אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין בתיק ת"פ 1802-09

הכרעת דין בתיק ת"פ 1802-09

תאריך פרסום : 16/10/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום אשקלון
1802-09
14/02/2012
בפני השופט:
חיים נחמיאס

- נגד -
התובע:
מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשקלון
הנתבע:
חזי שיימן
הכרעת דין

אקדמת אחרית הדברים :

כמצוות החוק אקדים ואומר כי לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במוצגים ובמסמכים שהוגשו לי, שמעתי את סיכומיהם של באי כוחם המלומדים של הצדדים, חזרתי ובחנתי שוב את כלל המסכת הראייתית, באתי לכלל מסקנה כי התביעה לא הוכיחה בפני מעבר לכל ספק סביר את אשמת הנאשם בתיק זה, לפיכך החלטתי לזכותו מהאשמה שיוחסה לו בכתב האישום.

כתב האישום :

המדובר בכתב אישום שהוגש לבימ"ש זה בשלהי חודש דצמבר 2009. על פיו יוחסה לנאשם עבירה של אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, עבירה בניגוד לסעיף 338 (6) לחוק העונשין.

בעובדות כתב האישום נטען כי בתאריך 28/7/2009 בשעה 17.20 ברח' קריתי באשקלון תקף כלבו של הנאשם מסוג זאב את המתלוננת אשר שהתה באותה עת עם תינוקה בסמוך לעגלתו בזרוע יד ימין.

נטען כי נשיכת הכלב את ידה של המתלוננת גרמה לה חבלה של ממש, פצע של כחצי ס"מ של חדירת שן והיא נזקקה לאשפוז בבי"ח, טופלה באנטיביוטיקה לוריד ותפירת הפצע.

נטען כנגד הנאשם כי לא נקט באמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה.

השתלשלות הדיונים :

מלכתחילה נותב תיק זה לטיפולה של חברתי כב' השופטת דינה כהן, סגנית נשיא. בפתח ישיבת המענה שנקבעה בפניה, ליום 1/7/2010 החליטה כי מאחר והנאשם מוכר לה באופן אישי, פוסלת עצמה מלדון בעניינו בתיק זה והתיק נותב להמשך טיפולי.

התיק נקבע בפני ליום 20/10/2010. בפתח אותה ישיבה (כפי שציינתי בפרוטוקול עמ' 2, שורה 13 ואילך) מצאתי לחובה לציין כי מכיר אני את הנאשם מתוקף עבודתו כסוכן ביטוח, עת הייתי מבוטח אצלו לפני שנים רבות ומאז אין קשר בינינו. סברתי כי אין הדבר פוסל מבעדי לדון בתיק זה, אך ביקשתי לקבל גם את תגובת הצדדים ובאי כוחם לאחר שהבאתי את הדברים לידיעתם.

הנאשם ובאי כח הצדדים, ציינו לפרוטוקול "מבחינתנו אין מניעה כי מותב זה ימשיך לדון בתיק" (עמ' 2, שורה 20).

הנאשם מיוצג על ידי עו"ד דוד גולן הודיע לביהמ"ש כי הבין את כתב האישום, לאחר שהסניגור הקריאו לו. ההגנה לא חלקה כי המתלוננת ננשכה על ידי כלב ונזקקה בעקבות כך לטיפול רפואי, אך עמדת ההגנה שלא היה זה כלבו של הנאשם שנשך אותה. הסכים הסניגור להגשת תעודה רפואית, אף להגשת אמרתו של הנאשם (אך בתנאי שיוסכם על התביעה כי בעמ' 1, שורה 6 שלה צריך להיות במקום "שלאט" המילה "שלא"). התובעת הסכימה כי מדובר בטעות בהקלדה. הסניגור לאור הסכמתו להגשת אמרת הנאשם והתעודה הרפואית אמר שמבחינתו אין צורך עוד בזימונם של עדי התביעה 2 ו-3 ויש צורך בהעדתה של עדת התביעה מס' 1 היא המתלוננת, בלבד.

במצב דברים זה קבעתי התיק להוכחות ליום 13/11/2011.

בפתח ישיבת אותו יום, משום מה חזרה בה באת כח המאשימה מעמדתה בישיבה קודם לכן כי אין מניעה שמותב זה ידון בתיק וביקשה להעביר את התיק למותב אחר שלא מכיר את הנאשם, הגם שהם סומכים על ביהמ"ש.

החלטתי (בעמ' 4, שורה 20 ואילך) מדברת בעד עצמה. דחיתי את בקשתה של ב"כ המאשימה ומיותר לחזור עליה, החפץ יעיין בה.

לשאלת ביהמ"ש אמרה התובעת כי אינם מבקשים להפסיק את הדיון, שכן אין בכוונתם להעמיד החלטתי שלא לפסול עצמי במבחן סמכותה של נשיאת ביהמ"ש העליון וכך נפננו ועברנו לשמוע העדויות בתיק.

פרשת התביעה :

עדת התביעה הראשונה, ולמעשה היחידה בתיק זה היתה המתלוננת, גב' רונית גל עמירה. מיד כשהזדהתה, מצאתי לנכון לשאול אותה אם יש לה קשר למר רפי עמירה ז"ל והיא השיבה ואמרה שהאחרון היה אבי בעלה. מיד ניתנה על ידי החלטה שמסבירה גם פשר שאלתי, שמר רפי עמירה ז"ל היה בעל מוסך והייתי אחד מלקוחותיו והוא היה לקוח שלי עת עסקתי בעריכת דין לפני למעלה מ-20 שנה מאז אני יושב על מידין, ושהלך לבית עולמו לפני כ-10 שנים. סברתי כי גם זה גילוי נאות שאינו חייב להביא אותי מלפסול עצמי מלדון בתיק זה וביקשתי לקבל את עמדת באי כח הצדדים. באת כח המאשימה חזרה על עמדתה הקודמת ואף אמרה שבעלה של העדה אמר לה עובדה זו, בטרם הדיון.

יצויין כי באת כח המאשימה בפתח אותו דיון כשביקשה להעביר את התיק למותב אחר לא ציינה עובדה זו, אלא דווקא הזכירה את אותה היכרות של המותב עם הנאשם, עובדה שביהמ"ש הוא שגילה אותה וחשף אותה למעלה משנה קודם לכן בישיבה הראשונה מיום 20/10/2010. על כל פנים, עמדת הסניגור היתה שהוא לא רואה בכך סיבה שביהמ"ש יפסול עצמו ואני מעריך מאוד את עמדתו זו של הסניגור שלכאורה אם ביהמ"ש חושף הכרות שכזה, אפשר היה לצפות שהסניגור יחשוש שמא קשר הדבר יביא את ביהמ"ש להחמיר עם הנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