א.
כללי
1. כתב אישום אשר הוגש נגד הנאשמים מייחס להם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן -
חוק העונשין). מכתב האישום נלמד כי הנסיבות המחמירות נובעות מביצוע העבירה בצוותא.
על פי עובדות כתב האישום, במועד הרלוונטי שימשו הנאשמים כמאבטחים במועדון בשם גלינה השוכן בנמל תל אביב (להלן -
המועדון). נטען כי ביום 25.5.08 בשעה 02:56 לפנות בוקר, תקפו הנאשמים במכות אגרוף את עודד גנדלר (להלן -
המתלונן), אשר הגיע למועדון בצוותא עם אילן כהן (להלן -
אילן). כתוצאה מהתקיפה נשבר אפו של המתלונן ומצחו נחתך באופן שהצריך תפירה.
ב.
עמדת ההגנה
2. במסגרת תגובת הנאשמים לכתב האישום, ציין הסניגור את הדברים הבאים:
"
הנאשמים שימשו בעת הרלבנטית מאבטחים במועדון המצוין בכתב האישום. המתלונן וחברו שסורבו להכנס למועדון נותרו בסמוך לכניסה למועדון משך כשעתיים תוך שהם שותים אלכוהול ומקנטרים את המאבטחים על רקע הסירוב להכניסם למועדון. בסיום הערב כשהמאבטחים עסקו בסגירת המועדון נכנס חברו של המתלונן למועדון, גנב שני בקבוקי בירה, אז הבחין בו נאשם 2, ניגש אליהם החוצה כשהמתלונן יושב ושותה בקבוק בירה, על גדר עץ ורצה לברר את ענין גניבת הבירה, בתגובה המתלונן נע לכיוונו בצורה מאיימת תוך השמעת דברי איום עם בקבוק הבירה מונף בידו. נאשם 2 באותה סיטואציה נאלץ לנסות לנטרל אותו על ידי חיבוק שלו, המתלונן המשיך להשתולל, אז נאשם 1 הצטרף לסייע לנאשם 2 תוך שהוא מנסה לנטרלו מאחור, תוך כדי כך ראשו של המתלונן נחבט בגדר העץ וכתוצאה מכך נגרמו חבלות. אין מדובר בשבר באף אלא תזוזה בגשר האף".
ג.
מהלך המשפט
3. במהלך שמיעת הראיות נשמעה עדותם של 4 עדים. המתלונן ואילן שהעידו מטעם התביעה ותיארו את האופן בו תקפו הנאשמים את המתלונן, ומנגד - שני הנאשמים שהעידו מטעם ההגנה ותיארו אינטראקציה פיזית מסויימת עם המתלונן, אך לא כזו שהחלה ביוזמתם, ובוודאי לא כזו שעלתה כדי תקיפה כפי שתיארו המתלונן ואילן.
בהסכמת הצדדים הוגשו מסמכים שונים, לרבות הודעות המתלונן ואילן, וכן חוות דעת שנערכה על ידי ד"ר מאיה פורמן-רזניק, מומחית ברפואה משפטית.
ד.
תמצית עדויות הצדדים
4.
מעדות המתלונן בבית המשפט, ומהודעתו במשטרה (נ/1) עלה כי בסביבות השעה 02:00 הגיע המתלונן עם אילן למועדון, אולם כיון שהיה באותה העת כבן 24 בלבד, לא הצליח לעבור את הסלקציה המבוצעת בכניסה למועדון. חברו אילן, המבוגר ממנו בשנתיים, דווקא הצליח להיכנס, אך ברגע שהבחין שלא מכניסים אותו (את המתלונן), יצא בחזרה וישב איתו בחוץ כשעה וחצי. המתלונן תיאר כי במהלך ההמתנה מחוץ למועדון ניסה לשוחח עם המאבטחים והסלקטורית, וזאת במטרה "לרכך" אותם על מנת שיאותו ויכניסו אותו למועדון.
וכך מפיו:
"...
אילן ואני לא היה לנו לאן ללכת. אין ספק שהטרדתי אותם, כי כמו שאמרתי לך הטכניקה הזאת עבדה כבר לא מעט פעמים במקומות אחרים. נכון, אין ספק שעשיתי להם "טיזינג" הגדרת את זה? ביקשתי הלוך ושוב, דיברתי עם המאבטחים, גם התפתחה איזושהי שיחה. אתה יודע, בן אדם עומד בחוץ, אני גם לא איזה פרא אדם, אז סה"כ התחלתי לדבר גם עם כמה מאבטחים על הסלקטורית. היה אפילו נעים בחוץ אפשר לומר".
לאחר כשעה וחצי, בזמן שהמועדון היה בשלבי סגירה, נכנס אילן לתוך המועדון וחזר כאשר בידיו שני בקבוקי בירה, ונתן לו את אחד הבקבוקים. בשלב זה פנה נאשם 2 לאילן ושאל אותו מדוע נכנס למועדון ומי נתן לו רשות. המתלונן סיפר כי התריס כלפי נאשם 2 באמירה בנוסח: "מה אכפת לך? המועדון ירוויח עוד כמה שקלים", ואז התרחש אקט התקיפה כפי שתואר על ידו:
"
יגיל (נאשם 2 - ב.ש)
פנה לאילן. אמר לו משהו בסגנון: "מדוע נכנסת? לא נתתי לך רשות." אני קמתי. אמרתי לו "מה אכפת לך? המועדון ירוויח עוד כמה שקלים", משהו בסגנון הזה. הדבר הבא שאני זוכר זה איזושהי, איזשהו אגרוף לפנים. אני לא בדיוק זוכר מה התגובה הראשונית שלי. אני חושב הושטתי ידיים. הדבר הבא שאני זוכר זה ש...יצחק (נאשם 1 - ב.ש)
אוחז אותי מאחורה במעין לפיתת נלסון שכזאת. יגיל בינתיים מגיש אגרוף שני, שלישי, וזהו, בינתיים המאבטח ה, יצחק מושך אותי אחורה כל הזמן הזה, אחרי האגרוף השלישי יצחק משחרר אותי. אילן מתחיל לגרור אותי אחורה. יגיל מוסיף עוד איזה גנאי כמו: "תסתכל איך אתה נראה, כדאי שתעוף מפה"".
המתלונן תיאר כי סירב להתפנות לבית חולים עד להגעת המשטרה למקום, ורק לאחר עיכובם של הנאשמים והגעתו לתחנה, הסכים לגשת לבית החולים שם זכה לטיפול רפואי (ראה לעניין זה אף המזכר ת/4 המתאר את סירובו של המתלונן להתפנות לקבלת טיפול רפואי עד לאחר מסירת התלונה).
5.
בדוח הרפואי ת/7 נרשם מפי המתלונן כי: "
היום הותקף מחוץ למועדון, נחבל באמצעות אגרופים לפניו, ללא אובדן הכרה, ללא הקאות, חתך בפנים, וכאבים באף". הדוח מלמד על תפירת החתך, ועל קיומה של חבלה באף.
6.
מעדות אילן בבית המשפט, ומהודעתו במשטרה (נ/2) עלתה תמונה דומה לזו שעלתה בעדותו של המתלונן. אילן תיאר כיצד סירבו להכניס את המתלונן, כיצד המתינו בחוץ (בהקשר זה אילן סיפר כי הציע למתלונן ללכת אולם המתלונן חפץ להישאר במקום).
וכך תיאר אילן בהודעתו במשטרה את שאירע לאחר אותה המתנה בת שעה וחצי, ובשלבי הסגירה של המועדון: