כתב האישום ותשובת הנאשם
1. במסגרת כתב אישום מתוקן הואשם הנאשם בעבירות הבאות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין; והסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").
בפרק העובדות של כתב האישום המתוקן נאמר, כי ביום 29.6.06, בשעה 15:00 או בסמוך לכך, קבע הנאשם עם תושב אזור יהודה ושומרון (להלן: "עיסא") שאינו מורשה לשהות בישראל, שיכניסו לישראל שלא כדין. לשם כך קבע הנאשם עם עיסא במפעל פלסטיק הנמצא בסמוך למחסום ראס בית ג'אלה (להלן: "המחסום"). בהגיעו למפעל הפלסטיק, אסף הנאשם לרכבו מסוג "רנו קנגו" (להלן: "הרכב") את עיסא ושניים נוספים, שאף הם תושבי האזור שאינם מורשים לשהות בישראל (להלן: "שב"חים") והסיעם לכיוון המחסום. בסמוך למחסום הורידם הנאשם, והמתין להם מעברו הישראלי, וזאת כדי לאפשר לשב"חים לעקוף את המחסום. לאחר שהשב"חים עקפו את המחסום מצידו הישראלי, אספם הנאשם לרכבו, והחל לנסוע לכיוון ירושלים בכביש המנהרות. בסמוך לצומת הרוזמרין הורו השוטרים מיכה פרץ (להלן: "מיכה") ואיגור לביטס (להלן: "איגור"), אשר נסעו בג'יפ מג"ב (להלן: "הג'יפ"), לנאשם לעצור לאחר הצומת. הנאשם הינהן בחיוב לשוטרים, אולם לאחר נסיעה קצרה על דרך חברון לכיוון ירושלים, החל הנאשם להאיץ, כשהג'יפ מאיץ לצידו ומורה לו לעצור. הג'יפ עקף את הרכב, חסם את נתיב נסיעתו, ואיגור כרז במערכת הכריזה לנאשם לעצור. הנאשם בתגובה החל לנסוע לאחור, בניגוד לכיוון נתיב הנסיעה, ביצע סיבוב פרסה בנתיב הנסיעה, והחל לנסוע בניגוד לנתיב הנסיעה, תוך שהוא כמעט ופוגע ברכב שנסע מולו. לאחר מספר מטרים עלה הנאשם על אי התנועה המפריד בין שני הנתיבים והחל בנסיעה לכיוון צומת בית צפפה, והכל בעוד הג'יפ דולק אחריו וכורז לו לעצור. בצומת בית צפפה פנה הנאשם לכיוון בית צפפה כאשר הוא עולה בחלק מגלגלי הרכב על המדרכה, בעוד הולכי רגל עומדים עליה, והנאשם כמעט ופוגע בהם. המרדף נמשך אחרי הנאשם בתוככי בית צפפה עד הגיע הנאשם למבוי סתום, שם נאלץ לעצור. בעוצרו, הורה הנאשם לשב"חים לברוח מן הרכב, וזאת כדי שלא ייתפסו על ידי השוטרים. שני השב"חים נתפסו, בעוד עיסא נתפס בסמוך לאחר מרדף רגלי קצר.
2. בתשובתו לכתב האישום המתוקן מסר ב"כ הנאשם, כי שמות השב"חים כמופיע בכתב האישום המתוקן אינם מדוייקים. עוד הוסיף, כי עיסא הוא זה שהתקשר לנאשם. הנאשם מודה, כי הגיע למפעל הפלסטיק, אסף את שלושת השב"חים, שאינם מורשים לשהות בישראל, והסיעם לכיוון המחסום. הוא הוריד אותם בסמוך למחסום, המתין להם מעברו הישראלי ולאחר שהשב"חים עקפו את המחסום אספם הנאשם לרכבו והחל לנסוע לכיוון ירושלים. הנאשם לא החל להאיץ ברכבו. הנאשם ידע שהמשטרה רודפת אחריו אך נסע במהירות של
כ-50 קמ"ש. הנאשם ידע, כי המשטרה מבקשת שיעצור, אולם המשיך בנסיעתו הרגילה. הנאשם הודה, כי שמע את הכריזה של שוטרי המג"ב שהיו בג'יפ, שהורו לו לעצור, אולם לא הינהן בהסכמה בראשו. הנאשם פנה ימינה בצומת גילה בסוף ציר המנהרות. לאחר מכן בצומת הרוזמרין, הצומת המחבר בין גילה לדרך חברון, עשה הנאשם פרסה, כאשר הרמזור איפשר זאת והיה בצבע ירוק, וחזר לכיוון בית צפפה מבלי שפנה לדרך חברון בכלל. הנאשם לא נסע בניגוד לנתיב הנסיעה. הנאשם פנה לתוך בית צפפה, שם עצר את רכבו והמשטרה עצרה אותו, בלא שהגיע למבוי סתום, כמופיע בכתב האישום. הנאשם מודה, כי ביקש מהשב"חים לברוח מהרכב וכן הודה בעבירה של הסעת השב"חים. הנאשם מכחיש כאמור, כי פנה לדרך חברון, כי החל לנסוע לאחור בניגוד לנתיב הנסיעה, או כי עלה על אי תנועה המפריד בין שני הנתיבים.
