הרקע וההליך
1. הנאשם מואשם בעבירות של
גניבת רכב, הכשלת שוטר, מעשה פזיזות ורשלנות והחזקת סמים לצריכה עצמית בכך שבין יום 25.11.11 בשעה 22:30 או בסמוך לכך עד יום 26.11.11 בשעה 00:55 או בסמוך לכך בשכונת רחביה בירושלים, סמוך לרחוב רמב"ן, הוא גנב יחד עם טוויל טאוויל רכב מסוג הונדה מס' 8762206, השייך לגב' נטלי סביון. הנאשם וטוויל נכנסו לרכב, הניעו אותו באמצעות הכנסת פקק של פחית שתיה למתנע ונסעו ברכב לכיוון צפון העיר, כשטוויל נוהג ברכב והנאשם יושב לידו. כשהבחינו בחסם משטרתי, סמוך לפני מעבר עטרות, ביצעו לפניו פניית פרסה נגד כיוון התנועה והמשיכו בנסיעה מהירה לכיוון צומת נווה יעקב. שוטרי-החסם, משה תמם וגיא יששכרוב, דלקו אחריהם בניידת משטרה, בסיוע שוטרים נוספים, אך הנאשם וטוויל הצליחו להימלט מהשוטרים. כשאותרו באזור בסיס עטרות, המרדף אחריהם התחדש, השניים המשיכו להימלט לכיוון כביש 443, אך למרות שהשוטרים כרזו להם מספר פעמים שיעצרו, הם המשיכו בנסיעתם המהירה עד לחסימתם בידי ניידת משטרה. השוטר משה תמם ניגש לרכב הגנוב וביקש מטוויל לכבות את הרכב ולצאת ממנו, אך הלה סירב, שילב את ההילוך וניסה להימלט עם הרכב, לפיכך פתח השוטר תמם את דלת הנהג ומשך את טוויל מחוץ לרכב. בד בבד, השוטר ירדן דנן משך את הנאשם מהרכב עקב סירובו לצאת. כתוצאה מהתנהגות הנאשם וטוויל, ניזוק חלקו השמאלי של הרכב והפנס השמאלי נשבר.
בעת מעצרו החזיק הנאשם בכיס מכנסיו סם מסוכן מסוג חשיש לצריכתו העצמית במשקל של 0.4772 גרם נטו
ובמעשיו דלעיל גנב הנאשם רכב, נהג בו בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, הפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כדין או להכשילו בכך, והחזיק סם מסוכן ללא היתר.
2. בתשובתו לכתב האישום, הנאשם הודה כי החזיק בסם מסוג חשיש שנמצא ברשותו למטרת צריכה עצמית, אך כפר כי גנב את הרכב או היה בעת גניבתו בשכונת רחביה עם טוויל, וטען כי בשלב מאוחר יותר בהיותו באזור התחנה המרכזית בירושלים, עלה כטרמפיסט לרכבו של טוויל טוויל, אך לא ידע שהרכב גנוב, לא נטל חלק פעיל בנהיגתו הפזיזה של טוויל, וגם לא ידע כי מתנהל מרדף.
ראיות המאשימה
3.
רס"מ עופר גיגי, שהיה בפעילות משמרת לילה, העיד כי המשטרה הקימה מחסום בכיכר קלנדיה בהעמדת ניידת משטרה ברבע הראשון של הכיכר, כך שבשני הנתיבים הפתוחים יש שליטה על כל מי שמגיע ומתמזג לכיכר כדי לצאת לכיוון א-ראם. כשרכב ההונדה הגיע למחסום, והבחין בניידת, הוא ביצע לפני הכיכר פניית פרסה בניגוד לכיוון "
והחל בנסיעה, פנה לכיוון הנגדי... והחל להמלט, כלומר נסע בנסיעה מטורפת, עקב וחתך, ואנו רדפנו אחריו" (ראה עמ' 6 ש' 5-8 לפרו'). לפיכך גיגי דיווח על תיאור הרכב בקשר, הקצין במחסום א-ראם באיזור בית חנינא דיווח להם כי עצר רכב שעונה לתיאור, לפיכך נסע עופר גיגי למקום, גילה כי לא זה הרכב שחיפש, ולאחר סריקות - הרכב אותר "
בציר 45, 300 מ'
מכיכר קוואסמה, כיכר אחת לפני מעבר קלנדיה, בחלק האחורי באיזור התעשייה עטרות" (ראה שם ש' 10-14), וציין כי זיהה כי זה הרכב שנמלט. בנוסף, ערך גיגי דו"ח פעולה -
ת/5, בו פירט את האירוע.
