1. הנאשמים עומדים לדין בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
2.
כתב האישום:
נטען בכתב האישום כי ביום 9.2.2011 בשעה 00:20, יצא יורי פסוננקו (להלן: "המתלונן") מפאב ה"טטיאנה" ברחוב גוטמן בפתח תקווה (להלן: "הפאב"). ביציאה מהפאב פגש בנאשמים. משהחל לצעוד לכיוון ביתו, עקבו אחריו הנאשמים. לא רחוק מהפאב קרא לעברו אחד הנאשמים וביקש סיגריה. משנעצר המתלונן ופנה אליהם, הפילו אותו, גררו אותו למעבר חשוך, וניסו להסתיר את זהותם מפניו, באמצעות הנחת תרמילו על פניו. משראה מוראד טגנוב (להלן: "נאשם 1") כי המתלונן הבחין בפניו, אמר ליבגני מוסטבוי (להלן: "נאשם 2") שיהא עליהם להרוג את המתלונן, ובסמוך לכך ערכו על גופו חיפוש אחר דברי ערך. בשעה שנאשם 2 ריתק את המתלונן לריצפה, נלקחו ממנו בכוח ארנק ובו 250 ש"ח במזומן, כרטיס אשראי, תעודות שונות, מכשיר טלפון נייד ושקית עם לחמניות.
נאשם 2 הצמיד חפץ חד אל פניו של המתלונן, והנאשמים איימו על המתלונן כי יחתכו את אוזניו אם לא ימסור להם את הקוד הסודי של כרטיס האשראי. בתגובה, מסר המתלונן קוד שגוי, וכאשר פנה נאשם 1 לסניף בנק דיסקונט ברח' סלור למשוך כסף ממכשיר הכספומט, נבלע כרטיס האשראי על ידי המכשיר. באותה עת, נותר נאשם 2 לשמור על המתלונן כשהוא מאיים עליו באמצעות חפץ חד.
כעבור זמן מה עבר במקום רכב שהאיר לעבר נאשם 2. נאשם 2 עזב את המקום ונמלט.
נטען כי כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרמו למתלונן חבלות וחתכים בפניו, שטף דם בעינו וחתכים בידיו.
3.
תשובת הנאשמים לכתב האישום
בתשובה לכתב האישום כפר נאשם 1 בעובדות כתב האישום. הוא אישר כי היה בפאב יחד עם נאשם 2, ואף פגש במתלונן, אך מאז שיצאו מהפאב נפרדו דרכיהם, הוא לא עקב אחרי המתלונן, לא תקף אותו, לא הפיל אותו על הרצפה ולא שדד אותו.
נאשם 2 כפר בעובדות כתב האישום. הוא הודה ששהה בפאב באותו מועד, שם נפגש עם נאשם 1, ושניהם יצאו מהפאב. הוא הכחיש כי פנה אל המתלונן בשאלה. הוא טען שלאחר שעזב את הפאב לא פגש את המתלונן.
4.
עדותו של המתלונן
העדות המרכזית בתיק היא עדותו של המתלונן ומטבע הדברים שהתחיל בעדות זו.
המתלונן הוא בעל השכלה משפטית. עלה לארץ בשנת 2006.
בארץ הולדתו ברוסיה הועסק כחוקר ובמשך מספר שנים עבד כסנגור. הפסיק לעבוד בשל בעיה רפואית. בשנת 2005 "חווה" טראומה ומאז נעזר בד"כ במקל הליכה. ב-2009 נפסקה לו נכות כללית של 100%. העדות ניתנה בשפה הרוסית.
המתלונן סיפר כי בלילה שבין ה-08/02/11 ל-09/02/11 נכנס בגפו לפאב ברח' גוטמן בפתח תקווה. באותו יום לא נעזר במקל הליכה כי שכח אותו בבית. סיפר כי איננו מרבה לבקר בפאב. באותו לילה שתה בפאב כ-4 בקבוקונים של בירה (של 0.33 מיליליטר לבקבוק). במהלך שהותו בפאב הבחין בנאשם 1 שהיה מוכר לו. נאשם 1 לבש חליפת ספורט בצבע כהה ונעל נעליים רגילות (ולא נעלי ספורט כפי שהיה מצופה). בחקירה במשטרה הגדיר אותם כ"נעלי יציאה". המתלונן סיפר כי בעבר התגורר ברח' גוטמן 2, מול הפאב ונאשם 1 עבד בפאב כשומר והוא ראה אותו מדי יום עומד בדלת הפאב. סיפר כי לפני כ-3 שנים היה ביניהם קונפליקט ומאז לא היה איתו בקשר. הוא איננו כועס עליו בגין אותו אירוע ואלמלא הזכיר לו את האירוע במהלך העימות, לא היה זוכר אותו.