ב"כ הנאשם סיכם את דבריו בכך, כי הנאשם אכן מודה בעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ובהסעה שלא כדין של השב"חים, והסכים, כי הנאשם יורשע על פי הודאתו בשתי עבירות אלה. ב"כ הנאשם ציין, כי המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת לעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.
כמו כן ביקש הנאשם לצרף אישום נוסף שהיה תלוי ועומד כנגדו בת.פ. (בית שמש) 1237/05, בו הואשם בהסעה שלא כדין של שב"חים.
3. ביום 12.9.06 הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בשתי עבירות בהן הודה נשוא כתב אישום זה - הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והסעה שלא כדין, ובעבירה נוספת של הסעה שלא כדין שיוחסה לו בת.פ. (בית שמש) 1237/05.
4. לאור המחלוקת שנותרה בין הצדדים, בשאלת ביצוע העבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, הביאו הצדדים ראיותיהם. העידו שלושת שוטרי מג"ב שהיו בג'יפ שדלק אחר הנאשם וכן מתנדב של מג"ב. בנוסף העיד מטעם המאשימה חוקר מג"ב, שהיה ממונה על החקירה, אשר גבה את הודעת הנאשם, ערך דו"ח עימות בין שניים מהשב"חים וגבה את הודעות השוטרים. כן הוגשו דו"חות ומזכרים שונים, שנערכו על ידי העדים. מטעם ההגנה העיד הנאשם.
הראיות מטעם הצדדים
5. אלכסנדר קרמר (ע"ת 1 - להלן: "אלכסנדר") העיד, כי הינו משרת במג"ב עוטף ירושלים וישב בג'יפ מאחור. על פי עדותו, לפני שיצאו למשמרת הצהרים, קיבלו מידע מודיעיני על רכב מסוג רנו קנגו, כולל מספר רישוי של הרכב, וכי בתוך הרכב יהא אדם המחופש ליהודי חרדי המעביר שב"חים לארץ. במידע שקיבלו נאמר, כי הרכב צריך לעבור בין השעות 15:00 ל-16:00 מכיוון ירושלים לכיוון השטחים בציר המנהרות. לדבריו, הג'יפ התמקם במנהרה הקרובה לירושלים במקום מוסתר והמתין לרכב. הרכב זוהה נוסע מכיוון השטחים לכיוון ירושלים, היינו בכיוון ההפוך מזה שנמסר, ואז הוחל במעקב אחר הרכב, ללא סירנות. כאשר הרכב הגיע לצומת גילה פנה הרכב לכיוון דרך חברון. ברמזור, בצומת רח' רוזמרין ודרך חברון, בנתיבים המוליכים שמאלה לכיוון דרך חברון, נעמד הג'יפ בסמוך לרכבו של הנאשם, ומיכה, מפקד הסיור שישב במושב הקדמי של הג'יפ, הורה לנאשם לעצור בצד בדרך חברון. הנאשם פנה לדרך חברון במהירות רגילה, נסע כ-100 מ', אך לא עצר. מפקד הסיור החליט לחסום את רכבו של הנאשם עם הג'יפ (ראה שרטוט העד - ת/1). העד ירד מהדלת האחורית, ואז הנאשם נסע "רוורס", עלה על אי התנועה שבין הנתיבים ושב בנסיעה לכיוון צומת הרוזמרין. בשלב זה הבינו שוטרי המג"ב, כי הנאשם בורח מהם, ואז נכנסו לג'יפ, הפעילו את הסירנה ומיכה כרז בעברית מספר פעמים לנאשם לעצור בצד, אולם הנאשם לא עצר והמשיך בנסיעה. לאחר נסיעה ברח' הרוזמרין, כאשר הג'יפ דולק אחריו, פנה הנאשם בפנייה הראשונה לבית צפפה, ליד "מלך השניצל", שם ישנו כביש צר מאוד. לדברי העד, ליד "מלך השניצל" עמדו שלושה מתנדבים של מג"ב עם מדים וציוד. אחד המתנדבים התקרב לכביש בפנייה לבית צפפה וסימן לנאשם לעצור אך הנאשם המשיך בנסיעה. המתנדב ברח מפני הנאשם לכיוון "מלך השניצל". הנאשם המשיך בנסיעה לתוך בית צפפה עד שהגיע למקום שאינו יכול להמשיך בדרכו. הרכב נעצר, ארבע דלתותיו נפתחו וארבעה חשודים יצאו מן הרכב. שלושה נעצרו במקום ואחד החל לברוח. מפקד הסיור ונהג הג'יפ יצאו מהרכב ותפסו שלושה מהחשודים. העד שיצא מאחור רץ אחרי חשוד נוסף שהחל לברוח ולאחר מרדף של כ-100-150 מ' בתוך בית צפפה תפס אותו והביאו למקום שם היו החשודים והג'יפ. כל ארבעת החשודים נלקחו למחסום 300 (המחסום בסמוך לבית לחם - א.פ.) לחקירה.
