.9.11 כפר הנאשם בכתב האישום והתיק נקבע לישיבת הוכחות. כמו כן, בתאריך 27.9.11 תקנה התביעה את כתב האישום והוסיפה את עדי תביעה 16-17. הסנגורית התנגדה לתיקון כתב האישום מאחר ותיקון זה בוצע לאחר כפירתה בכתב האישום. בהחלטתי קבעתי כי מאחר וטרם החלה שמיעת הראיות בתיק, ומאחר ולא נגרמה כל פגיעה בהגנת הנאשם, יש להתיר את תיקון כתב האישום. ישיבת ההוכחות נקבעה לתאריך 31.10.11. במועד זה נשמעו עדי התביעה המרכזיים בתיק, המתלוננים לטיף והאדי, כמו גם, המתלונן באישום השני בדראן. בישיבת ההוכחות שנקבע לתאריך 29.11.11 נשמעה עדותם של השוטרים, אשר העידו על פעולות חקירה שערכו בתיק. בתאריך 20.12.11 נשמעה עדותו של אבראהים חרובי שיחד עם סלימאן פארס רכש מהנאשם חלפים למחפר, כך לפי עדותו. בתאריך 27.12.11 נשמעה עדותו של סלימאן פארס. בתאריך 3.1.12 נשמעה פרשת ההגנה, במסגרתה, העיד הנאשם להגנתו, ואף נשמע עד הגנה נוסף. ישיבת הסיכומים נקבעה בראשונה לתאריך 24.1.12 ולאחר מכן לתאריך 13.2.12, וזאת לאור בקשת ההגנה להגשת חומר ראיות מטעמה. סופו של דבר נשמעו סיכומי הצדדים על פה בתאריך 6.3.12.

ראיות התביעה לאישום הראשון

עד התביעה לטיף ביבר

כאמור, תחילה נשמעה עדותו של לטיף ביבר. לטיף בעדותו תיאר את השתלשלות האירועים, החל בגניבת המחפר בתאריך 22.6.11, ובהמשך תיאר כיצד מסר אבראהים חרובי לידי אחיינו, האדי, את מספר הטלפון של הנאשם. העד לאחר רענון זכרונו ועיונו באמרתו המשטרתית, מסר את מספר הטלפון של הנאשם. בעניין זה נקדים את המאוחר ונציין כי הנאשם אישר כי מספר טלפון זה אכן היה בשימושו. העד ממשיך ומתאר כי האדי אחיינו שוחח עם הנאשם, ולאחר מספר שיחות שקיימו השניים, הודיע הנאשם כי החלקים נמצאים, וכי הוא דורש סכום של 45,000 ש"ח תמורתם. העד ציין בעדותו כי לא שמע את כל השיחות בין האדי לנאשם אלא רק את חלקם. בהמשך תיאר העד כי האדי נסע לחברון להיפגש עם הנאשם ולהביא לו את הכסף. תוך כדי המפגש של האדי עם הנאשם, הוא כיוון אותו לנסוע לאזור מסעדת צליל החורש, ושבחורשה סמוכה אליה נמצאו החלקים. לשאלת התובע מדוע לא הפעיל את חברת הביטוח השיב העד, ראשית, כי השומר שהופקד על ידו לשמירת המחפר לא עמד בתנאי חברת הביטוח. שנית ציין העד כי אם היה מפעיל את חברת הביטוח, היה מקבל את החלפים בחלוף תקופה, דבר שהיה גורם לו לנזק כלכלי של ממש.

בחקירתה הנגדית הקשתה הסנגורית על העד - המתלונן בשני נושאים עיקריים. ראשית מדוע נתן לאחיינו לנהל את מו"מ מול הנאשם. על כך השיב העד כי הוא מנהל את עסקו, ובתוך כך הוא מחליט מי יבצע את המו"מ עבורו. עניין שני עליו הקשתה הסנגורית הינו, מדוע בהודעה הראשונה שמסר המתלונן במשטרה בתאריך 23.6.11 לא ציין המתלונן במשטרה כי הוא מצוי במשא ומתן עם הנאשם על השבת החלקים. או אז, הפנה העד להודעתו הנוספת במשטרה, מיום 27.6.11, במסגרתה תיאר המתלונן בפרוטרוט את השתלשלות האירועים, כפי שתיאר בעדותו בפניי. יאמר כבר עתה כי הודעותיו של העד הוגשו לבקשת ההגנה וסומנו נ/8 ו- נ/9. מעיון בהודעות המתלונן אשר הוגשו בהסכמה עולה כי, ככלל, המתלונן בעדותו בפניי חזר על דבריו במשטרה.

