הכרעת דין בתיק ת"פ 501-06

האישום וגלגולו של ההליך

1.      נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות אלימות. הנאשם 2 הודה בשלב מוקדם של הדיון בתיק זה, לאחר תיקון כתב האישום ביחס אליו. הכרעת דין זו מתייחסת לנאשם 1, אשר ייקרא להלן : "הנאשם".

2.      על פי כתב האישום, בתאריך 2.4.06, קרוב לחצות הלילה, במועדון סנוקר בקרית גת, תקפו הנאשמים את המתלונן וגרמו לו לפציעה וחבלות. זאת, לאחר שהגיעו לעבר השולחן בו שיחק המתלונן סנוקר עם אחר. המתלונן סירב לאפשר לנאשמים לשחק במקומו. אז תפס הנאשם במקל הסנוקר ומשך אותו בכוח מידי המתלונן. הנאשם המשיך והכה את המתלונן באגרוף בפניו, בעודו אוחז בסיגריה בוערת. זאת, כאשר הנאשם 2 קפץ על המתלונן, הרים מקל סנוקר וניסה להכות באמצעותו את המתלונן. על פי כתב האישום שני הנאשמים הכו את המתלונן  במקלות סנוקר. המתלונן הגן על עצמו על ידי חסימה בידיו וכך נשברו מקלות הסנוקר. למתלונן נגרמו חבלות ופציעה.

3.      תיק זה הוא תיק ישן, כפי שמספרו מעיד עליו, מן הראוי להסביר כיצד ומדוע התארך הדיון בתיק זה, שכן הדבר משליך גם על הערכת הראיות. הדיון בתיק החל זמן קצר לאחר פתיחתו, בפני כבוד השופטת טלי חיימוביץ סגנית הנשיא (כתוארה אז). הנאשמים כפרו, דיון ההוכחות הראשון החל ביום 5.11.06 ונשמעו חלק מן העדים. בישיבה זו יוצג הנאשם על ידי עו"ד יאיר לחן.

4.      לאחר מכן נקבע התיק לגישור בפני כבוד השופטת נצר, ובמקביל נמשך הדיון בפני השופטת חיימוביץ, כאשר הסנגור עו"ד לחן הוחלף ע"י עו"ד בונדר. לאחר מספר ישיבות גישור, הודה נאשם 2 במסגרת הסדר טיעון בפני השופטת נצר, ודינו נגזר (ביום 11.2.08). הנאשם דנן לא התייצב לדיוני הגישור והמשפט העיקרי נגדו נמשך.

5.      ביום ההוכחות שהתקיים ביום 12.3.08 העיד המתלונן. הנאשם עצמו לא התייצב לדיון. אולם, מכיוון שהוזהר כדין, התקיים המשפט בהעדרו. עו"ד בונדר סירב לחקור את המתלונן בחקירה נגדית בהעדרו של הנאשם. לאחר ניסיונות נוספים לאתר את הנאשם, שלא צלחו, ההליך ביחס לנאשם דנן הותלה (ביום 8.4.08).

6.      לאחר מספר חודשים הנאשם אותר וההליך חודש. לנאשם מונתה סניגורית חדשה (שלישית), עו"ד מלי אטיאס תחת עו"ד בונדר, וביום 21.6.09 נשמעה עדותו של עד הראייה, שלומי נקש. כעולה מן הפרוטוקול, הנאשם התנהג בדיון שלא כיאות ובשלב מסוים עזב את האולם והלך (ראו הערת בית המשפט בעמ' 54 לפרו').

7.      לאחר הדיונים האלה מונתה כבוד השופטת חיימוביץ לבית המשפט המחוזי והמשך הדיון נקבע בפניי. שוב מונה לנאשם סניגור חדש (הרביעי במספר), עו"ד דוד כץ, אשר ייצג את הנאשם עד סוף הדיונים בתיק זה. למרבה הצער, ביום שהיה קבוע להמשך ההוכחות (7.2.10) הודיע הסניגור במפתיע כי הוא מבקש לחקור שוב את המתלונן, אף שלא ביקש את הזמנתו לאותו דיון. למרות שהדבר גרר דחייה נוספת, ומתוך זהירות ביחס לזכויות מהותיות של הנאשם, הדבר התאפשר בהחלטה מפורטת שנתנה בי ביום. באותו יום נשמעו עדים נוספים אך לא נשמעה פרשת ההגנה על מנת לאפשר את שמיעת המתלונן בשנית.

8.      חקירתו הנגדית של המתלונן נשמעה ביום 23.2.10. אף ביום זה לא נשמעה פרשת ההגנה, שכן הסנגור היה צריך לעזוב לבית משפט אחר,  והדיון נדחה פעם נוספת. יש לציין שהנאשם שוב התבטא שלא כיאות, והוצא מהדיון על ידי מאבטח (ראו הערת בית המשפט עמ' 16 לפרו' מאותו יום).

