הכרעת דין בתיק ת"פ 27053-10-10

השתלשלות ההליכים

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:

1. מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, לפי ס' 338(א)(1) לחוק העונשין;

2. נהיגה בזמן פסילה, לפי ס' 67 לפק' התעבורה;

3. נהיגה ללא רישיון, לפי ס' 10(א) לפק' התעבורה;

4. נהיגה ללא ביטוח, לפי ס' 2(א) לפק' ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש];

5. אי ציות לרמזור אדום, לפי ס' 22(א) לתקנות התעבורה (2 עבירות);

6. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי ס' 275 לחוק העונשין.

על פי הנטען בכתב האישום, עבירות אלה נעברו על ידי הנאשם בכך שביום 12/10/10, החל מהשעה 22:40 לערך, נסע ברכבו ממתחם "חצי חינם" בהוד השרון, כאשר במהלך הנסיעה לא ציית להוראות שוטרים לעצור, נהג נהיגה פראית, תוך שחצה פעמיים צומת ברמזור אדום, ביצע עקיפה מסוכנת, ובהמשך נמלט רגלית מהשוטרים לאחר שעצר את הרכב ברחוב בו הוא גר, כל זאת בהיותו תחת פסילת רישיון נהיגה.

בשלב ההקראה, הנאשם כפר בכתב האישום וטען כי לא היה כלל ברכב. במהלך המשפט התברר כי המחלוקת היחידה בין הצדדים נוגעת לשהייתו של הנאשם ברכב. כך, אין כל מחלוקת שהרכב נסע באופן המתואר בכתב האישום, ושהנאשם היה באותה עת בפסילת רישיון נהיגה. כן הסתבר כי אין מחלוקת שהנאשם אכן יצא ממתחם "חצי חינם" (שם עבד), בערך בשעה הנקובה בכתב האישום, כאשר טענת ההגנה היא שמשם הגיע לביתו שלא באמצעות רכבו.

שמיעת הראיות במשפט כללה את עדי התביעה השוטרים נזים איסקנדרוב, עמוס צעדה ועופר ריכטר, כאשר מטעם ההגנה העידו הנאשם וכן מר יורי קזנין. בנוסף הוגשו מסמכים שונים.

סיכומי הצדדים נשמעו בע"פ.

העד נזים איסקנדרוב

עד זה מסר בעדותו כי הגיע לקניון החדש בהוד השרון (אין מחלוקת כי זהו מתחם "חצי חינם" נשוא כתב האישום), וזאת לאחר שהקצין עמוס צעדה ביקש ממנו להמתין שם לנהג פסול רישיון נהיגה. לדברי העד, נמסר לו שמו של הנאשם כאותו נהג, כאשר מעבר לכך העד הכיר את הנאשם על פי חזותו, לאחר שנתקל בו באיזור כפ"ס באירועים קודמים, במסגרת עבודתו של העד. העד אף זיהה את הנאשם באולם. כן מסר כי נמסר לו מספר הרכב בו אמור היה להיות הנאשם. העד ציין מספר זה בדו"ח הפעולה (אין מחלוקת שזהו אכן רכבו של הנאשם).

לדבריו, העד ושותפו, שנהג בניידת, חיכו בסמוך ליציאה מהקניון, משם ניתן לראות את כל כלי הרכב שיוצאים מהיציאה הראשית מהקניון, שנסיעתם איטית נוכח תנאי המקום. לאחר מספר דקות, בסמוך לשעה 22:40, זיהה את מספר הרכב לו חיכה, וראה שנמצא בו נהג בלבד, אך בשלב זה לא הבחין בפניו של הנהג.

בהמשך תיאר העד את המעקב של הניידת אחר הרכב, שהתפתח בהמשך למרדף, הכל כמפורט בכתב האישום (כזכור, אין מחלוקת בדבר נסיעת רכבו של הנאשם באופן המתואר בכתב האישום). העד ציין כי בשלב שבו עצר הרכב ברמזור האדום הראשון (כמתואר בכתב האישום, עובר לתחילת הנסיעה הפראית), הניידת נצמדה אליו משמאלו, כך שהעד (שכזכור לא היה הנהג של הניידת), היה קרוב לנהג הרכב. בשלב זה הנהג של הרכב הביט לעבר העד, מבטיהם נפגשו, או אז זיהה העד את הנהג כנאשם, כיוון שזה היה מוכר לו מאירועים קודמים.

לדברי העד, כשהרכב סיים את הנסיעה, נפתחה דלת הנהג, ומשם ברח ה"בחור", כאשר דלת הנהג נותרת פתוחה, והרכב במצב מונע. כן ציין כי מלכתחילה ידע את כתובתו של ה"בחור", ועל כן על פי מסלול המרדף הבין שהוא נוסע לכתובת זו. לדבריו, בשלב שבו נעצר הרכב ונפתחה הדלת, לא זיהה חזותית את הנאשם, אך מעיון בדו"ח הפעולה מסר כי היה לו שער שיבה וחולצה לבנה (יצויין כי לפחות במהלך המשפט שערו של הנאשם ענה להגדרה שער שיבה). את מספר הרכב שעצר זיהה כמספר הרכב בו הבחין בתחילת המעקב (כאשר במהלך המעקב והמרדף נשמר קשר עין רציף לפי אורות הרכב).

לדברי העד, ניסה לרדוף אחרי החשוד, אך לא איתר אותו. אחר כך ניגש לכתובת יסוד המעלה 15 הוד השרון (אין מחלוקת כי זוהי כתובתו של הנאשם, כאשר כזכור זו היתה ידועה לעד מלכתחילה). העד דפק על הדלת, לא היה כל מענה, אך בשלב מסויים הנאשם פתח את הדלת. העד עצר אותו, כאשר מדו"ח המעצר ת/1 שמילא העד עולה כי לאחר שהודע לנאשם סיבת מעצרו, הנאשם אמר- "אני לא מבין על מה אתם מדברים איתי".

בנוסף, העד מסר כי בהמשך, כשהיו בתחנת המשטרה, העד התבקש לבדוק אם יש שלט מכירה על הרכב המדובר. הוא ניגש לרכב, שלמיטב זכרונו היה בתחנת המשטרה (לשם הגיע באמצעות גרר), חפש על שמשותיו שלט כזה, ולא איתר כזה.