1.
כתב האישום
נגד הנאשמים הוגש כתב אישום מתוקן ביום 26.9.06 הכולל חמישה עשר אישומים.
נאשם 1, ניסים גלם, עסק בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, דהיינו בין השנים 2003 - 2005, במסחר מתכות במושב שדה עוזיהו. נאשמת 2, חברת פ.נ. הובלות, ונאשמת 3 חברת מ.ג.ה מתכות, הן חברות רשומות העוסקות במסחר מתכות, כאשר הנאשם 1 הוא המנהל ובעל השליטה בהן.
בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ועל פי חוק מס ערך מוסף - התשל"ו 1975 (להלן: חוק המע"מ), הנאשמים היו חייבים להגיש לפקיד שומה אשקלון דין וחשבון על הכנסותיהם בכל שנת מס, וכן היו חייבים לנהל פנקסי חשבונות ולהגיש דוחות תקופתיים לשלטונות מע"מ.
בכתב האישום נטען, כי חברת ג.נ.ה.ג.נ. בע"מ נוסדה במאי 2003 ומאיר וועקנין נרשם כבעל המניות שלה, אולם לאחר כשבועיים העביר את מניותיו לפנחס גלם ז"ל, אבי הנאשם 1, שנפטר באוגוסט 2003. לאחר כחודשיים הועברו מניות החברה למקסים קובלנקו אשר עזב את הארץ בינואר 2004 ולא דיווח לרשם החברות או לשלטונות המס על כל שינוי בבעלות החברה. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשם 1 השתמש בחשבוניות של חברת ג.נ.ה.ג.נ. כדי להסוות את פעולותיו במסחר במתכות.
עוד נטען בכתב האישום שחברת מ.ת. מתכות בע"מ נוסדה ביוני 2004. מספר בעלי מניות שלה התחלפו תוך מספר חודשים, כאשר בעל המניות אבי מהרבנד, העביר לנאשם 1 את פנקסי החשבונות של חברה זו ולא דווח לרשם החברות או לשלטונות המס על כל שינוי בבעלות בחברה. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום נאשם מס' 1 השתמש בחשבוניות של חברת מ.ת. מתכות כדי להסוות פעולותיו במסחר מתכות.
עוד עולה מכתב האישום כי על מנת להסוות את פעולותיו במסחר במתכת ואת מקור הכספים שהגיעו אליו מסחר במתכות, עשה הנאשם 1 שימוש בחשבוניות מזויפות של שבעה עוסקים מורשים: מסארווה נידל, בלעום איאד, נוסה סחר בינלאומי בע"מ, א.ס. אמיר סנטר בע"מ, אר.אס.אס.די למסחר בע"מ, ישראמרום בע"מ, מ.י.ס.מ.ו בע"מ (בהמשך למינוח שננקט ע"י ב"כ הצדדים, תקרא להלן הקבוצה: "השביעייה"). הנאשם 1 כלל בפנקסי החשבונות של העוסקים השונים שבשליטתו חשבוניות פיקטיביות של שבעת העוסקים הנ"ל, אשר כביכול מכרו סחורה לגופים שונים שבשליטתו, בעוד שבפועל לא הועברה כלל סחורה משבעה גופים אלה לחברות שבשליטת הנאשם. שישה עוסקים לא היו כלל פעילים בעת שהנאשם עשה שימוש בחשבוניות הנחזות להיות שלהם. העוסק השביעי חברת אר.אס.אס.די, היא החברה היחידה הפעילה והיא בעלת הזיכיון של חברת הסלולאר "סלקום" ברשות הפלסטינית, בעוד החשבוניות הפיקטיביות הנחזות להיות שלה בהן עשה הנאשם 1 שימוש, הן של חברה המוכרת מתכות מתוך תחנת דלק בטמרה.
עוד נטען שהנאשם 1 מכר את המתכות לחברות שונות ולבסוף הגיעו המתכות ליצואנים שמכרו את המתכות לחו"ל והיצואנים קיבלו מהמדינה החזר מע"מ על כך. הנאשם רכש את הסחורה מבלי לשלם בגינה מע"מ על ידי שימוש בחשבוניות הכוזבות, וכשמכר את הסחורה ללקוחותיו הוא קיבל מהם את המע"מ בגין העסקה ובכך הונה הנאשם את רשויות מע"מ. נטען, כי הנאשם באמצעות עשיית שימוש בחשבוניות הכוזבות השתמט מהעברת סכום של 52,376,479 ש"ח לרשויות מע"מ, ולפיכך היקף עברות המע"מ מהווה רכוש אסור כמשמעותו בחוק איסור הלבנת הון. כמו כן, הנאשם השמיט הכנסה בסך של 306,100,435 ש"ח, וכן לא ניכה הנאשם במקור כספים אותם חייב היה לנכות בהיקף של 6,451,958 ש"ח. הנאשם, כך נטען, הלבין את הרכוש האסור בדרכים שונות. סכום של מעל לחמישה מיליון ש"ח הועבר לעזה, על ידי הסבת שיקים אותם קיבלה כביכול הנאשמת 2 מספקים שונים, לחשבון בנק בעזה שזהות בעליו אינה ידועה למאשימה. במקרים אחרים בהם הנאשם 1 קיבל תמורה בגין מכירת המתכת במזומן, הוא הלבין את הכסף על ידי ביצוע רכישות של מתכת במזומן והטמעתו בתוך עסקיו. במקרים אחרים בהם הנאשם 1 קיבל שיקים עבור הסחורה לטובת חברות ג.נ.ה.ג.נ. ומ.ת. מתכות, הוא הלבין את הכספים על ידי הסבתם לחשבונו, משם משך את הכסף והטמיע אותו בין רכושו וביצע בו פעולות שונות כגון רכישת משק.