עוד העיד המתלונן כי אחרי חצות יצא מהפאב והתקדם לכיוון ביתו ברח' פרנקפורט. אחרי הליכה קצרה, בסמוך לשוק, מישהו קרא לו מאחור ושאל אם יש לו מצית. הוא סובב את ראשו וראה 2 אנשים רצים לכיוונו. הוא הבחין שמשהו איננו כשורה. הוא אמר שיקרא למשטרה והם הפילו אותו וזרקו עליו עליונית ספורט (שבדיעבד הוא הבין שזה של נאשם 1), הרביצו לו בידיים ובעטו בו באזורים שונים של הגוף. הוא הגן על ראשו עם הידיים וחלק מהמכות קיבל בידיים ולא בראש. כדי להוליך אותו שולל, התוקפים קראו אחד לשני בשמות רוסיים בדויים כמו אנדרי, ולרי, סרגי, ואמרו לו "אבל אין עליך כלום". המתלונן סיפר כי הם גנבו ממנו את הארנק שהכיל מסמכים שונים וכך סיפר בהודעתו הראשונה במשטרה, ולא אמר בהודעה שגנבו ממנו כסף. רק למחרת הוא בדק ונזכר שהיו בארנק שנגנב ממנו גם 250 ש"ח שנותרו לו מהכסף שהוציא יום לפני כן מהכספומט ורק בהודעתו השנייה סיפר על כך. סיפר כי בהמשך הם גררו אותו לצד והניחו על פניו את תיק הגב שלו (המתלונן הצביע על תיק גב שהחזיק ואמר שזה התיק שנשא בעת האירוע). הוא סילק מעל פניו את התיק ובאותו רגע זיהה את נאשם 1 כאחד מהתוקפים. כשהיה שרוע על הרצפה הוא ראה שאחד התוקפים נועל נעליים רגילות ובגדי ספורט וכשהרים את ראשו זיהה שזה היה נאשם 1 שבאותם רגעים לבש את העליונית הכהה שקודם לכן כסו באמצעותה את ראשו. כשנאשם 1 הבין שהוא זיהה אותו, אמר לתוקף השני (נאשם 2) שצריך לגמור אותו. בתגובה, נאשם 2 ניגש אליו ודרך על צווארו עם רגלו והצמיד סכין לצד השמאלי של פניו.
בחקירה נגדית הסביר שנאשם 2 הצמיד סכין ודקר אותו, אבל לא חתך. הוא הצמיד את הסכין לעפעף, לחץ על הלהב ודקר אותו (עמ' 43, ש' 7-6). עוד סיפר המתלונן, כי נאשם 1 שאל מה קוד הכספומט שלו ואיים עליו שאם לא ייתן את המספר הם יורידו לו את האוזניים ויהרגו אותו. לדבריו, באותם רגעים עשה "בדיקה של המצב" ועל מנת להרוויח זמן החליט לתת להם קוד שגוי מתוך מחשבה שהכספומט ישלוף את הכרטיס "והם יחזרו וישאלו שוב פעם" (כי הבין שברגע שהם ידעו שיוכלו להוציא כסף הם יהרגו אותו). נאשם 1 הלך לכספומט ונאשם 2 נשאר לשמור עליו כשהוא ממשיך להצמיד סכין לפנים שלו ואמר לו שאם נתן מספר לא נכון הם יהרגו אותו. המתלונן סיפר כי אותה עת החזיק במכשיר טלפון נייד, ומשהבחין בכך נאשם 2 הוא התכופף והוציא מידו את מכשיר הטלפון הנייד.
המתלונן העיד כי לא הכיר את נאשם 2 מלפני המקרה וזיהה היטב את פניו
"וראיתי היטב את פניו ברגעים האלה שהוא התכופף כלפיי ולקח ממני את הטלפון" (עמ' 29 ש' 29-30). היה הבזק של אור, שנראה כמו הבזק שמגיע מרכב. זה כנראה הפחיד את נאשם 2 והוא עזב בריצה את המקום. אחרי שנאשם 2 ברח, הוא הבין שהסכנה המיידית חלפה, הוא נכנס לשוק פסיכולוגי קשה והמטרה שלו הייתה לצאת למקום מואר וליצור קשר עם המשטרה. הוא יצא לכיכר, וניידת משטרה שעברה במקום באקראי אספה אותו ולקחה אותו לתחנת המשטרה. לאחר שמסר הודעה הובל בניידת למקום האירוע, אסף את חפציו ושב עם השוטרים לתחנה, אז הרגיש לא טוב ופונה לבית החולים.
המתלונן סיפר שכתוצאה מהתקיפה נגרם לו שטף דם בעין שמאל
"איפה שיבגני הצמיד את הסכין שלו" (עמ' 29 ש' 24-25 )ומתחת לעין הימנית היה לו כחול. היו גם שריטות ודקירות שנגרמו לו בידיים
"כשכיסיתי פניי בידיים" (עמ' 29 ש' 26).
הוגשו בהסכמה שבע תמונות המתעדות את החבלות בפניו ובידיו של המתלונן (ת/42) וכן תעודה רפואית של ביה"ח בילינסון (ת/41). סיפר כי לאחר האירוע פנה לבנק, סיפר להם מה שקרה והוא קיבל בחזרה בדואר את כרטיס הכספומט.
עוד סיפר כי בחקירה במשטרה היה במצב של שוק ולכן לא הצליח לזכור את שמו של נאשם 1. בשיחה טלפונית שעשה עם אשתו, במהלך החקירה, סיפר לה מה קרה ושאל אותה אם היא זוכרת איך קוראים
"לשומר הבריון" שהיה בפאב והיא אמרה לו ששמו מורד.
במהלך עדותו הוגשו בהסכמה סרטי מצלמות האבטחה במקום ת/23 ות/24.
בדפדוף באלבום עבריינים (ב-09/02/11) הצביע המתלונן על נאשם 1 ו
"זה האיש שנקרא מורד והוא תקף אותי" (ת/14). כשגר מול הפאב היה נכנס לפאב פעם או פעמיים בשבוע.
במסדר זיהוי תצלומים (14.2.11) הצביע המתלונן על תמונתו של נאשם 2 "
זהו ב - 100% לפי תווי הפנים האדם שתקף אותי ותקע לי סכין בעין" (ת/13).
בחקירה נגדית אישר ש"הקונפליקט" עם נאשם 1 התרחש במלון קינג דיויד, שם הוא עבד כשומר (כעבודה מזדמנת), ונאשם 1 היה במקום שהוא לא צריך היה להימצא בו. הוא העיר לו לעזוב את המקום והוא עזב ללא בעיות. הוא התייחס לאירוע נוסף הקשור לנאשם 1. הוא סיפר כי ב-22/12/07 (בדק את התאריך בקופ"ח) בעת שהתגורר מול הפאב, נכנס ערב אחד לפאב וכשביקש לבדוק את החשבון שקיבל, הבעלים קרא לנאשם 1 ששמר במקום והם דחפו וגררו אותו החוצה ונאשם 1 בעט בו. כתוצאה מכך איבד את ההכרה ובמהלך שתי יממות אושפז בביה"ח. הוא ציין כי לא התלונן בגין כך במשטרה, כי היה פחות משנה בארץ ולא ידע מה לעשות.
הוא דחה בתוקף את הטענה שמדובר בעלילה ושהוא בא חשבון עם נאשם 1 בגין אותה תקיפה (משנת 2007) בפאב. הסביר כי אם לא מסר בחקירתו פרטים מסוימים או שלא פירט הכל, זה בגלל מצב השוק בו היה שרוי אותה עת.
המתלונן הגדיר כ"לא מציאותית" את הטענה שהוא קשר את נאשם 1 לאירוע כי ראה אותו באותו לילה בפאב ושבשל שכרותו היה לו קשה להבחין בתוקפים והוא החליט "להפיל" על נאשם 1 את האירוע. הגדיר את היחסים בינו לבין נאשם 1 כ"
יחסים נייטרלים, יחסים של כלום" (עמ' 44, ש' 4). מבחינתו מה שהיה ביניהם תם ונשלם ונאשם 1 העלה טענה זו כדי לא לתת תשובות לפשע שעשה.
בתשובה לשאלת ב"כ נאשם 2, העיד כי במהלך עבודתו כחוקר עבר קורס מיוחד של 3 חודשים בכל מה שקשור בנושא זיהוי ויש לו זיכרון ויזואלי מעולה שמאפשר לו להיזכר לא רק בתווי הפנים אלא גם באופן כללי בדמות.
"... דמות, לא מדובר על סממן בודד אלא כלליות אפילו איך הראש מחובר לגוף בזמן הריצה וגם הסממנים הבולטים של הראש, של מבנה הראש רואים היטב" (עמ' 41, ש' 10-12). העיד כי ראה אותו היטב כשתלש מידו את הטלפון והוא זוכר היטב את הפנים שלו. לפני התקיפה לא ראה אותו ולא הכיר אותו. ב"כ של נאשם 2 מציג בפניו נתון לפיו בדיסק של מצלמות האבטחה הוא נראה עובר ליד שני הנאשמים, הוא משיב שהוא לא היה מוכר לו והוא בכלל לא שם לב מי עומד שם פרט לנאשם 1. סיפר כי מהלך השתייה בפאב נמשך זמן רב וביציאתו מהפאב היה
"קצת שתוי, לא שכור". עד התביעה החוקר פנצ'נקו העיד כי נדף מן המתלונן ריח של אלכוהול
"... הוא הבין מה הוא מדבר" (עמ' 14 ש' 20).
הודעות המתלונן הוגשו בהסכמה (נ/1 - נ/4).
נאשם 1 נעצר על פי פרטים שמסר המתלונן והנחייה שניתנה על ידי רכז המודיעין אולג מיאיסקובסקי (להלן: "רכז המודיעין") על פי פרטים שנמסרו לו. נאשם 2 נעצר על פי מידע מודיעיני וחומר חקירה לפיו היה בפאב עם נאשם 1.
5.
ראיות נוספות של התביעה