4. בחקירתו הנגדית אישר גיגי כי לא הבחין אם ברכב ההונדה שהגיע למחסום נמצא הנאשם, הוא גם לא היה מעורב בעצירת ובתפיסת החשודים, אלא הגיע למקום לאחר שנעצרו והחלו לתקוף את השוטרים, בעת שהנאשם כבר נכבל באזיקים ונעצר. מסיבה זו, הוא גם לא ציין בדוח - ת/5, כי הוא השתלט על הנאשם.
5.
רס"מ ניר נייאזוף, העיד כי שמע את עופר גיגי מדווח לו על רכב המתפרסס בקלנדיה וחוזר לכיוון בית חנינא שועפט, הוא קיבל את תיאור הרכב, התקדם לאיזור, שמע כי צוות מג"ב מדווח שהוא זקוק לסיוע, איתר את מקום הימצאם בסימטה בה הסתתרו: "
הצלחתי לאתר איפה היו, באיזו סימטה באיזור", ובהגיעו "
הבחין בשני בחורים, אחד היה עצור השני השתולל, שני מג"בניקים לא הצליחו להשתלט עליו, יצאתי מהאוטו, הפלתי אותו על הרצפה, נשכבתי עליו, אזקתי ידיים ורגליים, ובזה הסתיים חלקי... לאחר בדיקה הסתבר כי הרכב גנוב מהיום. הבחור נלקח לחקירות" (ראה עמ' 7 ש' 22-29 לפרו')
. בחקירתו הנגדית הבהיר ניר כי הבחור שהשתולל אינו הנאשם, "
אלא הבחור השני שאני עצרתי אותו... טוויל טוויל".
גם ניר ערך דוח פעולה -
ת/6, בו תיאר את האירוע.
6.
השוטר משה תמם, ששימש כמפקד צוות מג"ב במקום, העיד כי בחצות פתח במחסום קלנדיה חסם יזום לבדיקת חשודים, למקום גם הגיע צוות משטרה כחולה וניידת שהיתה בפיקוח עופר גיגי, וגם תמם ראה כי רכב ההונדה שהגיע לכיכר, ביצע פניית פרסה לכיוון הנגדי, הוא וגיגי החלו במרדף כל אחד ברכבו, אך במרדף איבדו קשר עין עם ההונדה, ולאחר סריקות הצוות באזור הרכב אותר, שוב נמלט, ובמרדף נוסף נחסם ע"י רכב המשטרה:
"
...בסביבות 24:45 אני והנהג שלי ראינו רכב הונדה סיוויק לבנה שהגיעה לכיכר והבחינה בנו,
ופירססה על האי תנועה בכיוון הנגדי. הלכתי לעופר גיגי, השוטר הכחול, דיווחתי לו מה ראיתי,
אני ועופר גיגי יצאנו למרדף עם הרכבים שלנו, נסענו על ציר 60 לכיוון צומת נווה יעקב, כאשר הגענו לבסיס מג"ב בעטרות, גיגי דיווח שאיבד קשר עין, הייתי רכב אחריו, גם אני איבדתי קשר עין עם הרכב הבורח, ההונדה הלבנה, לאחר מכן צוות שלי המשיך סריקות ואחרי כמה דקות 300 מ' אחרי בסיס עטרות לכיוון צומת נווה יעקב,
הבחנו בהונדה סיוויק לבנה בדיוק כמו זו שברחה לנו חולפת בנתיב הנגדי במהירות... פירססנו במקום, התחלנו לרדוף אחרי הרכב בציר 60, אחרי כמה מאות מטרים של נסיעה,
הרכב הבורח פנה שמאלה כיוון ציר 443, פנינו אחרי הרכב, כרזתי לו מס' פעמים לעצור, הרכב המשיך בנסיעה מהירה ולא עצר, הנהג שנסע עקף את הרכב הבורח וחסם אותו. ירדנו מהרכב שלנו כל הצוות של 3 אנשים, אני ניגשתי לנהג הרכב טוויל, ביקשתי ממנו שיצא החוצה, סירב לצאת, ביקשתי ממנו עוד פעם לצאת החוצה, אחרי מס' פעמים הוא סירב לצאת וישב ברכב.
