(נאשם 2 בלבד)
1. כנגד נאשם 2, מעיין קליין, מצוי כתב אישום המכיל שני אישומים. מתוך האישום הראשון המיוחס לנאשם 2 ולנאשם 1, שההליכים נגדו הופסקו, עולה כי שוטרים עצרו, בתאריך 18.5.10, את שני הנאשמים בעקבות חשד כי החזיקו ברשותם שטרי כסף מזוייפים.
נאשם 2 גם החזיק ברשותו סכין שלא כדין.
במהלך נסיעתם של הנאשמים לבית המעצר, כשהם מלווים בשלושה שוטרים, השמיע נאשם 2 איומים כלפי שוטרת - סמ"ש מירי כדורי, והוסיף, בין השאר, את המילים:
"כשהיית קטנה הפליקו לך על התחת בבית הספר בגלל זה בחרת להיות שוטרת". עוד הטיחו שני הנאשמים בשוטרות מירי כדורי ואליס פטשקה (להלן:
השוטרות), בין השאר, את המילים:
"נפוצץ אתכן כמו בלון שמנות אנחנו זוכרים טוב טוב פרצופים" וכן:
"יא שמנות מכוערות".
2. בשלב דברים זה, פנה נאשם 2 לנאשם 1, ואמר לו, לאוזניי השוטרות, כי לשוטרות:
"יש כוס מסריח כי הן שמנות ומכוערות".
בנוסף, אמר נאשם 2 לשוטר רס"ב יורם דיגורקר:
"יא כושי עם קרחת, יא מניאק, כושי מסריח... בוא כנס לתא אני אתן לך ללקק את החור של התחת שלי" וכן:
"בוא תמצוץ לי תזין ותראה מה זה זין של גבר".
3.
בגין אמירות אלו, מיוחסות לנאשם, עבירות שעניינן איומים על פי סעיף 192, והעלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, בגין המפורט בסעיף 2 לעיל מיוחסת לנאשם גם עבירה של הטרדה מינית, על פי סעיף 3(א)(5) ביחד עם סעיף 5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998 (להלן:
החוק).
נאשם 2 אינו מתכחש, כאמור, לעצם אמירת הדברים, והוא מודה גם בעבירת איומים והעלבת עובד ציבור המיוחסות לו, בגין האמירות שלעיל, אך טוען כי הדברים שהשמיע, אם באוזניי השוטרות ואם כלפי השוטר, אינם עולים כדי עבירה של הטרדה מינית, בהתאם לחוק.
4. סנגורו של הנאשם, עו"ד אלון רפפורט, טען כי אין מדובר באמירה ישירה כלפי השוטרות, אלא בחילופי דברים גרידא, בין נאשם 1 לנאשם 2, ועל כן יש לקבוע כי הדברים כלל לא היו מופנים אל השוטרות, שנכחו בניידת, ועצם אזכורו של איבר מין נשי, אינו מהווה עבירה כלשהי על-פי החוק.
באשר לכך שיתכן ומדובר בהטרדה סביבתית, טען הסנגור כי זו מתקיימת כאשר היא נעשית במקומות עבודה, אך לא בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, כאשר מדובר בשני עצורים המוסעים בניידת משטרתית, לאחר שנעצרו כחוק.
אשר לפנייה לשוטר, טען הסנגור, כי אין מדובר בהתייחסות למיניותו של השוטר, ועל כן יש לראות בדברים משום דברי עלבון, ולא מעבר לכך.
5. מנגד, טענה ב"כ המאשימה, כי מדובר בביצוע שתי עבירות, גם יחד, דהיינו, הן העלבת עובד ציבור והן עבירה של הטרדה מינית, וזאת בשים לב לניסוח ואופן אמירת הדברים, כמפורט באישום, שבחלקם מהווים משום דברי עלבון כלפי עובד ציבור, ובהמשכם מדובר בהטרדה מינית, נשוא סעיף 3(א)(5) לחוק.
המאשימה מדגישה כי מדובר באמירות שכוונו כלפי השוטרות, וגם אם הן הוסוו, באמירה כביכול, של הנאשם לחברו, עדיין כוונתו הייתה ברורה, ולפיה ביקש לפגוע בשוטרות ולהטרידן מינית, ובנסיבות כפי שנאמרו, מדובר למעשה בפנייה ובהתייחסות לשוטרות ובאמירת דברים שנועדו להביכן ולהשפילן, על רקע מיניותן.
אשר לאמירתו של הנאשם כלפי השוטר, נטען, כי מדובר גם בהטרדה מינית, אף אם האמירה התייחסה לגופו של הנאשם.
דיון:
6. קריאת הדברים על פניהם, כפי שנאמרו, מעלה כי מדובר בפניות משפילות ומביכות, הן כלפי השוטרות והן כלפי השוטר, שמצוי בהן הקשר מיני ברור ומובהק.
אכן, הפנייה לשוטרות לא הייתה ישירה, אך יחד עם זאת, נקבע בפסיקה כי גם פניות שאינן מכוונות במישרין כלפי אדם, אך מדובר עם זאת בביטויים בעלי אופי מיני, שעל-פי אמות מידה אובייקטיביות הם משפילים, מבזים ופוגעים בכבוד, על רקע מיני, עדיין יש לראות בהם משום הטרדה מינית (ראה עש"מ 5571/01
פודולסקי נ' נציב שירות המדינה).
7. לשונו של סעיף 5 (א)(3) לחוק, מעלה כי אף מעשה אחד, שהינו בגדר אמירה בודדת, עשוי להוות הטרדה מינית, הכל כאשר מדובר בהתייחסות מעליבה, בדרך של פנייה של אדם לאחר, ביחס למינו או למיניותו, כפי שקרה בנסיבות מקרה זה.
לעניין זה, יש להזכיר את מטרתו של החוק, כפי שהדברים מצוינים בסעיף 1 לחוק, לאמור:
"לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו...".