נגד הנאשם, יניב פירי, הוגש כתב-אישום בו מיוחסות לו העבירות הבאות:
תקיפת בת-זוג, לפי הסעיפים 379 ו-382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין");
איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין;
תקיפה שגרמה חבלה ממשית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין;
גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, ו
הטרדה באמצעות הטלפון, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים).
אני מזכה את הנאשם מעבירת הגניבה, ומרשיעה אותו בכל העבירות האחרות המפורטות.
עיקרי העובדות והאישומים
1. תקופה בת שנה לערך קיים הנאשם קשר זוגי עם
פזית הררי (להלן: "המתלוננת"), השניים החליטו להינשא, ואף קבעו מועד לנישואיהם - 4.11.03, אלא שבשלהי חודש אוגוסט 2003, עם שובה של המתלוננת מחופשה, פרץ ביניהם סכסוך בשל חשדו של הנאשם כי בגדה בו עם אחר; הסכסוך הביא לפרידת השניים זה מזו, ולביטול הנישואין.
2. באחד מאותם ימים של סוף חודש אוגוסט 2003, לאחר שנתגלע הסכסוך, הגיעה המתלוננת מלווה בחברתה
חופית שבת (להלן: "חופית") למקום עסקו של הנאשם, מספרה ברח' ארנון ברמת-גן, במטרה ליטול משם ציוד שהפקידה המתלוננת ברשות הנאשם. בין הנאשם לבין המתלוננת התלקח עימות שעל נסיבותיו ותוצאותיו חלוקים הצדדים (להלן: "האירוע במספרה"). לטענת המאשימה, הסומכת על ראיותיה, ובעיקר - עדויותיהן של חופית ושל המתלוננת, תקף הנאשם בכעסו את חופית: דחף אותה ובעט בה, וכן, הכה באגרופו בעינה וגרם לה חבלה של ממש.
עקב כך, הואשם הנאשם, כאמור, בתקיפה שגרמה חבלה ממשית, אישום שהנאשם כפר בו בטענה שהעימות בינו לבין הנערות הסתכם בחילופי צעקות וגידופים. הנאשם הכחיש שנקט באלימות פיזית כלפי חופית.
3. הנאשם הואשם בהטרדה באמצעות הטלפון נוכח טענת המאשימה כי בהזדמנויות אחדות, בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003, ועד 13.11.03, הוא התקשר טלפונית למתלוננת בשעות הלילה המאוחרות והטרידה על רקע פרידתם.
4. עימות נוסף התרחש, לטענת המאשימה, בין הנאשם לבין המתלוננת ב-13.11.03 בשעת בוקר, בגן הילדים ברח' בורוכוב בגבעתיים, בו עבדה המתלוננת כגננת (להלן: "גן-הילדים").
במועד זה, נאמר בכתב האישום, הגיע הנאשם לגן-הילדים ודרש מהמתלוננת להחזיר לידיו שעון שהעניק לה שנה קודם לכן (להלן: "האירוע בגן-הילדים").
גם על נסיבותיו של אירוע זה חלוקים הצדדים: המאשימה טענה, על סמך הראיות שהביאה, כי הנאשם נטל, שלא כדין, את הטלפון הנייד של המתלוננת, דחף אותה בגן-הילדים וגרם לנפילתה ארצה, וכן, איים שיפגע בה; עקב כך, הואשם הנאשם בתקיפת בת-זוג, באיומים, ובגניבת הטלפון.
הנאשם כפר גם בעובדות אלה, כשהוא מכחיש כי תקף את המתלוננת או שאיים לפגוע בה; אשר למכשיר הטלפון, טען הנאשם, כי אכן לקחו אולם החזירו כעבור חצי שעה.
דיון והכרעה
5. הובהר והוכח כי ברקע האירועים שפורטו בכתב-האישום מסכת יחסים זוגית שעמדה להתמסד ונקטעה באחת, עקב חשדו של הנאשם במתלוננת, בת-זוגו, כי שיקרה לו באשר לחופשתה, וכי בגדה בו עם אחר.
מכאן ואילך הידרדרו היחסים, כאמור, וכך ארע אשר ארע. הביטוי הראשון לאותה הידרדרות התרחש במספרה.
יוער כי החקירה נגד הנאשם נפתחה במשטרת רמת-גן בעקבות תלונה שהגישה המתלוננת ב-13.11.03, ובה גוללה את פרטי האירוע בגן-הילדים, את נסיבות הטרדותיו הטלפוניות של הנאשם, להן הייתה קרבן בחודשים האחרונים, וכן, מסרה על אירוע התקיפה שהתרחש במספרה בסוף חודש אוגוסט, במהלכו חבל הנאשם בחברתה, חופית.
בעקבות תלונת המתלוננת, זומנה חופית למשטרה, ומסרה את גרסתה לגבי האירוע שהתרחש במספרה.
האירוע במספרה
6. המתלוננת וחופית העידו שתיהן לגבי ההתרחשות במספרה.
המתלוננת סיפרה בעדותה על כעסו של הנאשם כלפיה עם שובה מחופשתה, וטענתו כי בגדה בו ושיקרה אותו (עמ' 7, שו' 6-7). בו ביום, מסרה המתלוננת, היא הגיעה למספרה כדי לקחת את הציוד שלה (ציוד לטיפול בציפורניים), וחופית, חברתה הטובה, נלוותה אליה. בדרכן החוצה, אמרה, תפס הנאשם בשערותיה של חופית, בעט בה ונתן לה מכות איומות (שם, שו' 10-12). לסברתה,
"הוציא הנאשם את עצביו על חופית" (עמ' 7, שו' 17-18).
המכה שהכה הנאשם בחופית הפכה לחבלה בעינה, חבלה אותה ראתה המתלוננת באותו ערב, כששהתה חופית בביתה, ובעצת אמה צילמה המתלוננת את חופית.