הכרעת דין בתיק ת"פ 28834-03-12

1.         מבוא

בבוקרו של יום חורף הלכו 3 אחים צעירים ובן דודם בעיר אום אל פאחם, לכיוון בית סבתם כדי לשחק במשחק מחשב הקרוי "פלייסטיישן". בטרם הגיעו לבית הסבתא, פילח להב סכין את ליבו של מותקל אגבריה, נער כבן 16 וחודשיים והוא מצא את מותו (להלן: "המנוח").

מי דקרו והרגו? זאת השאלה המונחת בפני בתיק זה.

2.         הרקע ועובדות כתב האישום

אביו של הנאשם, סאדק אגבריה, ואבי המנוח, פתחי אגבריה, הם בני דודים.

בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום שררה מתיחות בין אבי הנאשם ומשפחתו לבין אבי המנוח ומשפחתו, על רקע סכסוך משפחתי.

בתאריך 17.2.12, סמוך לשעה 10.30 בבוקר, יצא המנוח יחד עם אחיו, איימן ואמין, ועם בן דודו מותקאל אבו סולטאן אגבריה (להלן: "החבורה" או "בני החבורה") מבית המנוח והחלו ללכת לצד הכביש אל בית סבתו של המנוח.

הנאשם, שנהג אותה עת בכביש לכיוון ביתו ברכב מסוג שברולט "מליבו" מ.ר. 4099218 (להלן: "הרכב" או "השברולט"), סטה עם רכבו לכיוון החבורה. בתגובה, בעט איימן ברכב והנאשם המשיך בנסיעה לכיוון ביתו.

משהגיע הנאשם לביתו פגש באביו, והשניים נסעו יחד לכיוון מקום הליכתם של בני החבורה, כשהאב נוהג ברכב. משהבחינו הנאשם ואביו בחבורה שעמדה אותה עת ליד בית דודם עבדאללה, עצר האב את הרכב בסמוך אליהם.

הנאשם ואביו ירדו מן הרכב וניגשו אל החבורה. האב החזיק בידו מקל, אותו הניף לכיוון אמין, תוך שהוא תופס בבגדו ומטיח בו: "למה בעטתם ברכב? יא כלבים, הפעם אני אדבר אתכם בדיבורים". הנאשם, התקרב אל המנוח כשברשותו סכין, הניף את הסכין לעבר המנוח בניסיון לפגוע בו, החטיא, ואז דקר את המנוח דקירה אחת בבית החזה. לאחר מכן נמלטו הנאשם ואביו מהמקום ברכב.

כתוצאה מהדקירה שדקר הנאשם את המנוח בבית החזה - אשר עומקה לפחות כ- 7-8 ס"מ ורוחבה כ- 3-3.5 ס"מ - נגרם מותו של המנוח, בשל נזק חמור ללב עם איבוד דם בחלל הכפורת וחלל הצדר בעקבות מעבר תעלת הדקירה דרך הלב.

בכתב האישום נטען כי במעשיו לעיל גרם הנאשם למותו של המנוח במעשה אסור והחזיק סכין שלא כדין ושלא למטרה כשרה.

נוכח האמור, מיוחסת לנאשם עבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 לחוק העונשין.

3.         התשובה לכתב האישום

בתשובתו המפורטת בכתב (סומנה א') כפר הנאשם, ככלל, בעובדות כתב האישום.

הנאשם אישר כי קיים קשר משפחתי בין משפחתו לבין משפחת הנאשם, ואביו ואבי המנוח הינם בני דודים, אך הכחיש מתיחות או סכסוך בין המשפחות. 

הנאשם כפר, מחוסר ידיעה, בכך שהמנוח, אחיו ומותקאל יצאו מבית המנוח לכוון סבתו אך אישר, כי לפי הנראה בתקליטור מצלמות אבטחה של מכולת, מיום האירוע, הרי שבסמוך לשעה 10.30 צעדו בני החבורה, כאשר אמין אוחז בידו חפץ הנראה כקרש עץ גדול  והמנוח אוחז בידו השמאלית שקית שחורה קטנה (בהמשך המשפט טען הנאשם כי הוא לא הבחין בבני החבורה משום שהמכוניות שחנו בצד הכביש הפריעו לשדה הראייה שלו).

הנאשם הכחיש כי סטה עם רכבו לכיוון בני החבורה ובתגובה לכך בעט איימן ברכבו.

הנאשם הכחיש כי הוא הגיע לביתו ונסע עם אביו, אשר נהג ברכב, עד שפגש בחבורה ליד בית דודם, שם עצר האב את הרכב בסמוך אליהם. הנאשם טען כי נסע לביתו ושם פגש את הוריו. לאחר מכן נסע עם אביו לקנות מצרכים ובהמשך, נסעו לבית דודתם לאסוף תבשיל שהכינה. הנאשם הכחיש כי הוא ואביו ירדו מן הרכב, כשברשות האב מקל וברשות הנאשם סכין, והכחיש כי דקר את המנוח (דהיינו, הנאשם כפר בעובדות סעיף 6 לכתב האישום).