הכרעת דין בתיק ת"ד 12761-09

הנאשם מזוכה מן העבירות שיוחסו לו, וזאת מחמת הספק.

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו יוחסו לו עבירות של פניה שמאלה עם מכוניתו אל רחוב דו- סטרי שלא בקשת רחבה, ונהיגה בחוסר זהירות ,שהביאו לגרימת חבלה של ממש לרוכב אופניים מעורב.

בפרק העובדות אשר בכתב האישום נטען שכאשר הנאשם נהג במכונית בסמוך לשעה 21:45 נהג הוא עפ"י הטענה בחוסר זהירות ופנה שמאלה בצומת שלא בקשת רחבה, התקרב יתר על המידה אל אופניים שעליהם רכב אדם שהגיע מרחוב אחר לצומת, ופגע באופניים בסמוך לקצה מעבר החציה.

עוד נטען בכתב האישום כי כתוצאה מן התאונה נחבל רוכב האופניים חבלות של ממש (כמתואר בהרחבה בסעיף 4 לעובדות כתב האישום).

בישיבת ההקראה פרט הנאשם בתשובתו לכתב האישום כי אין הוא חולק על תוצאותיה של התאונה אולם כופר הוא באחריותו להתרחשותה.

לנוכח הכפירה נקבע התיק להוכחות והוצגו הראיות.

מטעם התביעה העיד עד אחד בלבד והוא בוחן התנועה המשטרתי מר אלון ניסן אשר במסגרת עדותו הוגשו לבקשת התביעה המסמכים הבאים:   תרשים, חמישה מזכרים, דו"ח פעולה, שתי סקיצות, דו"ח בוחן, הודעת נאשם ולוח תצלומים. (סומנו ת/1 עד ת/12).

עד תביעה ,שוטר מתנדב, מר יצחק כהן, אשר ככל הנראה הגיע לזירת התאונה בסמוך לאחר התרחשותה, לא הובא לעדות ע"י התביעה מאחר שלא אותר על ידי התביעה.

גם רוכב האופניים המעורב לא העיד וזאת לאחר שנמסר כי איננו זוכר דבר מהתאונה .  

ההגנה סברה כי ראוי הוא שהשוטר המתנדב, מר יצחק כהן, יעיד במשפט זה ואפילו יהא זה כעד הגנה מטעמה, ואולם כאמור התביעה לא הצליחה לאתר שוטר מתנדב זה וקצרה ממילא ידה של ההגנה מלעשות כן.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לאחר שנתתי את דעתי לראיות ולעדויות אשר כן נשמעו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי נותר ספק סביר ( ואומר בזהירות כי יתכן שאף יותר מסביר)  באם ניתן להטיל על כתפיו של הנאשם את האחריות לתאונה.

מכאן, ועם כל ההשתתפות בצער בקשר עם תוצאתה הקשה מאד של התאונה, אין מנוס מלקבוע שאין מקום להרשעתו של הנאשם בעבירות שיוחסו לו.

ולהלן נימוקיה המצטברים והמפורטים של הכרעת הדין המזכה:

לא היתה מחלוקת כי בכיוון נסיעתו של רוכב האופניים היה מוצב בצומת זה תמרור שחייב אותו ליתן זכות קדימה לכלי רכב בדרך החוצה.

לא היתה גם מחלוקת כי בכיוון נסיעתו של רוכב האופניים היה מוצב גם תמרור נוסף אשר הורה כי הכניסה לצומת זה מכיוון זה מותרת אך ורק אגב פניה ימינה בצומת.

ובמילים אחרות:  נאסר שם על רוכב האופניים לנוע ישר בצומת או לפנות שמאלה בצומת.    מותר היה לו אך ורק לפנות ימינה בצומת, ואף זאת תוך שהוא גם נדרש עפ"י התמרור ליתן זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או המצוי בצומת.

והנה -  עולה מראיות התביעה עצמה ומעדותו של הבוחן המשטרתי מטעמה - כי ניכר שרוכב האופניים בחר לנוע דווקא ישר בצומת ואף להימצא במרחק של לא פחות מ - 5 מטרים מן המדרכה הימנית.

זאת ועוד: