כתב-האישום
1. כנגד הנאשם הוגש כתב-אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 [להלן: "חוק העונשין"] ותקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
על-פי עובדות כתב האישום, ביום 8.10.08, בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה במחסום אבני חפץ, הגיעו למקום צוותי מד"א מטייבה ומאבני חפץ, והחלו לטפל בפצועים. לאחר מספר שניות הגיע למקום אמבולנס נוסף, פרטי מטייבה, "אמבולנס השרון", נהוג בידי הנאשם. בהמשך, הנאשם תקף את המתלונן, חיים שרף, שהינו איש צוות מד"א אבני חפץ, בכך שדחפו באמצעות ידיו תוך שהוא צועק לעברו "תן לי לטפל בפצועים". משסירב המתלונן לבקשת הנאשם, תקף אותו הנאשם בכך שתפס אותו בזרועותיו ודחפו על הרכב שהיה מעורב בתאונה. כתוצאה מכך, נחבל המתלונן חבלות של ממש בדמות סימן כחול בזרוע שמאל וסימן כחול ביד ימין.
זירת המחלוקת ותמצית ההכרעה
2. הנאשם כפר במיוחס לו. לטענתו, היה במקום אך לא נקט באלימות כלשהי כנגד המתלונן.
3. אומר כבר, כי התביעה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום - וזאת על בסיס עדות המתלונן, חיים שרף (ע/ת 1) עד התביעה המרכזי, אשר הציג גרסה ברורה, אמינה והגיונית, בחיזוק עדויותיהם של עקיבא שפע (ע/ת 3) - מתנדב במד"א, עבד קשקוש (ע/ת 4) - ממד"א-טייבה ואחמד אג'בריה (ע/ת 5) - הנפגע בתאונה. זאת, בנוסף לעצם קיומו של מסמך רפואי אשר מעיד על-כך, כי אכן המתלונן נזקק לטיפול לאחר אלימות הנאשם כלפיו. כנגד אלו עומדת גרסת הנאשם, אשר הותיר רושם בלתי מהימן ומתחמק, היחיד בעל אינטרס כספי מבין כל המעורבים.
עדויות התביעה
4. בישיבת ההוכחות הראשונה, ביום 2.5.11, העיד המתלונן (בהיעדר הנאשם בתחילה, אשר הגיע באיחור של שעה באמצע חקירה נגדית), שהינו מתנדב כפרמדיק במד"א מזה 24 שנה. ביום האירוע קיבל הודעה בביפר על תאונת דרכים אשר התרחשה במחסום אבני חפץ, כאשר במקביל קיבל הודעה גם במירס מעקיבא שפע (ע/ת 3), שניהם מאותו צוות, כי מדובר בארבעה נפגעים, ולכן יצא עם האמבולנס למקום. כאשר הגיע, ראה כי במקום אמבולנס מד"א נוסף מטייבה, אשר התחיל לטפל בפצועים בחלק הקדמי של הרכב. העד ניגש לחלקו האחורי של הרכב והחל לטפל בפצועים שם, כשתוך כדי ביקש מעקיבא להביא לו ציוד רפואי לצורך קיבוע מהאמבולנס. תוך כדי הטיפול בפצועים, הגיע אמבולנס פרטי, ממנו יצא הנאשם, התחיל לצעוק באופן חריג שייתן לו לטפל בפצועים, וניסה להזיזו (עמ' 3 שורות 15-16 לפרוט'). העד ציין, כי כל מעייניו היו נתונים לטיפול בפצועים, ובשלב זה אחז הנאשם בזרועות ידיו והחל לדוחפו, כאשר המתלונן מחזיק במסגרת חלון הרכב. הבהיר, כי היו כמה ניסיונות דחיפה, ומכיוון שהחל לחוש כאבים ביד, זז הצידה ופנה לקבל טיפול רפואי מאמבולנס טייבה. כתוצאה מהדחיפות, נחבל בכף יד ימין וכן בשתי זרועותיו (עמ' 3 שורה 32 לפרוט') ונזקק לחבישה. לדבריו, פגש בנאשם בפעם הראשונה באותו אירוע, ולכן שאל את צוות מד"א טייבה לזהותו, כשהם אלו שמסרו לו את שמו של הנאשם.