9.      רק ביום 9.3.10 החלה להישמע עדות הנאשם. לאחר מספר שאלות בחקירה הנגדית נתבקשה הפסקה, אשר לאחריה הצדדים הגיעו להסדר טיעון. כתב האישום תוקן והנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן. הדיון נדחה לצורך מתן תסקיר.

10. הטיעון לעונש נדחה פעמיים, עקב מעצרו של הנאשם בתיק אחר והתקיים בסופו של דבר ביום 9.1.11. לאחר טיעוניי המאשימה ובפתח טיעוני הסנגור לעונש, נשאל הסנגור אודות דברי הנאשם בשירות המבחן, מהם השתמע כי הוא חוזר בו מההודיה. עקב שאלות בית המשפט ביקש הסנגור לאפשר לנאשם לחזור בו מן ההודיה ודבר זה ניתן (ראו החלטה מאותו יום). למותר לציין כי כתב האישום המקורי הושב על כנו.

11.  לאחר דחיות נוספות, פרשת ההגנה הסתיימה ביום 1.5.11 והצדדים סיכמו.

      מבנה הראיות וראיות שאינן קבילות

12. בסיכומו של דבר, מטעם התביעה העידו המתלונן ושני עדי ראיה נוספים, אשר יפורטו להלן. אף הוגשה תעודה רפואית של המתלונן. מעבר לכך העידו החוקרים בתיק וכן הוגש דיסק (ת/1) אשר צולם במקום האירוע וכפי שיפורט להלן מתברר כסרט שאינו מתעד את הרגעים השנויים במחלוקת, ולפיכך לא ניתן לו משקל בהכרעה.

13. מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו, הוגשו תמונות של פצעים על גופו של הנאשם וכן הוגשו מזכרים מתוך תיק החקירה, שנועדו בעיקר לביסוס טענות הסנגור אודות כשלי חקירה.

14. במסגרת תיק זה, הוצגו מספר ראיות, אשר חלקן אינן קבילות. לא התבקשה פסילת המותב ובצדק. אולם, חובה על בית המשפט, במסגרת הכרעת הדין, לחדד הדבר ולהזהיר אזהרה עצמית להתעלם מהראיות שאין להתחשב בהן.

15. בראש ובראשונה יש להתעלם ממוצגים שהוגשו על ידי התובעת במסגרת הטיעון לעונש והוחזרו לה לאחר ביטול ההודיה.

16. במעבר לאמור, על בית המשפט להתעלם מ התנהגותו החריגה של הנאשם במהלך הדיונים. יודגש כי ישנה התנהגות שהיא רלוונטית ותילקח בחשבון, כגון התנהגותו הווכחנית בחקירה הנגדית, בעיקר כאשר נשאל שאלות קשות. המדובר בהימנעות הנאשם מלהשיב לחלק משאלות התובעת, דבר המשפיע בדין על הערכת המהימנות. אולם, הנאשם גם "זיכה" את בית המשפט במספר קריאות ביניים והתנהגויות חריגות המופיעות בחלקן בפרוטוקול ואשר חלקן פורטו לעיל. התנהגות זו אינה יכולה ללמד על אשמה או חפות ביחס לעובדות נשוא כתב האישום, ועל בית המשפט להזהיר את עצמו שלא לשקול לחובת הנאשם את התנהגותו החריגה.

17. אין לתת משקל לכך שהנאשם נכון היה להודות, והודה בפועל, ב כתב אישום מתוקן. יש לציין בהקשר זה שנוכח ממצאי המהימנות השליליים, אשר יפורטו להלן, קשה לראות בעצם ההחלטה להודות בבית המשפט, במסגרת הסדר, משום אינדיקציה משמעותית לאשמה.

18. ה דיסק ת/1 הוגש למרות התנגדות של ב"כ הנאשם דאז, עו"ד יאיר לחן. התנגדותו הייתה מבוססת על חוסר רלוונטיות של הדיסק, באשר האירוע  עצמו לא נכלל, אלא התרחשויות שלאחריו. השופטת חיימוביץ החליטה כי שאלת הקבילות תוחלט במסגרת הכרעת הדין (עמ' 8 לפרו' 5.11.06). לאחר צפייה, אני מסכים עם הסנגור כי אין בדיסק כדי לסייע להכריע בין גרסאות הצדדים. אף בהנחה שהנאשם הוא הנראה בדיסק (וראו דברי הנאשם בחקירתו ביום 1.5.11 החל מעמ' 44), לא ניתן ללמוד אלא אודות התרגשות רבה לאחר אירוע כלשהו, מבלי שניתן יהיה להסיק בבירור מה אירע קודם לכן. הדבר אינו שולל את הרלוונטיות מכל וכל, ולפיכך הדיסק קביל. אולם, אין בתוכן הדיסק כדי להשפיע על התוצאה בתיק זה, במיוחד בשים לב לכך שהדיסק לא הוצג לעדים במשטרה על מנת שיתנו הסברים, ואף לא הוצג לעדי התביעה במשפט אלא לנאשם לבדו.