הכרעת דין בתיק ת"פ 51035-09-12

בהתאם להוראת סעיף 182 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, אני מודיעה כי אני מזכה את הנאשם מאישומים שניים ושלוש. ביחס לאישום הראשון, אני מזכה את הנאשם מעבירה לפי סעיף 382(ג) ומרשיעה אותו בעבירה לסעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

כתב האישום

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו בשלושה מקרים שונים עבירות אלימות ואיומים כנגד בת זוגו, הגב' טלי רומן (להלן "המתלוננת"). הנאשם והמתלוננת אינם נשואים ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום התגורר הנאשם בדירתה של המתלוננת ברחוב קרן היסוד 640 בבית שמש (להלן: "הבית").

2. על פי האישום הראשון, חודשיים עובר לתאריך 22.9.12 במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בסמוך למדרגות הכניסה ברחוב המשלט 687 בבית שמש (להלן: "רחוב המשלט"), בהיותו בגילופין, הכה הנאשם שלא כדין וללא הסכמתה את המתלוננת. הנאשם בעט והכה במכות אגרוף בבטנה ובפניה של המתלוננת וכן קרע את חולצתה. המתלוננת ברחה מהמקום כשהיא לבושה בחזייה בלבד. כתוצאה ממעשיו נגרם למתלוננת סימן כחול מסביב לעין. בגין מעשים אלה הואשם הנאשם כי תקף את המתלוננת שלא כדין וגרם לה חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק.

3. על פי האישום השני ביום 21.9.12 סמוך לשעה 01:00, הגיע אל הבית כשהוא בגילופין. בעקבות ויכוח שנתגלע בין השניים הוציא הנאשם מכשיר טלפון סלולארי מידיה של המתלוננת, הכה בעזרתו בראשה, הפיל אותה על המיטה וישב על ביטנה תוך שהוא תופס את ידיה. בגין מעשים אלה מיוחסת לנאשם עבירת תקיפת בת זוג בהתאם  לסעיף 382(ב) לחוק.

4. על פי האישום השלישי, בתאריך 22.9.12, בסמוך לשעה 02:00, הגיע הנאשם אל ביתה כשהוא בגילופין. הנאשם נטל סכין יפנית ויצא מביתה. לאחר כשעה חזר וסיפר למתלוננת כי אנשים ראו את הסכין וברחו. בשעות הבוקר חזר הנאשם בשנית לבית ודפק בדלת אולם המתלוננת סירבה לפתוח את הדלת. הנאשם דפק על דלת הבית בחוזקה, צלצל בפעמון תוך הטחת קללות במתלוננת וניתק את החשמל בדירה באמצעות מפסק החשמל. הנאשם טיפס על חבלים ופרגולה מהכניסה לבניין לכיוון חלון הבית ובמהלך הטיפוס נפל על הפרגולה של השכנים. הנאשם עזב את המקום ולאחר זמן מה התקשר אל המתלוננת ואמר לה שיהרוג אותה בהפתעה והטיח בה קללות. בגין מעשים אלו הואשם הנאשם בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק.

5. בתשובתו לכתב האישום הכחיש הנאשם את המיוחס לו בשלושת האישומים וטען כי מעולם לא היכה את המתלוננת ולא איים עליה.

ראיות התביעה

6. מטעם התביעה העידו המתלוננת, מר בנימין ברוך (להלן: "השכן"), מר יוסף בן ברון (להלן: "בן ברון"), גב' ז'אנה שבתייב (להלן: "ז'אנה") וכן השוטרים נעם ווגל (להלן: "ווגל"), פהים אבו הייכל (להלן: "אבו הייכל") ומריה לפידס (להלן: "החוקרת"). כמו כן הוגשו 2 דוחות פעולה ת/1 ו- ת/2, דו"ח עיכוב ת/3, הודעת הנאשם במשטרה ת/4 הודעתו של בן ברון  ת/5, 2 הודעותיה של המתלוננת ת/6 ו- ת/7.

7. בבית המשפט מילאה המתלוננת פיה מים ואמרה כי לא קרה דבר בינה לבין הנאשם. כשביקש ב"כ המאשימה לרענן את זיכרונה השיבה: "אני חולת נפש יש לי הזיות וחרדות. יש לי דמיונות. אני מטופלת אצל ד"ר סטולוב. לא זוכרת מתי ביקרתי אותו לאחרונה יש לי בעיה עם הזיכרון ואני לא זוכרת..." (ר' עמ' 14 ש' 9-10). בהמשך אף הכחישה את תלונתה: "לא נכון אני מבטלת את הכל". (שם ש' 14). כשהוצגו בפניה הודעותיה ת/6 ו-ת/7 ציינה שאינה זוכרת דבר, לא אמרה דבר והכל לא נכון (שם ש' 18). משכך, הוכרזה המתלוננת כעדה עוינת וב"כ המאשימה חקר אותה נגדית.
8. בתשובותיה לשאלות ב"כ המאשימה אישרה המתלוננת כי היא אוהבת את הנאשם ורוצה  שיחזור אליה. המתלוננת אמרה כי הנאשם לא הרביץ לה ושהיא אינה זוכרת דבר וכל דבריה הם דמיונות והזיות. המתלוננת חזרה ואמרה שאינה זוכרת שהגישה תלונה בתחנת המשטרה, אלא שכשנשאלה אם הגיעה לתחנת המשטרה השיבה בחיוב: "כן באתי לבטל את התלונה. אני זוכרת את זה" (ר' עמ' 15 ש' 15). בהמשך העדה עמדה על כך שכל מה שסיפרה בתחנת המשטרה הוא פרי דמיונה שכן היא לוקחת סמים, שותה אלכוהול ועושה שטויות (ר' עמ' 15 ש' 30 וכן עמ' 16 ש' 8). משכך ביקש ב"כ המאשימה לקבל את הודעותיה של המתלוננת בהתאם להוראות סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971(להלן: "פקודת הראיות"), שכן הודעותיה ת/5 ו-ת/6 שונות באופן מהותי מדבריה בבית המשפט.

