הכרעת דין בתיק פ 8168/06

1.         בתאריך 4.7.2005, בשעה 08:30, נהג הנאשם בטנדר איסוזו מ.ר 62568356 (להלן: הטנדר), בכביש 31, מכיוון שוקת לכיוון צומת יתיר, ופנה שמאלה בצומת, בכביש המוביל לכיוון יער יתיר (להלן: כביש יתיר). על פי הנטען בכתב האישום, שוטר משטרת התנועה, מנשה גבע, שישב בג'יפ משטרתי, נושא לוחית רישוי משטרתית, ועל גגו אור כחול מהבהב, סימן לנאשם בידו ובמערכת כריזה לעצור, אולם הנאשם לא שעה להוראתו, והחל להאיץ את מהירות נסיעתו ולהימלט מהמקום, כשהשוטר דולק בניידת בעקבותיו. בעקבות נסיעתו הפראית, נאלץ נהג רכב טויוטה שהגיע ממול, לבלום בפתאומיות, באופן שהביא לאובדן שליטה, ולסטייה מנתיב הנסיעה, תוך החלקה עם חלקו האחורי של הרכב לתוך הכביש. רק עקב סטייתו של הג'יפ לעבר שולי הדרך הימניים נמנעה התנגשות בין הג'יפ לרכב הטויוטה.

נוכח האמור, הוצבה בהמשך הכביש ניידת משטרתית, בה נמצא השוטר יגאל סבגי, באופן שנחסם נתיב נסיעתו של הנאשם, ואולם הנאשם המשיך בנסיעה הפראית, תוך שפגע כמעט בחלקה השמאלי של הניידת, שהחלה לדלוק בעקבות רכבו של הנאשם. בשלב זה הגיע ממול רכב פורד טרנזיט, שנאלץ לסטות לשולי הדרך כדי להימנע מהתנגשות ברכבו של הנאשם, שהמשיך בנסיעתו הפראית למרחק של קילומטר נוסף, ואז עצר רכבו.

בעקבות האמור, יוחסו לנאשם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332

(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, הפרעה לשוטר במילוי תפקיד, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, ונהיגה ללא רישיון רכב, לפי סעיף 3 ו-62 לפקודת התעבורה (נ"ח)תשכ"א- 1961.

2.         הנאשם כפר באישומים. עם זאת, הודה בחקירתו כי ברכב שנהג "לא היה טסט". (ע' 35).

עדויות התביעה

3.         בתאריך 4.7.2005  נערך מבצע של משטרת התנועה, בליווי מסוק, לאיתור עברייני תנועה המעורבים בעבירות חמורות, באיזור כביש 31. במבצע נטלו חלק עדי התביעה, רס"ר מנשה גבע, רס"מ יגאל סבגי, וכן סייר האוויר, כפיר יצחק, שנמצא במסוק המשטרתי.

העד, רס"ר מנשה גבע המשמש כסייר תנועה במשטרת התנועה במשך 17 שנה, העיד כי ישב בג'יפ המשטרתי, שעל גגו אור כחול מהבהב, בכביש יתיר, מצד ימין כיוון הנסיעה,  במרחק של 10 מ' מכביש 31, כשפניו לעבר כביש 31. על פי עדותו מדובר בכביש צר ומשובש, בעל שולי כורכר נמוכים,  שאינו מאפשר מעבר שני כלי רכב הנוסעים במקביל, והמצריך ירידה לשוליים. הנאשם שנהג בטנדר, חלף בצומת כביש 31 ונכנס לכביש יתיר, אל מול הרכב המשטרתי. העד סימן לנאשם לעצור, וקרא לו במערכת הכריזה. לדברי העד לא ניתן היה שלא להבחין בהוראתו, שכן חלון תא הנהג בטנדר היה פתוח,"הסביבה שקטה",  ולנוכח  הקירבה  בין כלי  הרכב, והנאשם  אף הנהן לו  בראשו, כמתכוון לעצור

