ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
10079-10
10/11/2011
|
בפני השופט:
כב' סגן הנשיאה ישראל ויטלסון
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. ענף תנועה ת"א
|
הנתבע:
נרייה בן אדרת עו"ד ארבל
|
הכרעת דין |
נגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 18.12.09 בשעה 23:30 נהגה במכונית שברולט מס' 1711614 בנתיבי אילון לכוון צפון והתקרבה למחלף גלילות. באותה עת ובאותו כיוון משמאלה, נסע רכב איסוזו מס' 7098606 נהוג בידי הירשהורן תומר. בהגיע כלי הרכב כאמור לצומת גלילות, במקום בו הכביש מסומן כך ששני נתיבים ממשיכים ישר ושני נתיבים פונים ימינה, פנתה הנאשמת ימינה ובתוך כך סטתה שמאלה מנתיב נסיעתה, והתנגשה עם צדה השמאלי בצד ימין אחורי של רכב האיסוזו. הנאשמת המשיכה בנסיעה תוך שיוט בין הנתיבים, בשלב מסוים סטתה ימינה והתנגשה עם צד ימין של רכבה במעקה הבטיחות, המשיכה בנסיעה ולבסוף נעצרה. כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב המעורבים.
הנאשמת הואשמה בנהיגה בקלות ראש בכך שסטתה לסירוגין ימינה ושמאלה מנתיב נסיעתה ובגרימת נזק לרכוש. כמו כן, הואשמה הנאשמת בנהיגה ברכב בהיותה שכורה. בבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף נמצאו 655 מק"ג אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף.
הוראות החיקוק לפיהן מואשמת הנאשמת:
1. נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961, בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961, בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.
2. נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961.
3. גרם נזק לרכוש - עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
הנאשמת כפרה בהאשמות המיוחסות לה ונשמעו הראיות.
מטעם התביעה הוגשה עדות הנאשמת אשר נגבתה במקום האירוע. בעדותה דווחה הנאשמת, כי שתתה שתי כוסות וודקה בערך בשעה 21:00 בהיותה אצל חבר ברמת גן.
מטעם התביעה העידו שלושת הנוסעים שהיו ברכב האיסוזו.
על פי עדות הנוסעת שישבה ליד הנהג, טל פרץ, היא ראתה את הרכב בו נהגה הנאשמת מתקרב אליהם, והתריעה בפני הנהג על הסכנה המתקרבת. היא ראתה את רכב הנאשמת מתנגש ברכבם, ובהמשך ראתה את הרכב נוסע בזיג זג, עד שנתקע במעקה הבטיחות שבצד ימין של הכביש ונעצר. הרכב בו נסעה עצר בצידי הדרך מאחורי רכב הנאשמת ונוסעי הרכב נגשו אל הנאשמת. לדבריה, הנאשמת היתה מטושטשת ונדף ריח חריף של אלכוהול מפיה.
על פי עדותה של הנוסעת שישבה ברכב האיסוזו מאחור, דניאל בן-חיים, היא שמעה את קריאת האזהרה של הנוסעת השניה ברגע שהבחינה ברכב הסוטה לעברם.
נהג רכב האיסוזו, תומר הירשהורן, העיד, כי ראה את הרכב בו נהגה הנאשמת סוטה שמאלה ופוגע ברכבם, ובהמשך הבחין כי הרכב הפוגע משייט בין הנתיבים, עד שפגע במעקה הבטיחות ונעצר. גם עד זה ציין כי נדף ריח חזק של אלכוהול מפיה של הנאשמת. לדבריו, הנהגת נראתה לו בלתי כשירה לנהיגה. העד ציין, כי הוא שוטר צבאי ביחידת מצ"ח, שמטפל גם בתיקי תאונות דרכים ובשכרות.
מעדויותיהם של נהג הרכב המעורב והנוסעות שהיו עימו ברכב עולה, כי הם צפו מראש את התרחשות התאונה. רכב הנאשמת התקרב לעברם בצורה מסוכנת, אך הנהג לא יכול היה למנוע את ההתנגשות.
מטעם התביעה העידו עדי תביעה נוספים:
בוחן התנועה העיד שבחן את כלי הרכב ואת סביבת האירוע ורשם את מסקנותיו לגבי תאונת הדרכים. לדבריו, לא היו נסיבות חיצוניות שגרמו לתאונה. הראות ותנאי הדרך היו תקינים. בשני כלי הרכב נבדקו ההגה והבלמים ונמצאו תקינים.
השוטר עורך התע"צ ממעבדת מכשור האכיפה, העיד על תקינותו של מכשיר הינשוף בו נערכה לנאשמת בדיקת שכרות.
השוטר שעכב את הנאשמת ובצע את בדיקת השכרות באמצעות מכשיר הינשוף, העיד על מהלך בצוע הבדיקה, ועל בצוע תקין של הליך הבדיקה על פי נוהלי המשטרה. עדותו נשענה על המסמכים שערך, תצלום כיול, פלט מכשיר, ודו"ח בדיקת שכרות. על פי דו'ח הפעולה שרשם השוטר בעת האירוע, נדף ריח חזק של אלכוהול מפי הנאשמת, והיא נכשלה בבחינת מאפייני שכרות. בדו'ח מבחני הביצוע שערך לנאשמת נרשם, כי הנאשמת נזקקה לתמיכה בעמידתה, במבחן "הליכה על קו" התנדנדה, והיא החטיאה הבאת אצבע לאף. התרשמותו הכללית של השוטר מהנאשמת היתה, כי היא נראתה תחת השפעת אלכוהול כבדה.
בבדיקת השכרות שבוצעה לנאשמת באמצעות מכשיר הינשוף נמצא, כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הוא 655 מק"ג.
מטעם ההגנה העידה הנאשמת.