בחקירה נגדית - לשאלות הסנגור לעניין מיקום הצוותים הרפואיים, התנהגות הנאשם והחבלה ביד, חזר המתלונן על גרסתו בעקביות. המתלונן לא עומת כלל עם תוכן התעודה הרפואית. בהמשך כאשר נשאל אם איים על הנאשם בצורה כלשהי, השיב, בצורה ברורה, כי לא איים. הוסיף כי לא הוא זה שתקף ודחף, אלא הוא זה שנתקף ונדחף (עמ' 8 שורות 17-19 לפרוט'). המתלונן חזר מספר פעמים במהלך עדותו על כך שהנאשם היה זה שהגיע אחרון, צעק, תפס אותו בזרועות הידיים ודחף אותו.
5. העד המתלונן תיאר התרחשות מפורטת והגיונית, באופן אמין ועקבי. המדובר במתנדב וותיק במד"א, ונותנת אני אמון מלא בדבריו, כשאכן מטרתו הראשונה היתה להמשיך ולהעניק טיפול לפצועים בחלק האחורי של הרכב, ומצא עצמו מותקף על-ידי הנאשם. המתלונן תיאר רצף אחיד של האירוע אשר הביא לחבלה ביד ימינו ובשתי זרועותיו, כפי שמתואר בכתב-האישום.
6. עקיבא שפע (ע/ת 3), שהינו חובש מתנדב במד"א בצוות יחד עם הנאשם, מחזק ומבסס את עדותו של המתלונן. הוא הגיע ראשון לזירת האירוע וכאמור, אכן שלח הודעה על התאונה למתלונן. לעצם התקיפה עצמה העיד באופן כללי, כי הנאשם, אשר הגיע אחרון מבין הצוותים הרפואיים, החל לצעוק, דחף את המתלונן ואותו עצמו שכן היו צמודים אחד לשני, לא איפשר להם לעבוד ודיבר באופן מאיים ואגרסיבי אשר אינו הולם פרמדיק (עמ' 17 שורות 29-32 ועמ' 18 שורות 1-9 לפרוט').
בחקירה הנגדית, לשאלות הסנגור, הובהר, כי העד והמתלונן טיפלו יחדיו בנהג הרכב עד שהופרעו במעשיהם על-ידי הנאשם, אך העד התקשה למסור פרטים באשר למיקום המדויק על-יד הרכב. עם זאת, להתרשמותי, קושי זה נבע ממחויבותו לדיוק (כאשר הבהיר: "קשה לי השאלות הפרטניות האלה, לשחזר על אלפית המילימטר זה מאד קשה..." - עמ' 20, שורות 24 - 25, "אתה מנסה כל הזמן להכניס אותי לפינות ואני לא רוצה להיכשל בלשוני..." - עמ/ 21 שורות 6 - 7). בנוסף, לאורך כל העדות עמד והסביר כי יכול לשחזר את האירוע בכללותו, והקפיד שלא להגזים ו/או להעצים את האירוע (ראו למשל בשורה 20 לפרוטוקול בעמ' 20).
7. עדותו הכללית של עקיבא שפע אמינה בעיניי, כאשר שוב המדובר במתנדב וותיק במד"א אשר הגיע לזירת האירוע לטפל בפצועים יחד עם המתלונן, והיא מחזקת את טענת התביעה, כי הנאשם אכן תקף את המתלונן באמצעות דחיפתו על-מנת שיוכל הוא לטפל בפצועים.