(ע' 6). תחת זאת, הנאשם האיץ את מהירותו, והחל להימלט מהמקום בנסיעה פרועה, תוך שהעד נוסע אחריו, במהירות של 110-120 קמ"ש, על פי מד האוץ ברכבו, ושומר על קשר עין. העד מציין כי מיד עם תחילת המרדף, באיזור בכביש בו מצוי קפל קרקע, הגיע ממול רכב "טויוטה קרינה אפור בהיר", שנסע במהירות סבירה, של 30-40 קמ"ש, ונאלץ לסטות לשולי הדרך הימניים, עקב נהיגתו הפרועה של הנאשם. העד עצמו חשש עקב כך מהתנגשות קרובה, ואף הסיט את רכבו ימינה כדי להימנע מהיפגעות (ע' 6). הוא התבונן במראה, והבחין כי נהג הטויוטה איבד שליטה, והרכב הסתחרר, וחלקו האחורי החליק לימין, והוא עמד על הכביש בצורה אלכסונית, ולא המשיך בנסיעה. העד איבד קשר עין ל"שניה - שתיים" מהטנדר,  ודיווח על הנעשה, לשוטר יגאל סבגי שהיה ברכב משטרתי, במרחק של 200-300 מ' לפניו. בהמשך הנסיעה, הבחין כי הטנדר, בו שהו הנאשם ולידו "קטין בן 14", נחסם על ידי הג'יפ המשטרתי של סבגי. (תרשים מיקומם של כלי הרכב בעת המרדף ומיקומו של הרכב המשטרתי של השוטר סבגי, ששירטט העד, ת/3). העד ערך דוחות עיכוב ומעצר, בהם נרשמה תגובת הנאשם, לפיה לא ראה את העד, ועצר לאחר שראה את הג'יפ המשטרתי השני. בנוסף ציין כי אין לו אפשרות כספית "לעשות טסט לאוטו" (ת/1, ת/2).    

בחקירתו הנגדית הבהיר העד כי עדותו של הנוסע לצד הנהג לא נגבתה מאחר שהיה מדובר בקטין, שהיה מבוהל, ולהתרשמות העד נדרש היה חוקר נוער כדי לגבות את העדות, שלא הייתה הכרחית וכלעצמה.  עוד ציין כי לא נטל את פרטי רכב הטויוטה, שכן המשיך במרדף אחרי הטנדר, ולא רצה כי סבגי יתעמת לבדו עם הנהג, וחשש לסכנו. הוא חזר לאחר מכן למקום, אולם נהג הטויוטה כבר לא היה כבר שם.

העד אישר כי תחילה ערך לנאשם 3 דוחות- נ/2- ובכללם, "הודעת תשלום קנס" הנוגעת לנסיעה ברכב לא תקין, נוכח ליקויים טכניים רבים שנמצאו ברכב; "הזמנה לדין וכתב אישום" המתייחס לנהיגת רכב שרישיון הנהיגה שלו פקע, ונהיגה ללא ביטוח; ו"הודעה על איסור שימוש ברכב" נוכח הליקויים האמורים.

העד הבהיר כי סבר שהדוחות קשורים בפן התעבורתי של הנהיגה, וכי נהיגתו המסוכנת של הנאשם תטופל בנפרד, ואולם הוא ביטל את ההזמנה לדין, והודעת הקנס, נגד רצונו, נוכח כך שהובהר לו על ידי רשות התביעה כי יש כוונה להעמיד את הנאשם לדין בפני "בימ"ש פלילי", בגין כל העבירות המיוחסות לו. העד שלל אפשרות כי ביטל את הדוחות נוכח שידולו של סבגי, ונוכח רצונם להרחיב את "יריעת" מעשיו של הנאשם. (ע' 9,12).

4.         רס"מ  יגאל סבגי, העיד כי בעת שישב בתוך ג'יפ משטרתי מסומן, עם אור כחול מהבהב, על הכביש, במרחק של כ-  2 ק"מ מהצומת, קיבל דיווח בקשר מהשוטר גבע על טנדר איסוזו שלא ציית להוראתו, הנמלט לכיוונו. כדי ליצור חסימה, העמיד את הג'יפ, כשחלקו על שולי הכביש, וחלקו על הכביש, באופן שחסם כמטר אחד מרוחב הכביש. להערכתו רוחב הכביש במקום היה כ- 3 מ', ורוחב שוליו- 20 ס"מ. הוא עצמו נשאר לשבת בג'יפ, נוכח ניסיון עבר עם נהגים פרועים,  שכן העריך כי אם יצא מהרכב, הוא עלול להיפגע מהרכב המתקרב, ורצה להיות נכון גם לרדוף אחריו. הטנדר הגיע לאחר מספר שניות מאז דיווחו של גבע,  והתקרב לעברו ב"מהירות עצומה", והוא סימן לנהג לעצור. נהג הטנדר שלא צפה כי במקום תוצב ניידת, "בלם, איבד שליטה וסטה ימינה ושמאלה, ימינה ושמאלה, וכמעט פגע בחלק השמאלי של הניידת..." העד החל לרדוף אחרי הטנדר, כשהמסוק המשטרתי מרחף ממעל,  והבחין כי "כמעט אירעה תאונה חזיתית" בין רכבו של הנאשם שנסע בפראות, לבין רכב מסוג פורד טרנזיט בצבע לבן שהגיע ממול, והצליח לסטות לשולי הכביש הימניים (ע' 16). הטנדר נעצר לבסוף במרחק של קילומטר, והעד העריך כי הנהג הבין שאין טעם להמשיך במרדף נוכח הימצאות המסוק והניידת הדולקים בעקבותיו (ע' 13). בנוסף לנאשם, ישב בטנדר "נוסע צעיר", שהעד מעריך כי היה קטין, שפרטיו לא נלקחו. בביקורת מסמכים התברר כי לנאשם אין ביטוח ורישיון רכב בר תוקף, והוא הועבר לחקירה במשטרת עיירות (תרשים העד למיקומם של כלי הרכב בעת הגעתו של הנאשם למקום עמידתו של רכבו של העד, ת/4).            