ש. איפה היה הנאשם שלנו?
ת. עימד ג'ית ישב לידו... אחד הלוחמים הלך לצד השני... לדלת שישב לידה גית."
(ההדגשות שלי א.ז.)
ראה: עמ' 8 ש' 13-26 לפרו'.
בחקירתו הנגדית העיד תמם .כי לאחר הפרסוס, ההונדה נסעה בנתיב הנגדי במהירות גדולה, למרות שקראו לו לעצור, המרדף מהכיכר עד בסיס עטרות נמשך כדקה וחצי, וכך נמשך גם המרדף השני (ראה מעמ' 9 ש' 29 עד עמ' 10 ש' 2 לפרו'), ו
בעת שטוויל התבקש לרדת מהרכב, הוא הכניס את הרכב להילוך רוורס, וניסה לנסוע אחורה. לפיכך פתח תמם את דלת ההונדה בצד הנהג טוויל, ומשך את טוויל בכח מחוץ לרכב,
אך טוויל החל להשתולל ולתקוף אותו "
טוויל התחיל לתקוף אותי הנהג שלי גיא בא ועזר לי להשתלט עליו...
למקום הגיע צוות ציון 343 בפיקוד השוטר ניר" (עמ' 9 ש' 4-5 לפרו'). בשלב בו תפס את טוויל,
השוטר ירדן ניגש לעימאד גית ותפסו.
7.
ע"ת 1 - מהראן טוויל, שותפו של הנאשם לעבירה, שעניינו הופרד, העיד כי תוך כדי הליכה (ואינו זוכר באיזה רחוב) הוא מצא את רכב ההונדה מותנע, עלה עליו ונסע בו, ומאחר והיה קר הוא עצר לנאשם אותו לא זיהה ונתן לו טרמפ (ראה עמ' 11 ש' 21-23), אמנם במשטרה הוא כינה את בכינוי "זינגי" וכשנשאל השיב כי זה כינויו מהילדות, אך בביהמ"ש טען כי לא הכירו ולא זיהה אותו כשעצר לו ברחוב (שם ש' 16), ומכל מקום הנאשם אינו קשור כלל לגניבת הרכב (שם ש' 32), וכשנשאל בחקירתו הראשית בביהמ"ש על כך שבהודעתו במשטרה הוא הודה כי הוא וזינגי גנבו רכב, השיב:
"אני יודע שאני לקחתי, לא עימאד" (שם ש' 30), גם כשנשאל בחקירתו הנגדית על כניסתו לרכב מונע וגניבתו, השיב: "
לא גונב אותו, רציתי לזרוק את הרכב בדרך וללכת הביתה." (עמ' 13 ש' 31 לפרו'). לשאלת ביהמ"ש על כך שנסע ברכב שאינו שלו, השיב
"עשיתי טעות חמורה. תמיד יש פעם ראשונה" (עמ' 13 ש' 13 לפרו').
8. מאחר ובהודעתו במשטרה -
ת/7, מסר טוויל גרסה המפלילה את הנאשם וקושרת אותו למיוחס לו בכתב האישום, בעוד שבעדותו בבית משפט מיום 21.3.12 מסר גרסה השונה באופן מהותי מהודעתו במשטרה, הוא הוכרז כעד עוין והודעתו הוגשה כראיה מכח סעיף 10א לפקודת הראיות.