ת"ד
בית המשפט לתעבורה תל אביב - יפו
|
11381-09
30/12/2012
|
בפני השופט:
עופר נהרי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אבי פיאטוק
עו"ד שמעון מזרחי
|
| הכרעת דין |
הנאשם מזוכה וזאת מחמת הספק.
כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען שכאשר נהג הנאשם במכונית ברח' דיזנגוף בת"א לכיוון דרום בנתיב שמאלי מתוך שני נתיבים אשר עליו מסומן חץ המורה על נסיעה ישר בלבד, סטה הוא עפ"י הטענה עם מכוניתו ימינה בצומת עם רח' ז'אן ז'ורס בחוסר זהירות ומבלי לתת תשומת לב מספקת לדרך ובניגוד לחץ המסומן על נתיב נסיעתו, חסם נתיב נסיעתו של רוכב אופנוע שנע בנתיב הימני ברח' דיזנגוף במגמת נסיעה ישר ברח' דיזנגוף בכיוון זה מימין ובכיוון נסיעתו של הנאשם, וכי כתוצאה מכך התנגשו שני כלי הרכב ונחבל עקב כך רוכב האופנוע וניזוקו שני כלי הרכב.
הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך נקבע התיק להוכחות והוצגו הראיות והעדויות.
מטעם התביעה העידו העדים הבאים:
השוטר בוחן התנועה מר יהודה מירון (ע.ת.1) אשר במסגרת עדותו הוגש תרשים במצורף לחוו"ד (סומנו ת/1, ת/2).
האזרח מר רון נחמני (ע.ת. 2) שהינו רוכב האופנוע המעורב ואשר במסגרת עדותו הוגשה בהסכמה ההודעה שמסר במשטרה (סומנה ת/3).
השוטרת הגב' עדי ששון (ע.ת.3) אשר במסגרת עדותה הוגש דו"ח פעולה שערכה (סומן ת/4).
עוד הוגשו מטעם התביעה בהסכמה תעודות רפואיות ע"ש רוכב האופנוע המעורב (סומנו ת/5) וכן הודעת הנאשם במשטרה (סומנה ת/6).
מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1)
לבקשת ההגנה ובהסכמה הוגש תרשים שערך רוכב האופנוע במצורף למסירת הודעתו במשטרה (התרשים סומן נ/1).
לאחר שנתתי דעתי לעדויות, לראיות ולדין, מסקנתי היא כי נותר ספק סביר בקשר עם הוכחת קיום יסודותיהן של העבירות שיוחסו לנאשם בתיק זה ובקשר עם שאלת אחריותו של הנאשם לקרות התאונה ומכאן שדין הנאשם להנות מספק זה ולזיכוי מחמת הספק.
מעדותו של רוכב האופנוע עולה כי הוא בחר לנוע עם קטנועו במהירות של 50 קמ"ש בהתקרב לצומת כאשר יורד גשם והכביש רטוב וכאשר הוא נע לדבריו מימין לרכבו של הנאשם ומאחוריו בשעת לילה.
אין מחלוקת בפי התביעה כי קיימת בצומת בו עסקינן רשות וזכות לכלי רכב הנעים ברח' דיזינגוף לדרום (כפי שנע הנאשם עם מכוניתו) לבצע בצומת זה פניה ימינה לרח' ז'אן ז'ורס.
ובמילים אחרות הפניה שם מותרת וחוקית אליבא דכל הדעות.
בהקשר זה ייאמר כי בעת שרוכב האופנוע בחר לנוע עם אופנועו מימין ומאחורי רכבו של הנאשם, צריך היה הוא אם כך לצפות ולהביא בחשבון כי יתכן שהנאשם יבחר לנצל את זכותו לפנות בצומת זה ימינה.
בהקשר זה, ומאחר שנושא נתיבי הנסיעה והחיצים על הכביש הינו נושא מהותי, יש להבין ולדעת שמהעדויות בתיק זה עלתה בבירור התמונה הבאה:
הן הנאשם והן רוכב האופנוע העידו (ואפנה גם לתרשים נ/1 שערך רוכב האופנוע עצמו) שבנתיב הנסיעה הימני שם מתוך השניים לכיוון דרום ברח' דיזינגוף, ועד סמוך מאד לצומת ולפניה לרח' ז'אן ז'ורס, חנו כלי רכב.
פירושו של דבר כי לנהג של מכונית אשר נעה בעת הרלבנטית ברח' דיזינגוף לכיוון דרום (כפי שנע הנאשם) לא היתה למעשה ברירה אלא לנוע בנתיב השני מימין עד ממש בסמוך לפניה ימינה.
רוצה לומר שאין להלין בנסיבות אלה על הנאשם על כי את הפניה לרח' ז'אן ז'ורס לא היה לו למעשה מטבע הדברים מנוס מלבצע אלא רק לאחר שהסתיימה שורת כלי הרכב שחנו בנתיב הימני , ובמובן זה אין להלין עליו על כך שאכן מהלך נהיגתו (ובלית ברירה בנסיבות כאמור ) היה מעבר שלו מהנתיב השני מימין במגמת הפניה (המותרת והלגיטימית כזכור) ימינה לרח' ז'אן ז'ורס, להבדיל מהנתיב הראשון מימין (שהרי זה היה כזכור תפוס במכוניות חונות).