פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
8264-07
20/02/2008
|
בפני השופט:
ביתן אליהו
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
|
הנתבע:
האני דיב
עו"ד סלע מתתיהו
|
| הכרעת דין |
כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מתייחס לשני עניינים.
האחד - קשירת קשר לגניבת משאית ולהעברתה לתחומי הרש"פ, וגניבתה, תוך גרימת נזק למשאית.
השני - נהיגה במשאית, ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, ופגיעה בחייל שעמד בקרבת רכב צבאי שהועמד במקום כדי לחסום דרכה של המשאית.
עבירות קשירת הקשר, נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע, גניבת רכב וחבלה במזיד ברכב
א.
כללי
1. בכתב האישום נטען, כי במועד בלתי ידוע לפני 8.9.07, קשר הנאשם קשר עם אחרים לגנוב משאית באיזור קרית-גת ולהעבירה לתחומי הרשות הפלסטינית.
2. עוד נטען, כי בתאריך 8.9.07 בסמוך לשעה 12:30, בקרית-גת, אחד הקושרים, שזהותו אינה ידועה, ניפץ את החלון הימני של משאית בעלת מ.ר.2750815 אליה מחוברת עגלה בעלת מ.ר. 9397800 (להלן: "המשאית"), פרץ אליה, פירק מתוכה את מכשיר האיתור הלוויני ושבר את המתנע, הניע את המשאית ונסע מהמקום.
3. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם קיבל לידיו את המשאית לפני השעה 19:40 של ה- 8.9.07 והחל לנסוע בה אל עבר שטחי הרשות הפלסטינית.
4. בגין מעשים אלה, מייחסת התביעה לנאשם עבירות של קשירת קשר לפשע, נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע, גניבת רכב וחבלה במזיד ברכב.
ב.
טענת התביעה והראיות שהובאו להוכחתה
1. התביעה טוענת בסיכומיה, כי הראיות הנסיבתיות שהוצגו בבית המשפט, מובילות למסקנה חד משמעית ויחידה בדבר היות הנאשם שותף לקשר שנקשר להתפרץ למשאית ולגנוב אותה. על כן, ומכח סעיף 499(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), נושא הוא באחריות גם להתפרצות למשאית ולגניבתה.
2. הראיות הנסיבתיות שהוצגו הן כדלקמן: בתאריך 6.9.07 בשעה 16:00, נהגה של המשאית החנה אותה באיזור התעשיה בקרית-גת.
בתאריך 8.9.07, בין השעה 19:00 ל- 20:00, סייר של חברת איתוראן (להלן: "הסייר"), הבחין במשאית, כשהיא חוצה את צומת טייבה. הוא דיווח על כך למוקד חברת איתוראן ולאחר בירורים עם בעל המשאית ונהגה, הסתבר כי המשאית נגנבה.
הסייר נסע אחרי המשאית, שנסעה לעבר מחסום צבאי הנקרא "ג'אברה". המשאית חלפה על פני המחסום, שלא היה מאוייש בכיוון נסיעתה. מרחק מה אחרי המחסום, ביצעו חיילים חסימה של הנתיב בו נסעה המשאית, ע"י העמדת רכב האמר לרוחב הנתיב, כשהם עצמם עומדים במקומות שונים ביחס להאמר.
המשאית הגיעה למקום, עקפה את ההאמר מצד ימין ולאחר מרחק קצר נעצרה והנאשם ירד ממנה וברח לשטח. הסייר שהיה בעקבותיו, דלק אחריו ותפס אותו.
החלון הימני של המשאית היה מנופץ, לוח הבקרה לא היה במקומו וחלקים של מערכת האיתוראן היו מפורקים ומונחים במקומות שונים בתא הנהג של המשאית.
ג.
גירסת הנאשם
הנאשם נחקר וגרסתו, בתמצית, היתה כי זמן קצר לפני שנעצר, הוא היה בתחנת דלק בטייבה, שם פנה אליו אדם שהוא אינו מכיר ושאל אותו אם יש לו רשיון נהיגה למשאית. משהשיב בחיוב, הציע לו לנהוג עבורו משאית אל מעבר למחסום, למושב עינב, ולקבל בתמורה 200 ש"ח. הנאשם הסכים והסיע את המשאית.
ד. דיון והכרעה
1. מנוסח כתב האישום עולה, כי התביעה יוצאת מהנחה שהנאשם עצמו לא נטל חלק בגניבת המשאית מהמקום בו חנתה, אלא שלאחר שהמשאית נגנבה ע"י אחר, הנאשם קיבל אותה לידיו ונהג בה אל עבר שטחי הרשות הפלסטינית.