עד התביעה האדי ביבר

בתאריך 31.10.11 העיד בפני האדי. האדי ציין בעדותו כי הוא אחיינו של לטיף ואף עובד עימו. עם תום שמיעת העדות ניתן לסכמה ולומר כי האדי חזר על השתלשלות האירועים כפי שתיאר אותה דודו לטיף. כמובן שעדותו של האדי בעניין המפגש עם מאהר הינה קבילה ומשמעותית מזו של לטיף אשר שמע את הדברים מהאדי, ולא חווה אותן בעצמו. יודגש כי בהקשר לאקדח שנטען כי הוחזק על ידי אחד מאנשיו של הנאשם, ציין האדי בעדותו, כי הוא סבר שאכן אחד מאנשיו של הנאשם היה חמוש באקדח מאחר ומותנו היה נפוח, אך הוא לא ראה את האקדח בברור. כן העיד האדי כי הוא לא נפגש עם הנאשם במסעדה, אלא בתום התשלום הזמין אותו הנאשם לאכול במסעדה, אך האדי לא נעתר להזמנה.

בחקירתה הנגדית שאלה הסנגורית את העד מדוע באמרתו במשטרה ציין כי הוא נפגש עם הנאשם במסעדה, בניגוד לעדותו בפניי. העד חזר והעיד כי הוא סרב להצעתו של הנאשם לאכול במסעדה והמפגש ביניהם היה בסמוך לעמדה צבאית, שהוא אינו יכול להצביע על מיקומה.

בהמשך נשאל העד על כך שתיאורו של הנאשם אינו הולם את תיאור הנוכחי של הנאשם, ולסיום נשאל העד מדוע לא ציין בפני המשטרה, עובר לעסקה עם הנאשם, כי הציוד נמצא אצל הנאשם. תשובת העד היתה כי הוא סבר שזה לא ישיב לו את הציוד, ולכן ביקש להשיב את הציוד בכוחות עצמו.

יודגש כי האדי, מסר את עדותו אף בתחנת המשטרה בתאריך 19.7.11 בפני חוקר מיחידת אתג"ר. כמו כן, למחרת היום בשעה 12:26 נערך מסדר זיהוי חי על ידי רס"ר רינת סבן, במסגרתו  זיהה העד את הנאשם מתוך 9 ניצבים שהוצבו במסדר. בהתאם לדו"ח העד זיהה את הנאשם במאת האחוזים. בתום המסדר בצעו חוקרי המשטרה עימות בין הנאשם להאדי, במהלכו הטיח האדי בנאשם את המיוחס לו, והנאשם חזר על הכחשתו. יצוין כי הנאשם נחקר במשטרה מספר פעמים. אך בחקירתו בתאריך 19.7.11 ציין הנאשם כי הוא אינו מכיר את האדי ואף לא נפגש עימו מעולם.

עד התביעה אבראהים חרובי

עד תביעה זה העיד בפניי בתאריך 29.11.11, בעדותו סיפר כיצד ליווה את סלימן פארס, עד אחר אשר אף חלקים ממחפרו נגנבו בחילת חודש יולי אשתקד. העד מתאר כי סלמן פנה אליו בעקבות הגניבה, והוא הפנה אותו לנאשם. סלימן והעד נסעו אל הנאשם. הנאשם, כך לפי העדות, פירק את החלקים ומסר אותם לשניים. בסופו של דבר העיד העד, כי החלקים לא התאימו למחפר של סלימן. עוד העיד בפניי איבראהים חרובי, (עמוד 2, שורות 41-46) כי בחודש יולי בשנה שעברה פנה אליו לטיף במטרה לברר, האם הוא מכיר מאן דהוא שמוכר חלפים, והעד מסר לו את מספר הפלאפון של הנאשם. בחלוף כשבועיים, לטיף הזמין אותו להרכיב את החלפים.

ראיות התביעה לאישום השני

עד התביעה בדראן חמדן