ת"פ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2876-09
01/10/2013
|
בפני השופט:
מיכל לויט שופטת בכירה
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מולכו
|
הנתבע:
צחי זכריה
עו"ד זמיר
|
| הכרעת דין |
1. בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
2. המאשימה הגישה כנגד הנאשם כתב אישום בגין עבירה של פיטורי עובדת בהריון ללא היתר מאת שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, עבירה על סעיפים 9(א), 14(א)(6) לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן: "
חוק עבודת נשים"), וכן בגין עבירה של אי תשלום שכר מינימום, עבירה על סעיפים 2, 7ב(1) ו- 14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987 (להלן: "
חוק שכר מינימום").
3. הנאשם היה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בעלים ומנהל מספרה בשם "צחי עיצוב שיער" ברחוב פינקס 12 בנתניה (להלן: "
המספרה").
4. הנאשם העסיק החל מחודש יולי 2007 את העובדת ליבל זוארץ (הרשקוביץ) (להלן: "
העובדת") כמעצבת שיער במספרה.
האישום הראשון
5. על פי הנטען בכתב האישום, בחודש מרץ 2008 הודיעה העובדת לנאשם על הריונה.
6. עוד נטען בכתב האישום, כי במהלך חודש אפריל 2008 פוטרה העובדת מעבודתה, בהיותה בהריון, כשבתאריך 18.4.08 הסתיימו יחסי עובד-מעביד בין הנאשם לבין העובדת.
7. בנוסף נטען כי הנאשם לא ביקש ולא קיבל היתר לפיטורי העובדת מאת שר התעשיה, המסחר והתעסוקה.
האישום השני
8. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם לא שילם לעובדת בגין עבודתה בחודש אפריל 2008 את שכר המינימום הקבוע בחוק ובתקנות המתעדכן מעת לעת, או כל שכר אחר.
ההליך
9. בדיון ההקראה שהתקיים ביום 19.7.11 הודה הנאשם בעובדת היותו הבעלים ומנהל המספרה ובעובדת העסקת העובדת כמעצבת שיער במספרה. כן הודה בכך שלא ביקש ולא קיבל היתר לפיטורי העובדת מאת שר התמ"ת.
הנאשם כפר ביתר סעיפי כתב האישום.
10. בהליך זה התקיימו שלושה דיוני הוכחות.
מטעם המאשימה העידו מר יעקב כהן, מפקח על חוקי העבודה במשרד התמ"ת, העובדת, הגב' ליבל זוארץ הרשקוביץ ומר יהודה זוארץ, בעלה של העובדת.
מטעם הנאשם, העידו מר יוסי אוזן, רואה החשבון של הנאשם, מר עבד אלמועטי מוחמד עלי, עובד לשעבר במספרה, מר ניר זוארץ, גיסה של העובדת וחברו של הנאשם והנאשם עצמו.
11. המאשימה הביאה מטעמה את הראיות כדלקמן: טבלת חישוב שכר שעתי על פי חוק שכר מינימום (מ/1) ואישור מחלה (מ/2).
דיון והכרעה
12. במשפט הפלילי נטל השכנוע מוטל על כתפי התביעה והיא זו הנושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו, אלא אם כן יש בכל חומר הראיות, זה מטעמה וזה מטעם הנאשם כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא האישום במידה של למעלה מכל ספק סביר.