הכרעת דין בתיק תיק צבאי 25/13

מחמת הספק מזוכה הנאשם מהעבירה המיוחסת לו. נימוקים יינתנו בימים הקרובים.

·            ניתנה היום, ‏ יום שלישי ג' בתמוזתשע"ג 11/06/2013, בפומבי ובמעמד הנאשם.

נימוקי הכרעת הדין

ביום 11 ביוני 13' זיכיתי מחמת הספק את הנאשם, סא"ל לניאדו יונתן, מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום שעניינה שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961, ולהלן נימוקי החלטתי.

פתח דבר:

כתב האישום כנגד הנאשם הוגש בכתב יד על גבי טופס שכותרתו "כתב אישום/דו"ח", אשר נערך, לכאורה, על ידי השוטר בשטח ונחתם על ידי התובע הצבאי.

למותר לציין שהוא כולל שגיאות, שנמחקו ידנית (לדוג בעניין מספר הרישיון), ערוך בכתבי יד שונים (לעניין שמות העדים) ומראהו הכולל אינו הולם מסמך המוגש מטעם התביעה הצבאית לבית דין.

יצוין כי הגשת כתב אישום בכתב יד אינה ראויה.  בראש ובראשונה הגשת אישום על סמך רישום שנעשה בשטח בתנאי לחץ זמן, אפילו אושר בדיעבד על ידי התובע הצבאי, היא פתח לתקלות וטעויות. ראה למשל ע"פ 7609/06 פלוני נ' מ"י, תק-על 2008 (4) 1813, 1817, ע"פ 1604/08 אוספוב נ' מ"י, תק-על 2008 (2) 449, 450). בעניין פלוני (שם, שם) נאמרו הדברים הבאים לעניין תיקון כתב אישום בכתב יד:

"בשולי הדברים ובשים לב לדרך החפוזה בה תוקן כתב האישום, ראוי להעיר: תיקונו של כתב אישום ראוי שיעשה באופן עקבי וזהיר...וזו דוגמא אחת מיני רבות לתיקונים הלא קוהרנטיים שבוצעו בכתב האישום שבפנינו".  

ובהקשר דומה, של בקשות למעצר נאמרו על ידי כבוד השופט אבינור בעניין צפראן (מ"י 11111-11-11 מ"י נ' צפראן )הדברים הבאים:

"...להגשת בקשות להארכת מעצר כשהן מפורטות וערוכות כראוי יש גם יתרונות מעשיים - פרקטיים. בהגשת בקשות במתכונת כזו יש כדי להקל הן על הצדדים והן על ביהמ"ש את מלאכתם... העולה מן המקובץ הוא כי בקשות להארכת מעצר הינן בקשות כבדות משקל, שאינן יכולות להיערך בכתב יד או ברישול".

לצערי, אין מדובר בחשש בעלמא.

לענייננו יצויין כי כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה על כך ש"הנהג החזיק בידו הימנית והיה עם אוזניות".

אין הוא כולל פירוט מינימלי, כמקובל, של טיב החפץ שהחזיק הנאשם, המקום בו הוחזק או העובדה כי הרכב היה שרוי בתנועה, מעבר לאמירה בהקשר זה משאובה מנוסח התקנה.  

בנוסף, ואף בכך אין לזלזל, יש בניהול הדיון על סמך כתבי אישום כאמור פגיעה ממשית במראית פני הצדק. אין בה כדי לכבד את ההליך המשפטי, על כל הצדדים השותפים לו, ואת המעמד, בסופו עשוי הנאשם למצוא עצמו נידון לעונשים מכבידים.

נוהג מסוג זה, שהתאים אולי לשנים מוקדמות בטרם היו המחשב והמקלדת חברים של קבע בחוליות התביעה, אינו ראוי בראשית המאה ה- 21, כשפנינו מועדות לעבר תיק ממוחשב. וכך נאמר באותה בעניין החלטה

וראה בהקשר זה דברי השופט אבינור בעניין צפראן בשינויים המחוייבים:

"הגשת בקשות להארכת מעצר כשהן מודפסות וערוכות כראוי תורמת למראית פני הצדק, שאף בה אין להקל ראש. הגשת בקשות במתכונת כזו מעניקה להליך את ההתייחסות הרצינית היאה לו באופן שהן החשודים והקרובים להם והן הציבור בכללו יכולים להתרשם כי במשפטנו מעצרו של אדם-כל אדם- אינו נעשה, חלילה, כלאחר יד, אלא אך ורק בהתבסס על בקשות מנומקות, שנערכו בכובד ראש".  

מטעמים אל, בין היתר, נוהגים בתי המשפט האזרחיים להתיר את תיקון כתב האישום בכתב יד, מטעמי דחיפות, ולהורות כי כתב אישום מתוקן מוקלד יומצא על ידי התביעה בהמשך ויסרק על ידי המזכירות (ראה בין היתר ת"פ (חיפה) 09-07-2072 מ"י נ' רשיד בן מוחסן עמאש ואח', תק-מח 2009(4) 5220, ת"פ נצרת 09-177 מ"י נ' עבד אלחלים, תק-מח 2010 (2) 16299, ת"פ (חיפה) 10-07-52727 מ"י נ' מחמוד עלאק, תק-מח 2010 (3) 15023, ת"פ (נצרת) 10-07-11358 מ"י נ' חמזה דלאשה ואח', תק-מח 2011(1) 4121.