הכרעת דין בתיק ת"פ 15711-11-10

החלטתי לזכות את הנאשם מעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והעלבת עובד ציבור ולהרשיעו בעבירה של הפרעה  לשוטר בעת מילוי תפקידו ובעבירה של איומים.

כתב האישום

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274 (1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק ועבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק.

2. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 19.6.09 סמוך לשעה 00:30 נסע הנאשם בקו 102 של חברת "אגד" (להלן: "האוטובוס"), משכונת גילה לכיוון שכונת תלפיות בירושלים. באוטובוס ישבו מספר נערים שיכורים ובניהם הנאשם, אשר קיללו את נהג האוטובוס, צעקו והשליכו קליפות גרעינים על הרצפה. באוטובוס ישב גם אוהד סרגה, שוטר סיור (להלן: "השוטר" או "אוהד"), אשר לא היה בתפקיד באותה עת. כשראה אוהד את המהומה שחוללו הנערים באוטובוס ניגש לנהג ושאל אותו אם הדבר מפריע לו. משנענה בחיוב, ירד אוהד מהאוטובוס, סמוך לניידת משטרת התנועה וביקש משוטרת תנועה, נטלי לוי (להלן: "נטלי"), שתסייע לו לפנות את הנערים. אוהד ונטלי ניגשו לנערים, אוהד הציג בפניהם תעודת שוטר, וביקש מהם להיות בשקט. בתגובה, טענו הנערים כי לא עשו דבר. אוהד ניגש לנאשם, שבלט מכולם, וביקש ממנו לרדת מהאוטובוס. נטלי שאלה את הנאשם אם יש לו תעודה מזהה, ומשענה הנאשם בשלילה, הודיע לו אוהד כי הוא מעכב אותו לצורך זיהוי בתחנת המשטרה. לאחר שהנאשם ירד מהאוטובוס, ביקש ממנו אוהד להיכנס לניידת משטרת התנועה שהייתה במקום. הנאשם סרב ואמר לאוהד שהוא "סתם מג"בניק". הנאשם המשיך להתווכח ובשלב מסוים תפס אותו אוהד בידו והודיע לו כי הוא עצור. בתגובה החל הנאשם להשתולל, דחף את אוהד תוך שהוא קורא לו "מג"בניק זבל", משך את שעונו מידו השמאלית ותלש אותו. כמו כן ניסה הנאשם להימלט. כשהגיעו הנאשם ואוהד למרחב מוריה אמר הנאשם לאוהד כי אם היה אזרח, הם היו יכולים לסדר ביניהם את העניינים בפארק "אחד על אחד".

3. בתשובתו לכתב האישום הכחיש הנאשם את המיוחס לו. לדבריו הוא היה באוטובוס ואף שתה אלכוהול לפני המקרה אולם לא נטל חלק בהשתוללות שהייתה באוטובוס ולא  זרק קליפות גרעינים עם הרצפה. לדבריו השוטר הוריד אותו מהאוטובוס והחל להפעיל נגדו כוח ולכן הוא התקשר למשטרה וביקש לשלוח ניידת כדי לעצור את המתלונן. לטענתו גם אם השתולל בשלב מאוחר יותר של האירוע, הרי שהדברים נבעו כתוצאה מכך שהשוטר הפעיל נגדו כוח בלתי סביר ללא כל הצדקה. 

יריעת המחלוקת

4. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה על שאלת חוקיות העיכוב והמעצר. לדברי ב"כ הנאשם, השוטר פעל שלא כדין שעה שעיכב את הנאשם ועל כן קמה לו הזכות להתנגד לעיכוב ומעשיו אינם בגדר תקיפת שוטר. בנוסף קיימת מחלוקת עובדתית האם הנאשם איים או העליב את השוטר.

סמכות העיכוב והמעצר

ניתוח הראיות

5. בדו"ח הפעולה ת/2 שכתב השוטר סמוך לאחר האירוע, פרט השוטר את התנהלות הנאשם וחבריו באוטובוס. השוטר ציין כי באוטובוס ישבו חבורת נערים שהשתוללה וקיללה את הנהג ולכן פנה אל נהג האוטובוס והציע להוריד את הנערים המפריעים מהאוטובוס. בדו"ח כתב השוטר כי לאחר מספר שניות נעצר האוטובוס ליד ניידת תנועה והוא ניגש לשוטרת נטלי במטרה שתסייע לו להרחיק את הנערים מהאוטובוס. כשעלו לאוטובוס, הציג בפני הנערים תעודת שוטר, וביקש מהנאשם, אותו זיהה כדומיננטי מבין המתפרעים, לרדת מהאוטובוס. על פי הדו"ח, הנאשם ציין בפני השוטר כי לא עשה דבר ואז השוטר אמר לו לרדת מהאוטובוס וציין בפניו כי הוא מעוכב לצורך זיהוי בתחנת המשטרה. לאחר שירדו מהאוטובוס התנגד הנאשם להתלוות לשוטר ואמר לו שהוא מחכה ל"שוטרים כחולים". השוטר ביקש מהנאשם מספר פעמים להיכנס לניידת התנועה והודיע לו כי אם ימשיך להתנגד הוא יעצר. השוטר ציין כי תפס בידו של הנאשם בכוח תוך כדי התנגדותו והודיע לו שהוא עצור על סירוב לעיכוב אז החל הנאשם דוחף אותו ואף משך ותלש מידיו את השעון שענד. אז הפיל השוטר את הנאשם בכוח על הרצפה ואזק את ידיו מאחורי גבו. עד שהגיע למקום קצין תנועה אשר לקח את הנאשם לתחנת המשטרה.