בהמשך דבריו מסר העד, כי במהלך המרדף של הג'יפ אחר רכבו של הנאשם, המרחק בין שניהם היה כחמישה מטרים. לשאלה מה היה אופי הנסיעה של הנאשם במהלך המרדף, השיב, כי כאשר הנאשם נסע "רוורס" ולאחר מכן עלה על אי התנועה אינו יודע באיזו מהירות נסע, אולם הנאשם אפילו לא הסתכל על רכבים שנסעו מכיוון ירושלים לכיוון המחסום. לדבריו, בפנייה לכיוון בית צפפה עלה הנאשם עם רכבו קצת על המדרכה, היכן ששהו שלושת המתנדבים של מג"ב ובהמשך, בתוך בית צפפה הכביש הינו צר כאשר בשני צידיו חונים כלי רכב ובקושי ניתן היה לעבור, הנאשם נסע מהר. לדבריו, המרדף נמשך כשלוש עד חמש דקות.
בחקירתו הנגדית העיד העד, כי הוא ושני שוטרי מג"ב האחרים אינם צוות קבוע. עוד הוסיף, כי אינו יודע מה המרחק מהכניסה לבית צפפה עד למקום שם נעצר רכבו של הנאשם, אולם להערכתו מדובר בנסיעה של כדקה עד שתי דקות, ומהמקום שם נעצר הרכב לא ניתן לראות את "מלך השניצל" הנמצא בכניסה לבית צפפה. העד העריך, כי בשעה שהנאשם נסע "רוורס" בדרך חברון הוא נסע כשלושה עד ארבעה מטרים ולאחר מכן עלה על אי התנועה המפריד בין הנתיב המוליך לירושלים ופנה לנסיעה חזרה לכיוון גילה. עוד הוסיף, כי יתכן ונסיעתו של הנאשם בדרך חברון לאחר הפנייה שמאלה מרח' הרוזמרין היתה פחות מ-100 מ', וזאת לאור צילומים שהציג לו ב"כ הנאשם.
העד דחה את גרסתו של הנאשם לפיה ביצע סיבוב פרסה בצומת הרוזמרין לכיוון בית צפפה ועמד על גרסתו, כי הנאשם פנה לדרך חברון ולאחר שהג'יפ חסם את דרכו נסע "רוורס" ועלה על אי התנועה.