בחקירתו הנגדית ציין העד כי הכביש "צר יחסית לכביש רגיל", אבל רוחב הכביש אינו אחיד. בחלקו צריכים לסטות לשולי הדרך, כדי לאפשר מעבר רכב מהכיוון הנגדי, ובחלקו מתאפשר מעבר 2 רכבים בו זמנית. בהקשר זה ציין כי הנאשם "נהג בפראות, ועצם נהיגתו והנסיעה שלו" גרמה לטרנזיט לסטות, כדי לחמוק מתאונה. ( ע' 16 ). העד ציין כי לא היה צורך בשחזור האירוע: "עצם הסיכון שהוא כמעט פגע בניידת שלי, ויכולתי גם אני להיפגע פיזית, וגם נהיגתו הרשלנית והפראית..וגם אם הכביש צר, יש דרך לנסוע ולרדת לשוליים" (ע' 17). העד אינו מוציא מכלל אפשרות כי אמר לשוטר גבע לבטל הדוחות שערך, שכן במקרה של סיכון חיי אדם, אין רושמים דוחות, ואולם אינו זוכר אם אמר דבר מה לגבע בעניין זה (ע' 18).

5. סייר האוויר, רס"ר כפיר יצחק, העיד כי היה במשימת סיור אווירי בכביש 31, בין צומת שוקת לנבטים. בעת שהמסוק היה באיזור צומת יתיר, התקבל דיווח מהשוטר סבגי על טנדר שנמלט מהשוטר גבע. העד זיהה את הטנדר הנוסע "בפראות ובמהירות" לעבר רכבו של סבגי שעמד במרחק של 800 מ' מהצומת, כשרכבו חוסם מחצית רוחבו של הכביש.  העד התרשם כי סבגי מתכוון לפתוח דלת שמאל ולצאת מהרכב ולסמן לנהג, וכי נהג הטנדר "נצמד במתכוון לצד השמאלי כדי למנוע מהשוטר לפתוח את הדלת...מלמעלה התרשמתי שיש כוונה...כי הוא חלף אותו, והוא סיכן אותו והשוטר לא יכול היה לרדת לסמן לו..." (ע' 18), ובעמ' 20: "כשהוא ניסה לגלח אותו, מצד שמאל, לא הייתה חסימה מלאה, אלא הוא עמד על חצי שול, חצי כביש" (תרשים מיקום כלי הרכב,  נ/3). הג'יפ המשטרתי החל במרדף אחרי הטנדר, והעד הבחין ברכב מסוג פורד טרנזיט המגיע ממול, שנאלץ לסטות ימינה מהכביש כדי להימנע מפגיעה.  העד מציין כי הבחין גם ברכבו של  גבע הנע על הכביש לכיוון הטנדר, ואולם אינו זוכר פרטים הקשורים בתנועתו של גבע, כיוון שהתמקד יותר בסבגי,במהלך תנועתו של המסוק קדימה, מעל הטנדר שנע במהירות לפנים, ואינו זוכר כי ראה קודם לכן רכב נוסף על הכביש, מלבד הטרנזיט. (ע' 19).  

עם הבאתו לתחנת משטרת עיירות נגבתה מהנאשם אימרה, ת/5, (בשעה 11:22), על ידי החוקרת פריינטי, בה הואשם בחשד לנהיגה מסוכנת שגרמה לסטיית כלי רכב מנתיבם, ו"כמעט" פגיעה בניידת משטרה. הנאשם ביקש לשמור תחילה על זכות השתיקה בטענה שהוא "הולך ומסתבך". עם זאת בהמשך אמרתו טען, כי הבחין רק ברכב "פרייבט" אחד, שאינו יודע סוגו, שירד לשוליים, וזאת לאור העובדה כי מדובר בכביש צר ומשובש, שאינו מאפשר מעבר 2 כלי רכב. הוא עצר את רכבו, כאשר הבחין בג'יפ המשטרה. הנאשם חזר וביקש לשמור על זכות השתיקה, לאחר שנשאל מדוע לא עצר רכבו בתחילת האירוע, כאשר שוטר סימן לו לעצור, והגיב במילים: "זה מה שאני רוצה להגיד עכשיו, זהו".  