6. בהודעתו במשטרה ת/3 שנגבתה כשעה לאחר כתיבת דו"ח הפעולה, שב  השוטר ופרט את השתלשלות האירועים באוטובוס. בהודעתו, ציין השוטר כי הודיע לנאשם שהוא מעוכב לאחר  שהתבקש להציג תעודת זהות ולא עשה כן: "השוטרת נטלי שאלה אותו אם יש עליו תעודה והוא מסר כי אין עליו ואני הודעתי לו שהוא מעוכב איתי לזיהוי בתחנה" (עמ' 1 ש' 12-13).

7. עדותו של השוטר בבית המשפט הייתה אמינה עלי, ניכר כי השוטר זכר את האירוע היטב, היה עקבי בגרסתו ומסר דברים כהווייתם. בעדותו בפני חזר על עקרי גרסתו בהודעתו ת/3: "השוטרת ביקשה ממנו, אחרי שהסברתי לה את המקרה, תעודת זהות, הוא אמר שאין עליו תעודת זהות. אמרתי לו שאני מעכב אותו איתי לתחנה לצורך זיהוי..." (עמ' 15 ש' 12-14).

8. בחקירתו הנגדית שאל ב"כ הנאשם את השוטר לפשר העיכוב, שכן בדו"ח הפעולה לא ציין השוטר כי ביקש מהנאשם להציג תעודת זהות קודם עיכובו. השוטר השיב כי הסמכות שלו לבקש מהנאשם לרדת מהאוטובוס מסורה לו מאחר שהנאשם "מעורר אי סדר ציבורי באוטובוס" (עמ' 16 ש' 22), אולם בהמשך עמד על כך שעוד בטרם הודיע לנאשם על עיכובו ביקש ממנו להזדהות: "אני קודם ביקשתי ממנו תעודה מזהה" (שם ש' 29) ואף הסביר: "אני כן ביקשתי להזדהות. ברגע שבאתי אליו וביקשתי ממנו לרדת מהאוטובוס זה היה בגלל הבלגאן שעשה באוטובוס. לאחר מכן עיכבתי אותו כי סרב להזדהות" (שם ש' 32-33).  

9. הודעתה של השוטרת טל זעפרני הוגשה בהסכמה ת/4. הודעתה מחזקת את דברי השוטר כי הנאשם התבקש להזדהות, שכן היא מציינת כי הם ביקשו מהנערים לרדת מהאוטובוס לצורך זיהוי ובירור (ת/4 ש' 4-5).

10. לגבי מעצרו של הנאשם, ציין השוטר כי הנאשם סרב לבוא עימו לתחנת המשטרה ורצה לעזוב את המקום ולכן הוא הודיע לו שהוא עצור (ת/2  עמ' 3, ת/3 ש' 17 ופרוטוקול הדיון עמ' 15 ש' 23-24).

11. גם מדבריה של השוטרת נטלי שצוטטו על ידי ב"כ הנאשם עולה כי הנאשם ניסה לעזוב את המקום: "לאחר ששמע שאנחנו מדווחים לקצין התנועה קובי אמסלם על האירוע ניסה לעזוב את המקום..." (עמ' 18 ש' 6).

12. הנאשם בהודעתו ת/1 מאשר כי ישב באוטובוס עם קבוצת נערים ופיצח גרעינים: "ישבנו בחלק האחורי של האוטובוס כול האוטובוס צוחק שר שירים ואני איתם, פצחתי גרעינים ביחד עם כל האוטובוס וכן גם אני זרקתי את הקליפות על הרצפה אני מודה..." (עמ' 2 ש' 12-13). גם בעדותו בבית המשפט מציין הנאשם כי באוטובוס היו צעקות ורעש (עמ' 20 ש' 29) וכן אישר כי פיצח גרעינים על הרצפה (עמ' 21 ש' 17-18) וזאת בניגוד לגרסתו בתשובתו לאישום כי לא זרק קליפות על הרצפה וכי לא היה לו חלק בהשתוללות. (עמ' 9 ש' 9-10)

דיון והכרעה

13. אינני מקבלת את טענת ב"כ הנאשם כי מעצרו ועיכובו של הנאשם היו שלא כדין.