ת"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
040294-04
06/03/2005
|
בפני השופט:
דוד רוזן
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רועי פרי
|
הנתבע:
סלאמה אחמד
עו"ד ג'לג'ולי איהב
|
| הכרעת דין |
מר אחמד סלאמה (להלן-"
הנאשם") הואשם בעבירות לפי ס' 144 (ב) רישא ו - 329 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן-"
החוק") בכך שירה באמצעות אקדח ברגליו של מאהר גמהור (להלן-"
המתלונן").
ביום 20.10.04 בסביבות השעה 11:00 בבוקר ישב המתלונן במסעדת "אסקנדר" (להלן - "המסעדה") בקלנסאווה משהגיע למקום רכב מסוג מאזדה בצבע לבן, שנהגו ביקש לקרוא למתלונן. המתלונן יצא לקראת נהג רכב המאזדה וזה ירה בו שלושה כדורים ברגליו.
האירוע התרחש לנגד עיניהם של יושבי המסעדה ואחרים. ברם, המה לא בדיוק אבו לשתף פעולה עם המשטרה.
התובע המלומד, עו"ד רועי פרי, מבקש להרשיע את הנאשם לאחר שממכלול ראיות התביעה הוכח כי הוא האיש שירה במתלונן.
מנגד, הסכים הסנגור המלומד, עו"ד ג'לג'ולי איהב, לכל תאור הארוע דלעיל. ברם, לגרסת ההגנה, הנאשם לא היה האיש, שירה במתלונן. בשעת האירוע שהה הנאשם במקום אחר - מקום רחוק ממקום ביצוע העבירה.
תמצית עדויות וראיות
:
נביל חדיג'ה עבד במסעדה בשעת האירוע.
העד זוכר את המתלונן שותה קפה במסעדה ביום האירוע. כחצי שעה לפני האירוע התווכח האחרון עם מישהו בטלפון תוך הרמת קול. בשלב מסוים שמע צפירות רכב, הבחין במתלונן יוצא החוצה ונשמעו שתי יריות. העד יצא אל מחוץ למסעדה שם ראה את המתלונן שוכב על הרצפה ורכב מאזדה בצבע לבן נוסע לכיוון הכפר במהירות.
נהג המאזדה חבש כובע והרכיב משקפי שמש.
לשאלה מפורשת של הסנגור המלומד ציין העד, כי לא הנאשם נהג ברכב המאזדה ובלשונו: "...אני מכיר את הנאשם והנהג לא היה דומה לו בכלל" (עמ' 14 ש' 7).
עו"ד מחמוד חדיג'ה הינו מבעלי המסעדה.
על פי הודעת העד במשטרה, שהוגשה בהסכמה (ת/9), מששמע העד שלושה יריות מחוץ למסעדה יצא החוצה וראה את המתלונן שוכב על הרצפה ורכב מסוג מאזדה בצבע לבן נוסע בנסיעה אחורית מהירה מהחנייה של המסעדה. המתלונן נפגע ברגליו.
אנשים במקום דיברו, שהיורה הינו בן למשפחת סלאמה, הידועה בכינוי "עוקבי".
העד אישר, כי לאחר היריות הגיעו למקום שוטרים, והיה זה הוא, שמסר לאחד השוטרים פתק עליו רשם את השם "חאלד סלאמה". העד רשם כן, הואיל וזה מה ששמע מאנשים במקום, אבל הוא עצמו לא ראה בעיניו מי ירה במתלונן (ת/9 גיליון 2 ש' 15-20).
לשאלת התובע הדגיש העד, כי בהודעתו במשטרה ת/9 גיליון 1 ש' 16-17 ציין, ששמע כי היורה הוא הנאשם או אחיו חאלד. הוא רשם בפתק דווקא את שמו של אח של הנאשם "חאלד", מאחר שאותו הוא מכיר (עמ' 15 ש' 17).
עדויות דומות מסרו העדים מוחמד חדיג'ה וג'אברה סאלח שנכחו במקום האירוע בזמן הרלבנטי.
מפקח גרגורי פוקס היה מבין השוטרים הראשונים שהגיעו למקום האירוע. קצין המשטרה סיפר בבית המשפט על אדם שהכניס לו באופן חפוז פתק לכיס עליו היה כתוב: "חאלד סמיר סלמה" (עמ' 21 ש' 13). מיד אח"כ התרחק האדם ממנו. משעיין בזיכרון דברים ציין העד כי האדם שהעביר לו את הפתק הינו מחמוד חדיג'ה.
מפקח פוקס תיאר בבית המשפט את החיפושים שערכה המשטרה אחרי הנאשם ואחיו חאלד. ביום 24.10.04 נעצר חאלד וכעבור מספר שעות התייצב הנאשם בתחנת המשטרה, בכוחות עצמו.
רס"מ רונן כץ פגש במתלונן ביום האירוע סמוך לשעה 14:00 בבית חולים "מאיר". המתלונן סיפר לחוקר המשטרה, שהינו מסוכסך עם חאלד עוקבה, שם האבא סמיר, שם המשפחה סלמה, בגין תשלום על סך 150,000 ש"ח, בשל רכב הונדה, שרכש ממנו זה חודשים קודם לכן. המתלונן ציין בפני החוקר כי הנאשם, אחיו של חאלד - ירה בו (עמ' 5 ש' 22). זמן קצר לפני הירי שוחח המתלונן עם אותו חאלד במכשיר הטלפון באמצעותו יצר קשר עם חאלד. המתלונן הציג לחוקר על מסך הטלפון הנייד את אותה "שיחת טלפון יוצאת" אל חאלד.