2.
המענה לכתב האישום
במענה לכתב האישום ביום 21/2/08, הכחיש הנאשם את מרבית סעיפי האישום. ההגנה טוענת, כי חברת ג.נ.ה.ג.נ וחברת מ.ת. מתכות (להלן: "הזוג") אינן בבעלות הנאשם ולא היה לו כל קשר עימן, למעט תקופה קצרה לאחר פטירת אביו, וכי אותן חברות נוהלו ע"י אבי מהרבנד, שמעון בוחבוט ומי מטעמם. הנאשם הכחיש שהשתמש בחשבוניות של חברת ג.נ.ה.ג.נ., וכן הכחיש שאבי מהרבנד העביר לו פנקסי חשבוניות של חברת מ.ת. מתכות ושהוא השתמש בהם.
באשר לשביעייה טוענת ההגנה, כי מי שאחראי לאותן חברות הם יוסף אשרפה ופריד חמאדה. לטענתו, יוסף אשרפה שהיה הספק הכי גדול שלו, נתן לו את החשבוניות של השביעייה בתמורה לסחורה שהנאשם קנה ממנו. ביחס לאישומים הראשון, השני, השלישי, הרביעי, החמישי, השישי והשביעי - הנאשם אישר שהוא רשם בספריו את החשבוניות של השביעייה המצוינות בסעיף 10 לאישום הכללי, אך לטענתו קיבל חשבוניות אלה מיוסף אשרפה בגין סחורה שהוא קיבל בפועל, ושילם בגינה לאשרפה את הסכומים הרשומים בחשבוניות. הנאשם כופר בטענה שמדובר בעסקאות פיקטיביות. כמו כן, מכחיש שעשה שימוש בחשבוניות של חברות הזוג או שמכר סחורה כלשהי באמצעות הוצאת חשבוניות של חברות הזוג.
ביחס לאישום השמיני טוען, כי מאחר ומדובר בנאשמות 2 ו- 3 שהן היו חברות פעילות פחות מתקופה של 24 חודשים, הן פטורות מניכוי מס במקור מספקים. עוד טען, כי העביר את כל החומר החשבונאי למנהל החשבונות של החברה.
הנאשם כפר גם באישום התשיעי שעוסק בהדפסת מסמכים מזויפים יחד עם פריד חמאדה, למעט העובדה שהוא מכיר את פריד חמאדה, ואף כופר באישום העשירי שעוסק בשיבוש מהלכי משפט ע"י כך שביקש מאחיו, צורי, להחביא שקית ובה מסמכים מזויפים של השביעייה.
ביחס לאישום האחד עשר הנאשם כופר שהסתיר חשבוניות של החברות המוזכרות באישום, וטען כי בעת מציאת החשבוניות הוא היה עצור.
ביחס לאישום השנים עשר, הנאשם טוען שהוא קיבל סחורה בהיקף גדול והוא לא הבחין אם יש תרמילי פגז בסחורה, אך טוען, כי הוא החזיק צינור חלול פתוח משני הכיוונים שיתכן שזה תרמיל של פגז.
הנאשם טוען שהוא לא החזיק תמרורים ברשותו, זאת ביחס לאישום השלושה עשר.
לגבי הטענה שהנאשם החזיק ציוד צבאי וציוד של חברות הכבלים החשוד כגנוב, טוען הנאשם, כי הציוד הצבאי היה חלק מהפסולת שהייתה מגיעה אליו מדודו משה גלם, אשר היה מורשה מטעם משרד הביטחון. באשר לציוד של חברות הכבלים טוען הנאשם, כי ציוד זה היה זרוק במקום.
הנאשם הכחיש שהוא העלים את ספרי החשבונות של תיק העוסק המורשה שלו בכוונה להשתמט מתשלום מס וכן במטרה להכשיל את החקירה וההליך המשפטי נגדו. לטענתו, כל החומר נמצא במע"מ באשדוד.