8. עבד קשקוש (ע/ת 4), פרמדיק אף הוא במד"א במשך 9 שנים, הגיע עם אמבולנס טייבה. עד זה אכן אישר כי הנאשם הגיע אחרון לזירת האירוע, ניגש למקום בו היה האמבולנס של אבני חפץ (של המתלונן ועקיבא שפע), שם היו דחיפות, הנאשם "איכשהו השתחל" ולקח את הפצועים (עמ' 12 שורות 5 - 7). העד הבהיר, כי לא ראה בדיוק מה התרחש שם, אך חזר ואמר כי הנהג של האמבולנס של אבני חפץ - הוא חיים שרף - עמד ליד הפצוע, הנאשם הגיע, הלך לצד של האמבולנס של אבני חפץ, דחף את המתלונן ולקח את הפצוע (בהמשך, שורות 24 - 26). כמו-כן אישר כי המתלונן נחבל בידו, הוא זה שטיפל בו וערך את התעודה הרפואית (ת/2). הסביר, כי בתעודה ציין "חבלה ביד שמאל באנגלית" (עמ' 11 שורות 18 - 19).
בחקירה נגדית, במהלך השאלות הרבות והפרטניות שהציג הסניגור, התקשה העד לשחזר את פרטי האירוע באשר למיקום הפצועים והצוותים. עם זאת, חזר באופן עקבי על כך, כי הנאשם הגיע למקום בו המתלונן טיפל בפצועים, דחף אותו - אם כי חזר והדגיש כי לא ראה בדיוק את אופן התקיפה - ולאחר מכן טיפל במתלונן.
9. לעניין מיקום החבלה, חזר על-כך שהמתלונן נחבל ביד שמאל אותה הוא חבש, כאשר הוסיף כי לא תיאר בטופס את שאר הפגיעות בגוף (עמ' 13 שורות 8-10 לפרוט'). במהלך סיכומיו, הרחיב הסניגור בנקודה זו, בטענה שהתעודה הרפואית מעידה על חבלה ביד שמאל, כשלעומתה מצוי התיאור המפורט של המתלונן בדבר החבלה ביד ימין. יצויין כבר, כי המתלונן לא נשאל ולו שאלה אחת לעניין סתירה זו ולא עומת עם האמור בתעודה הרפואית - וזאת למרות חקירה נגדית ארוכה בנושא (עמ' 8 שורות 22-32 ועמ' 9 שורות 3-16 לפרוט'). בכל מקרה, גם אם מתעוררת בעייתיות מסויימת בהקשר זה, אין בכך כדי לפגום במהימנותו המבוססת של המתלונן, אשר כאמור התרכז בחבלה ביד ימין והוסיף באשר לפגיעה בשתי זרועותיו.
בסופו של יום, עדותו של עבד קשקוש תומכת בכל הקשור לעצם התרחשותה של התנהגות אלימה מצידו של הנאשם כלפי המתלונן והעובדה שנזקק לטיפול רפואי לאחר מכן.
10. אחרון, העיד אחמד אג'בריה (עת/5), נהג של אחד הרכבים המעורבים בתאונה, אשר בסופו של האירוע הועבר על-ידי הנאשם לבית-החולים ושילם לו בעבור כך 500 ש"ח. העד לא זכר פרטים באשר לסדרי ההגעה של האמבולנסים השונים לזירת האירוע. תיאר, כי שמע את הנאשם אומר למטפל ממד"א שיתן לו לגשת לאנשים ולטפל בהם, כשאיש המד"א חסם אותו ולא איפשר לו לגשת לאנשים (עמ' 24 לפרוטוקול, שורות 24 - 25). לאחר מכן, עומת עם האמור במהלך חקירתו במשטרה, ואישר כי הנהג של מד"א חסם אותו בגוף והנאשם דחף אותו - אם כי ביקש להבהיר כי המדובר בדחיפה עם הגוף (עמ' 25 שורות 9 - 11). יצויין, כי במהלך החקירה הנגדית, התברר כי הסניגור השתמש בעד זה על מנת לזמן עדי הגנה מטעמו (עמ' 27, שורה 22).
להתרשמותי, המדובר בעד אשר הגיע לבית-המשפט על-מנת לסייע לנאשם. בכל מקרה, עדותו מחזקת את השתלשלות האירועים אשר הוצגה על-ידי המתלונן, לפיה הוא שהחל לטפל בעד הפצוע, והנאשם שהגיע לאחר מכן ביקש "להשתלט" על הטיפול בו, כשהמתלונן ניסה למנוע זאת.