החוקרת פריינטי, הבהירה לא נעשה ניסיון לאתר את הנוסע שישב ליד הנאשם בעת הנהיגה.  עוד ציינה כי בהנחיית פרקליטות מחוז הדרום, ביקשה מהשוטר גבע לבטל הדוחות שערך, כדי לנקוט הליכים פליליים נגד הנאשם, והודיעה לנאשם כי הדוחות בוטלו, וכי אינה זוכרת מי מהשוטרים אמר לה שיש צורך בביטול הדוחות (ע' 33).

6.         התביעה הגישה בהסכמה דוח קצין ממונה, ת/6, בשנערך על ידי רפ"ק יוסי מכלוף ביום  4.7.2007, (שעה 12:00), שבה צויין מפיו של הנאשם, בתגובה להאשמתו ב"סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה": " טעיתי, פחדתי שיעשו לי קנסות".

            אמרות הנאשם

7.         הנאשם העיד כי נסע ברכבו, שלא שעבר מבחן רישוי כאמור, כלשצידו, בן דודו, מוחמד אבו סבית (אבו סוויד), (להלן: מוחמד), כבן 20 לערך, אותה עת. לדבריו לא הבחין בכל רכב משטרתי בעת שפנה שמאלה בצומת יתיר. לדבריו הגיע מולו רכב טויוטה ב"צבע כסוף", בו נהג אדם המוכר לו, משבט אבו קריאן, ובשל הכביש הצר, ירדו מעט לשוליים כדי לעבור. לאחר נסיעה של 600-700 מ', חנה מימין ג'יפ טויוטה לבן, ולאחריו, טנדר סובארו. לדבריו הוא עבר את שני כלי הרכב, ולאחר 100 מ', שמע קול של סירנה, והבחין במראה  ברכב המשטרתי שהורה לו לעמוד בצד, והוא ציית להוראה. עד שלב זה כאמור, לא הבחין בכל נייידת המנסה לעצרו "לא שמתי לב, לא ראיתי אותו" (ע' 43). הוא לא ראה כל רכב משטרתי החוסם את נתיב הנסיעה,  והג'יפ המשטרתי אותו עקף, חנה כשחלקו על השוליים וחלקו על הכביש ( ע' 44). הנאשם טען כי במהלך הנסיעה לא הבחין בכל רכב מסוג טרנזיט המגיע מולו, ואם עבר רכב כזה, היה זה רק בשלב בו בדקו השוטרים רישיונותיו, והוא לא שם ליבו לכך (ע' 45). עם הגיעם לתחנת משטרת עיירות, השוטר סבגי התחיל "להשתולל", ודרש לפתוח לו "תיק פלילי".  לדבריו סירב תחילה למסור גירסה בחקירה, ואף ציין באימרה כי הוא "מרגיש שהוא הולך להסתבך", לאחר שהתרשם כי השוטרים מתאנים לו, ומבקשים לסבכו בפלילים,  וכי השוטר סבגי "התעלל" בו, במעשיו אלה (ע' 37).

הנאשם מציין כי לא מסר בחקירה את סוג הרכב שהגיע מולו, כיוון שראה "שמה, שמשהו לא בסדר...החלטתי בכלל לא לתת חקירה". עם זאת, ציין בפני החוקרת כי הרכב היה "בצבע כסף", ואינו יודע מדוע פרט זה לא נרשם באימרה (ע' 41). עוד מסר כי אמר לשוטר סבגי, כי הוא מזהה את נהג הטויוטה, ואולם לא מסר גם פרט זה בחקירה (43). הוא שוחרר אחרי שעתיים, והחוקרת הודיעה לו שדוחות התנועה מבוטלים(ע' 38). לאחר החקירה, הגיעו לתחנה אחיו ומוחמד, והוא לא סבר כי יש מקום לבקש ממוחמד למסור הודעה בחקירה, (ע' 45), ולא ידע כלל אותה עת, שיש כוונה להגיש נגדו כתב אישום, שהוגש רק לאחר שנה מיום האירוע.  עם זאת, איתר מיידית את נהג הטויוטה כדי שזה יוכל למסור עדות בעת הצורך (ע' 46-47). העד הכחיש כי אמר לקצין מכלוף, את הדברים הכלולים בת/6 (ע' 39, 47).

            עדויות התביעה