6. איגור לביטס (ע"ת 2) העיד, כי במועד האירוע היה נהג הג'יפ. לדבריו, המידע שהגיע היה כי רכב קנגו בצבע לבן אמור להסיע שב"חים מהשטחים לכיוון ירושלים. הג'יפ עמד בצד הסמוך למנהרה הצפונית בכביש המנהרות. הוא זיהה את הרכב המגיע מאזור מחסום המנהרות לכיוון ירושלים. כאשר הרכב עבר אותם, החל בנסיעה אחריו. הנאשם הגיע לצומת גילה, פנה ימינה והוא נסע אחריו ואז כרזו לו בכריזה לעצור בצד. הנאשם הגיע עד לצומת הרוזמרין, פנה שמאלה לכיוון דרך חברון. מיכה כרז לו לעצור והנאשם לא עצר. הוא עקף אותו וחסם אותו במרחק של כ-150 מ' מצומת הרוזמרין, ולכל היותר 200 מ'. העד לא זכר האם חסם את דרכו של הנאשם לפני הפנייה למנזר מר אליאס או לאחריה (פר' עמ' 16 ש' 4; ראה גם שרטוט שערך העד - ת/6). בהמשך דבריו הוסיף איגור, כי מיכה פתח את הדלת ורצה לצאת לבדוק את הרכב ואז הנאשם נסע רוורס נגד כיוון התנועה, פנה שמאלה לאחר הג'יפ וכמעט היתה שם תאונה עם כלי הרכב הנוסעים לכיוון ירושלים. הנאשם עלה על שטח ההפרדה בין הנתיבים, שרוחבו כמטר וגובהו כ-10 ס"מ. העד והשוטרים שהיו עימו נכנסו לג'יפ ופנו בנסיעה אחרי הנאשם. בצומת הרוזמרין פנה הנאשם ימינה לכיוון צומת גילה, שם היו מתנדבים של מג"ב אשר שמעו את הכריזה. אחד מהם רץ מהמדרכה לכביש וסימן לנאשם עם נשקו לעצור. הנאשם המשיך בנסיעה וכמעט דרס את המתנדב. הנאשם לא נענה לסימנים שסימן לו המתנדב ופנה ימינה לכיוון בית צפפה ליד "מלך השניצל". בכניסה כמעט דרס אנשים, עלה על מדרכה והמשיך בנסיעה במהירות גבוהה יחסית לפנייה. הנאשם המשיך בנסיעה בנתיב הימני ביותר בתוך בית צפפה. העד נסע אחריו וצמצם את המרחק בין שני כלי הרכב, עד אשר הגיע הנאשם לכביש ללא מוצא ועצר. הג'יפ הגיע מיד אחריו ושלושת השוטרים פרקו מהג'יפ. אחד השב"חים הספיק לצאת מהרכב ולברוח ואלכסנדר רץ אחריו ותפס אותו. לדברי איגור, המרדף נמשך מצומת הרוזמרין עד למעצרו של הנאשם כדקה וחצי עד שתי דקות.
בחקירתו הנגדית העיד איגור, כי כאשר הגיע בנסיעה לצומת גילה אחר הרכב של הנאשם, הפעיל את הסירנה ואת האור הכחול המהבהב שעל הג'יפ (הצ'קלקה) וזאת על מנת שרכבים אחרים יפנו את נתיב נסיעתו כדי שיוכל לצמצם את המרחק שבינו לבין רכבו של הנאשם. בהמשך כאשר הגיעו לצומת הרוזמרין, בדיוק התחלף האור ברמזור מצבע אדום לירוק, ושני כלי הרכב האטו בצומת, לא נסעו מהר, הוא לקח את הנתיב השמאלי לרכבו של הנאשם, שני כלי הרכב פנו שמאלה לכיוון דרך חברון, ולאחר מכן חסם את רכבו של הנאשם לפני הפנייה למנזר מר אליאס. איגור העריך, כי כאשר המתנדב סימן לנאשם לעצור, נהג הנאשם בסיבוב במהירות של בערך 50-60 קמ"ש, כיוון שהרכב שלו נזרק וקצת החליק (פר' עמ' 18, ש' 2). איגור הוסיף, כי הוא זוכר היטב את אותו יום על אף שבהודעה שנגבתה ממנו ביום 30.6.06 לא הזכיר את ניסיון הדריסה של מתנדב מג"ב. גם עד זה דחה את גרסתו של הנאשם, כי ביצע פניית פרסה בצומת הרוזמרין (פר' עמ' 22, ש' 19-24). העד הוסיף, כי בדלת רכבו של הנאשם נמצאה כיפה ועל משענת כסא הנהג נמצא ז'קט (שם, עמ' 21, ש' 28 ואילך).
