הכרעת דין בתיק ת"פ 14647-03-11

כללי

1.         התביעה מייחסת לנאשם מספר עבירות כמפורט להלן: תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"); העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274 לחוק; חבלה במזיד לרכב, עבירה לפי סעיף 413ח לחוק והתנגדות למעצר, עבירה לפי סעיף 47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש, תשכ"ט-1969).

2.         לפי גרסת התביעה, האירועים נשוא כתב-האישום התרחשו בתאריך 4.03.11 בתחנה המרכזית בתל-אביב. באותו יום הוזעקו לקומה החמישית בתחנה, השוטר מקסים מטאיסן והשוטרת ענת רוגנסקי בעקבות דיווח על תקיפתו של נהג אוטובוס ברציף 612. במקביל, הוזעקו למקום גם מאבטחים וביניהם המאבטח יואב אריה. המאבטח ניגש לנאשם שהיה בגילופין במטרה לעכבו עד להגעתם של השוטרים. בתגובה תקף הנאשם את המאבטח בכך שתפס אותו בחולצתו, משך אותו בחזה וניסה להכותו באמצעות ידו. בסמוך, הגיעו השוטרים שצוינו לעיל למקום וביקשו לעצור את הנאשם. הנאשם השתמש בכח במטרה להתנגד למעצרו, סרב ללכת ונשכב על הרצפה.

3.         בשל התנגדותו, נגרר הנאשם ע"י השוטרים. הנאשם תקף את השוטרת בכך שקירב את פיו לרגלה השמאלית ונשך אותה. השוטרים המשיכו להוביל את הנאשם לכיוון הניידת המשטרתית. בדרך הנאשם העליב את השוטרת בכך שאמר לה: "את רוסיה זונה... אני זיינתי מ'לאן כמוך... אני אזיין אותך שרמוטה בת זונה...".

4.         גם לאחר שהוכנס לניידת, המשיך הנאשם להשתולל. בעט ברגלו בחלון השמאלי-האחורי של הניידת וגרם נזק למסילת החלון.

5.         הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו בכתב-האישום וטען כי אין לו כל קשר לתקיפת נהג האוטובוס. לדבריו, המאבטח התנפל עליו מבלי להזדהות ומבלי למסור לו דבר. השוטרים שהגיעו למקום היכו אותו בלי כל סיבה ומבלי להודיע לו דבר. הנאשם מסר כי ניסה להיחלץ מהמכות ואינו זוכר שנשך את השוטרת. הנאשם כפר בדברי ההעלבה שיוחסו לו בכתב-האישום וכן כפר בגרימת הנזק לניידת.

העדויות והערכתן

6.         הנאשם טען כי אינו זוכר את האירועים כיוון שהיה שיכור. אין ספק כי הנאשם היה שתוי ופעל בחוסר שיקול-דעת. יחד עם זאת, איני מאמין לו כי שכח את כל ההתרחשויות הבעייתיות מבחינתו. הדברים שמסר בחקירתו במשטרה מצביעים על זיכרון סלקטיבי. גם בחקירתו הנגדית הוא זכר היטב פרטים רבים, אך השיב כי אינו זוכר שנשך את השוטרת וכי תקף את המאבטח. הנאשם טען בהודעתו כי נפגע בחזה אך סרב להראות את הפגיעה לחוקר, ובפני טען כי נפגע בישבנו ולכן לא הציע את הפגיעה. כמו כן, טען הנאשם כי האירוע התרחש בקומה 3. אני קובע כי מדובר בשקר וכי האירוע החל בקומה 6 ונמשך בקומה 5.

לסיכום הנאשם עשה עלי רושם בלתי אמין, אני קובע כי הנאשם היה מודע למעשיו ותקף את המאבטח והשוטרים כפי שהדברים עולים מעדויות עדי התביעה.

7.         מר יואב אריה מאבטח בתחנה המרכזית החדשה העיד בפני ועשה עלי רושם אמין. המאבטח מסר כי קיבל דיווח על תקיפת נהג אוטובוס בקומה 6. הוא הגיע למקום הבחין בנאשם שנראה שיכור ניגש לעברו ובטרם הספיק לדבר איתו הנאשם תקף אותו ונמלט לקומה 5.

            בענין זה ראוי להפנות לדברי הנאשם עצמו שמסר כי התכוון לנסוע לביתו מקומה 6 בתחנה.

            עד זה ראה את הנשיכה שנשך הנאשם את השוטרת.

            הודעתו ס/1 של עד זה אינה סותרת את דבריו בבית המשפט.

8.         גם השוטרים שהעידו בפני עשו עלי רושם אמין. הם ציינו כי הנאשם לא התנגד לכבילת ידיו כשמסרו לו שהוא עצור בגין תקיפת המאבטח החל להתנגד באופן פסיבי לניסיון להעלות אותו לקומה 6 שם חנתה  הניידת.

9.         השוטרים אישרו שגררו אותו כדי להביאו לניידת כמו כן ציינו כי היו ניסיונות מצד אנשים אחרים למשוך את הנאשם במטרה לשחררו.

10.        הנאשם המשיך להשתולל בניידת  בעט בשמשה של הניידת וגרם נזק למסילה. רק לאחר אותה השתוללות נעשה שימוש בטייזר שפגע בירך של הנאשם.

11.        בעת שגררו את הנאשם לניידת הנאשם נשך את רגלה של השוטרת ענת רובינסקי והעליב אותה בצורה בוטה, כמפורט בכתב האישום וכפי  שהעידה על כך השוטרת בפני.

12.        טענת הסניגור לפיה המאבטח שם יד על הנאשם שלא כדין דבר שהצריך הפעלת כח מצדו כלפי המאבטח אין לה על מה לסמוך. כאמור אני מאמין למאבטח כי הוא הותקף בטרם הספיק לומר דבר לנאשם או לגעת בו. לאור קביעה זו ברור כי התקיפה היתה בניגוד לדין.

13.        נוכח עדויותיהם המהימנות של עדי התביעה אני קובע כי התביעה הוכיחה את כל העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום ואני מרשיע אותו בהן.