כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות
שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) +29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין");
עבירות בנשק (החזקה ונשיאה), לפי סעיף 144(א) ו(ב) +29 לחוק העונשין; ו
קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
כתב אישום
בחודש פברואר 2012, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, קשרו הנאשמים, ניסן דדון (להלן:"ניסן") ואודי עמר (להלן:"אודי") קשר לשדוד את סניף הבנק הבינלאומי הראשון ברח' האורן בחיפה (להלן:"הבנק").
במסגרת הקשר ולצורך קידומו, בתאריך 16.2.12 הצטיידו הנאשמים, ניסן ואודי באקדח, שהוא כלי נשק שמסוגל לירות כדור או קלע שבכוחם להמית אדם (להלן:"האקדח"), אותו החזיקו ונשאו ללא רשות על פי דין.
במסגרת הקשר ולשם קידומו, בשעה 8:45 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים, ניסן ואודי לבנק כשהם נושאים את האקדח, במטרה לבצע שם שוד.
במסגרת הקשר ולצורך קידומו, המתינו נאשם 1 ברכב מסוג רנו קנגו שמספרו 33-473-29, ונאשם 2 ברכב מסוג הונדה שמספרו 48-831-68 (להלן:"הרכבים") בסמוך לבנק, על מנת למלט את ניסן ואודי לאחר השוד, עם שללם.
בהמשך לכך, במסגרת הקשר ולשם קידומו, נכנסו ניסן ואודי לבנק כשהם מסווים את פניהם, על מנת שלא יזוהו, כשאודי מחזיק אקדח בידו. באותה השעה היו בבנק מספר פקידים ולקוחות. אודי וניסן איימו על פקידי הבנק כי יירו בהם, בכוונה להפחידם ולמנוע את התנגדותם והורו לפקידים, באיומי אקדח, לתת להם את הכסף שברשותם. כשאחד הפקידים ניסה להתנגד לשוד, ירה אודי שני כדורים למקום סמוך למקום בו עמד הפקיד.
לאחר מכן ניסן קפץ מעל לדלפק ונכנס למקום מושבם של הפקידים, ולאחר שדרש מאחד הפקידים לפתוח את מגירות הקופה, נטל כ- 51,800 ש"ח שהיו במגירות הקופה, כשבכוונתו לשלול את הכסף שלילת קבע וללא הסכמת הבנק או הפקידים. לאחר מכן, נמלטו ניסן ואודי יחד עם הנאשמים, עם שללם ועם האקדח, בשני הרכבים.
במעשיהם המפורטים לעיל, קשרו הנאשמים, ניסן ואודי לשדוד באיומי אקדח את הבנק.
הנאשמים החזיקו ונשאו, בצוותא, נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו ונשיאתו, ושדדו בצוותא את הבנק, כשהם בחבורה ומזוינים בנשק חם, ובשעת מעשה איימו לבצע מעשה אלימות בפקידי הבנק.
תשובת הנאשמים:
בהיפתח משפטם, כפרו הנאשמים בכל המיוחס להם בכתב האישום, ושללו כל קשר לביצוע השוד שהתבצע בסניף הבנק הבין לאומי, ברחוב האורן בחיפה, ומסרו לראשונה את גרסתם לאירועים, לאחר שלאורך חקירתם במשטרה דבקו בהתמדה בזכות השתיקה.
נאשם 1 טען כי בינו ובין ניסן קיימת היכרות מוקדמת, כי ניסן מכור להימורים ונקלע לחובות כספיים, ובכלל זה, חוב שלהחזרתו ערב נאשם 1.
עוד נטען, כי אחיו של נאשם 1 (להלן: "מומי"), מרצה 8 שנות מאסר בגין הריגת אחיו של אודי וכי על רקע זה קיים סכסוך בין משפחתו של נאשם 1 , לבין משפחתו של אודי, וכי זמן קצר לפני יום השוד, נשוא כתב האישום, דן בית המשפט העליון בערעור שהגיש מומי, שבמהלכו התקיימו חילופי דברים קשים בין המשפחות. בנסיבות אלה טען נאשם 1, אין זה מתקבל על הדעת שנאשם 1 ישתף פעולה עם אודי. עוד נטען, כי רקע זה מסביר את המניע של אודי להפליל את נאשם 1.
לניסן ולאודי שהינם חברים ושותפים, קיים מניע להפללתו של נאשם 1 כחלק ממעשה הנקמה של משפחתו של אודי, וכן בגלל חוב אותו חב ניסן ושעל החזרתו ערב הנאשם 1.
עוד נטען, כי עובר ליום 16.2.12 דרש נאשם 1 מניסן, במספר הזדמנויות, כי יחזיר את החובות להן ערב נאשם 1. בבוקר יום השוד התקיימה פגישה בין נאשם 1 לניסן, בסמוך למקום מגוריו של הנאשם 1, במהלכה דרש נאשם 1 פירעון מיידי של החוב ודחה את בקשת ניסן לפריסת החוב או דחיית פירעונו. במהלך הפגישה ולאחריה, כחלק מניסיונות הנאשם לפרוע את החוב באופן מיידי, עוד באותו יום, לקח נאשם 1 שני טלפונים ניידים השייכים לניסן, ואלה נותרו ברשותו עד למפגש שלו עם ניסן, בבית העסק של אחיו של נאשם 1, בנשר. במהלך מפגש זה בנשר, נעתר האחרון לתחנוניו של ניסן והשיב לו את מכשירי הטלפון, אף שניסן לא פרע את החוב. נאשם 1 אמר כי עשה שימוש בטלפונים הניידים של ניסן בבוקר השוד, טרם שהחזירם לניסן.
נאשם 2 הכחיש כי שהה בחיפה בזמן השוד, וטען כי במועד השוד שהה באזור נשר, יחד עם יוסי נחמני. עוד טען נאשם 2 כי הינו קרוב משפחתו של נאשם 1, וכי ישנה היכרות שטחית בינו לבין אודי עמר, וניסן דדון.
הידיעה המודיעינית:
ב"כ הנאשמים עתרו לגילוי שמו של המקור לידיעה מודיעינית, אודותיה נמסר לב"כ הנאשמים. על פי הפראפראזה שנמסרה להם (נ/1), תוכן המידע הינו התבטאות המיוחסת לניסן, לפיה, את השוד הוא ביצע יחד עם אודי, בלא אזכור שמם של הנאשמים, כשותפים.