7. מיכה פרץ (ע"ת 3) העיד, כי במועד האירוע היה מפקד צוות מג"ב שהיה בג'יפ. בתדריך שקיבלו בטרם יציאתם למשמרת, נמסר להם מידע על רכב מסוג רנו קנגו, כולל מספר רישוי של הרכב, האמור לעבור בכביש המנהרות בשעה 15:00 לערך. בשעה 14:30 לערך התמקם הג'יפ ביציאה מהמנהרה הצפונית של כביש המנהרות לכיוון ירושלים באזור הגנרטורים. הג'יפ עמד בניצב לכביש והמתין לבואו של הרכב. לאחר מספר דקות זיהו את רכבו של הנאשם על פי מספר הרישוי והסמ"פ אמר לו בקשר לעצור אותו כיוון שהינו מתחזה. הג'יפ החל בנסיעה אחר הרכב. בצומת גילה עמד הג'יפ בנתיב השמאלי בסמוך לרכבו של הנאשם שעמד בנתיב הימני. העד הורה לנאשם לעצור. הנאשם הינהן בראשו ואמר שהוא עוצר. פעם נוספת עמדו שני כלי הרכב במקביל בצומת הרוזמרין בכיוון פנייה שמאלה לדרך חברון לכיוון ירושלים. הג'יפ עמד בנתיב השמאלי והנאשם בנתיב הימני והעד סימן בפעם נוספת לנאשם לעצור. הנאשם הינהן בראשו. לאחר הפנייה שמאלה בדרך חברון, כ-70-100 מ' לפני הפנייה למנזר מר אליאס, עצר הנאשם בצד ימין, הג'יפ חסם אותו מקדימה באלכסון על מנת שהנאשם לא ימשיך בנסיעה. עד לנקודה זו לא הפעיל את הצ'קלקה ואת הכריזה הנמצאת ממול למושב המפקד. משביקש לצאת מדלת הג'יפ, החל הנאשם בנסיעה "רוורס" כחמישה עד שבעה מטרים, סטה שמאלה, עלה על שטח ההפרדה שרוחבו כמטר וגובהו כ-30 ס"מ, עלה על אי התנועה, וחזר בדרך חברון לכיוון מחסום 300. כשהגיע לצומת הרוזמרין פנה ימינה ולאחר מכן פנה שוב ימינה לכיוון בית צפפה. העד הוסיף, כי משהבחין שהנאשם נוסע "רוורס" הפעיל את הצ'קלקה וכרז לו מספר פעמים בשפה העברית לעצור, אולם הנאשם לא נענה לקריאות אלה. כאשר הג'יפ נסע בעקבות הנאשם בבית צפפה התנהל מרדף של כשתיים עד שלוש דקות עד שהגיע הנאשם לדרך ללא מוצא. הוא ואיגור עצרו שלושה מהשב"חים ואלכסנדר עצר שב"ח נוסף שברח. בתוך רכבו של הנאשם נמצאה כיפה שחורה בדלת הנהג וז'קט שהיה על גב המושב. השב"חים והנאשם הועברו לחקירה במחסום 300. בהמשך דבריו הוסיף מיכה, כי בפנייה לבית צפפה היה מתנדב בשם גרשון בר סלע, אשר היה עם מדים, אפוד, כומתה על הראש ונשק וסימן בידיו לנאשם לעצור. הנאשם לא נענה לכך וסיכן את חיי המתנדב אשר זז לאחור ואילו הנאשם פנה לבית צפפה.
העד הוסיף, כי כאשר הנאשם נסע "רוורס" בדרך חברון, שניים או שלושה כלי רכב בלמו בפתאומיות (שם, עמ' 25, ש' 14-15). עוד נאמר, כי נסיעתו של הנאשם בתוך בית צפפה היתה נסיעה מסוכנת, שכן הוא כמעט פגע בכלי רכב שחנו בשני צידי הדרך שהינה צרה. הנאשם נסע שם במהירות של כ-50-60 קמ"ש כאשר בדרך כלל מהירות הנסיעה שם היא כ-25-30 קמ"ש.
בחקירתו הראשית הוסיף מיכה, כי ערך שני דו"חות פעולה. לדבריו הדו"ח השני, מיום 30.6.06, נעשה לאחר שהגיע למסקנה שטעה ברישום שמות הצמתים ותיקן זאת. לדבריו, בשעה שערך את הדו"חות היה בגיזרה פחות מחודש ימים, לא הירבה בסיורים ולא הכיר את הגיזרה, שכן התגייס פחות מחודשיים לפני האירוע (שם, שם, ש' 25-31). לדבריו, הרשום בדו"ח השני, שזהה לעדותו בבית המשפט הוא אשר אירע במציאות (שם, שם, ש' 5-6; נ/1 עד נ/5).
לדברי העד בחקירתו הנגדית, בצומת הרוזמרין לפני הפנייה שמאלה לדרך חברון, הרמזור היה אדום ושני כלי הרכב, שעמדו במקביל, עצרו עצירה מוחלטת ואז אמר בפעם השניה לנאשם, לאחר שהורה לו לראשונה לעשות כן בצומת גילה, לעצור בצד. העד הוסיף, כי בשעה שהנאשם הגיע לכניסה לבית צפפה עלה עם גלגל הרכב על המדרכה כשהמתנדב עמד שם (פר' עמ' 30, ש' 20-26).
8. פאדי חסון (ע"ת 4) העיד, כי במועד האירוע היה חוקר במג"ב ירושלים, אשר גבה את הודעתו של הנאשם בשפה הערבית (ת/7). כמו כן ערך דו"ח ביצוע עימות בין עיסא לבין אחד מהשב"חים (ת/8).