9. המתלוננת מסרה שתי הודעות בעת חקירתה, בהן סיפרה את שעשה לה הנאשם כפי שמתואר בכל אחד מהאישומים;

                            א.   האישום הראשון

בהודעתה הראשונה ת/6 סיפרה המתלוננת כי ג'אנה היתה עדה לתקיפה ברחוב המשלט וסיפרה: "...לפני חודשיים-שלוש בערך היא באה אליי (הכוונה לג'אנה ח.מ.ל.) ואמרה לי שהיא ראתה את חיים נותן לי בוקסים ברחוב המשלט וקרע את החולצה שלי ואני ברחתי ממנו" (ר' ת/6 ש' 58-60) . בהודעתה השנייה ת/7 שנגבתה שלושה ימים לאחר מכן פרטה המתלוננת את שאירע באישום הראשון.  לדבריה היא והנאשם היו אצל אחיו של הנאשם ברחוב המשלט כשהם שתויים: "היינו באותו אירוע קצת מסטולים ובכניסה לבית של שמעון (אחיו של הנאשם ח.מ.ל.) במדרגות הוא פתאום מתחיל לדחוף אותי ולקלל ונתן לי בוקסים בבטן ובראש תוך כדי הוא קרע לי את החולצה ואני ברחתי לבית לפה..." (ר' ת/7 ש' 6-8). גם בהודעה זו מציינת כי ג'אנה ראתה את הנאשם מכה אותה. לדבריה כתוצאה מאגרופיו של הנאשם נגרם לה פנס בעין (שם ש'  3 וש' 11). המתלוננת הסבירה בהודעתה כי לא התלוננה על האירוע כי היא אוהבת את הנאשם וסלחה לו על מעשיו (שם ש' 26).

                             ב.   האישום השני

על מעשי הנאשם כפי שהם מתוארים באישום השני סיפרה המתלוננת בהודעתה הראשונה ת/6 בלבד. המתלוננת סיפרה כי הנאשם נוהג לחזור בשעות הלילה לביתה כשהוא שתוי וצועק. ביום 21.9.12 בסביבות השעה 01:00 הגיע הנאשם לביתה שתוי והחל לדבר שטויות. המתלוננת ציינה כי ביקשה מהנאשם להירגע שאם לא כן תזמין משטרה. לדבריה הנאשם לקח את הטלפון הסלולארי מידיה, חבט בראשה, הפיל אותה למיטה וישב על בטנה כשהוא אוחז בידיה. המתלוננת הוסיפה כי רצתה לברוח אולם לא הצליחה כי ידיו חזקות. הנאשם לא נתן לה להתקשר או לצאת מהבית. המתלוננת ציינה כי פחדה מהנאשם: "הפנים שלו היו אדומות ורוק ירד לו מהפה והוא צעק וזה היה מאוד מפחיד. הוא היה שתוי מאוד..." (ר' ת/6 ש' 7-8).

                             ג.    האישום השלישי

הודעתה של המתלוננת ת/6 נגבתה מספר שעות לאחר האירוע השלישי. המתלוננת סיפרה  כי הנאשם הגיע לביתה בשעה 02:00 לפנות בוקר, לקח עמו סכין יפנית כתומה ויצא מהבית. כעבור שעה חזר הנאשם לבית וסיפר לה שכולם ראו את הסכין וברחו. לדבריה הנאשם נרדם ובבוקר כשהתעורר לפני שיצא מהבית הודיעה לו שלא יוכל לחזור לביתה וביקשה ממנו שיחזיר לה את מפתחות ביתה שכן מאסה בהתנהגותו: "אמרתי לו שילך ויחזיר את המפתח של הדירה שלי. אמרתי לו שאני לא פותחת לו יותר את הדלת, מספיק טרור ומספיק אלימות..." (ר' ת/6 ש' 15-16). לאחר כשעתיים,  שב הנאשם לביתה והחל דופק בדלת, מקלל וצועק.  משלא פתחה לו את הדלת, כיבה את החשמל בבית באמצעות ארון החשמל שמחוץ לבית.  הנאשם טיפס על חבלים מהכניסה לבניין עד חלון הבית. הנאשם נפל על הפרגולה של השכנים ואלה יצאו ודיברו עם השוטרים שהיא הזמינה למקום. הנאשם הלך מהמקום והתקשר אליה ממספר שאינו מוכר לה והחל לאיים עליה שיהרוג אותה בהפתעה וכן קילל וצעק עליה. 

גרסת הנאשם