אני מרשיע את הנאשם בעבירות המפורטות בכתב האישום.
<#6#>
ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"ב, 07/02/2012 במעמד הנוכחים.
התובע טוען לעונש
: מבקש לכבד את ההסדר. מגיש את המאסר על תנאי חב ההפעלה בתיק זה. הנאשם הודה והרשע בכתב האישום המתוקן מהם עולה שלאחר שרכב בטחון בו נהג שוטר שביקש לעוצרו לאור התנהגותו כפי שמפורטת בכתב האישום, נמלט מהשוטר, נסע בצורה שיש בה כדי לסכן חיי אדם, כאשר לבסוף לא יכול היה עוד להימלט מהשוטרים עצר את הרכב וברח בריצה שלא להיתפס ומשנתפס התחזה לאדם אחר אשר היה רשאי לשהות בארץ וכן בעל רישיון נהיגה. השלב שבו נודע דבר התחזותו היתה באופן שבו איברהים אבו מורא אותו אדם שאליו התחזה הנאשם, התייצב בתחנת פתח תקוה לאחר שנודע לו דבר ההתחזות אליו, זאת שעות ספורות לפני שכתב אישום בעניינו היה אמור להיות מוגש, חושב שיש בכך כדי ללמד על הנזק שהיה עלול להיגרם לאותו איברהים אבו מורא מבחינת רישום פלילי שהיה נרשם לחובתו והסתבכויות שונות בעתיד. נסיבות נהיגתו של הנאשם מלמדות כי התוצאה הקטלנית לא נגרמה אף ביד המקרה. מגיש ע"פ של העליון 29667/11, שם נגזרו על אדם 24 חודשים בפועל במקרה שלדעתי דומה. כמובן שכל מקרה עומד לעצמו עם נסיבותיו הוא. סבורים שרף הענישה שם הוא רף הענישה הרלוונטי בעניינו.
ביחס לשהיה בלתי חוקית בארץ., נקבע רבות בפסיקה שמדובר במכת מדינה שעל בית המשפט להילחם בה מלחמת חומרה, על אף שהורשע בגין מספר אירועים בעבירה של שהיה בלתי חוקית ובאחת הפעמים אף בעבירת התחזות, לא למד את הלקח ושב לבצע עבירות דומות ואף חמורות יותר.
בנסיבות אלו מבקש להטיל עליו עונש מאסר בפועל משמעותי ובמצטבר לעונש חב ההפעלה, מאסר מותנה, קנס, פסילת רישיון הנהיגה לזמן משמעותי על אף שכרגע הוא לא בעל רישיון נהיגה בארץ.
הנאשם עצור מיום 5.11.11.
הסניגור טוען לעונש
: מגיש מכתב רפואי על אודות מצבו הרפואי של אביו של הנאשם שסובל מבעיות של ריאות, מגיש כראיה לעונש צלום תעודת הזהות של הרשות הפלסטינית של הנאשם וכן רישיון נהיגה שאינו תקף לשטח ישראל אבל מראה כי המדובר בנאשם שמורשה לנהיגה ועבר מבחן רישוי כדין וכל עוונו מתבטא בזה שלא פנה למ.מ.סי או לארגון אחר והוציא רישיון נהיגה בינלאומי שיהיה תקיף גם בגבולות מדינת ישראל.
מבקש לאבחן את הפסיקה שהגיש חברי, בע"פ 29667/11 שם מדובר באדם בעל עבר פלילי מכביד וזאת אל מול הנאשם שכאן שמבלי להקל ראש עברו הפלילי כלל ועיקר לא כבד וכולל הרשעה בתיק פלילי אחד ב - 3 פ.א.
המדובר בנאשם כבן 22, בן למשפחת מוצא בת 10 נפשות, שגרים בשטחי הרשות, אביו עובד בישראל, מחזיק באישור כניסה כדין, סובל מבעיות בריאותיות, מפנה לאישור, אימו אשה חולנית וסובלת מבעיות ברגלים. הנאשם הוא הבן הבוגר, בכור, נכנס לישראל למטרת עבודה, הכיר את אותם חברים ישראלים ששהו איתו ברכב אותו הוא נהג.
הנאשם עשה טעות של ממש כאשר אותו רכב של הרב"ש אותת לו לעצור,
הוא נכנס בשל היותו שב"כ ונמלט עם הרכב כאשר מבצע את הנהיגה הפזיזה ובהמשך אף הכשיל את השוטר והציג את עצמו כאחר וזאת במסירת פרטים בעל פה, על זהותו של אחר מבלי חלילה להציג תעודת זהות מזויפת או של אחר כך שההתחזות היתה מילולית בלבד מבלי שמגובה חלילה בת.ז. פיזית של אדם אחר.
הנאשם הודה בכתב אישום שתוקן באופן משמעותי. חסך עדות של מספר לא מועט של עדי תביעה. חסך את זמנו היקר של בית המשפט. בהודאתו לוקח אחריות מלאה על מעשיו. מביע חרטה.
מפנה לפסיקה רלוונטית שתדגיש שאילו היה מדובר שמחזיק באזרחות ישראלית שהיה מבצע אותן עבירות, אזי ספק בכלל שמלבד עונש של פסילת רישיוןן נהיגה, היה זוכה לעונש מלבד מאסר על תנאי.
מפנה לעבירות חמורות יותר, ע"פ 1054/05 מחוזי נצרת, הסעת 16 שב"חים, נהיגה נמהרת ורשלנית תוך סיכון חיי אדם, חציית קו הפרדה, הסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברישיון הרכב, כל זאת שמסיע את הנוסעים תמורת שכר. בית המשפט המחוזי קבע שירצה 6 חודשים בפועל, מאסר על תנאי ופסילה בפועל ועל תנאי.
מפנה לע"פ 10340/07 בעליון, משה חובלשוילי, עבירה חמורה פי כמה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה שהעונש המקסימאלי עליה הוא 20 שנות מאסר בעוד שהעונש אצלנו הוא עבירת רשלנות שהוא 3 שנות מאסר שזה עונש מקסימאלי בחוק, דהיינו עבירה חמורה פי 7, נדון ל 6 חודשים בפועל. נהג ברכב בתוך העיר ולא בכביש מחוץ לישוב כמו במקרה שלנו, ללא חגורת בטיחות... מצטט. בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה על גזר דינו של המחוזי בבאר שבע.
מפנה לת"פ 153/08 מחוזי נצרת. מגיש. גרימת מוות ברשלנות מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, נהיגת רכב של מי שלא מוכשר להפעלתו וללא בטוח ונהיגת רכב לא תקין ונהיגת טרקטורון בכביש, פגע במנוחה שנפטרה, המחוזי בנצרת גזר 9 חודשים בפועל, מאסר על תנאי, פסילה וקנס.