הכרעת דין בתיק פ 8024/07

בנסיבות העניין החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירות הבאות:  איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ועבירת תגרה.

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף   329 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של ניסיון לתקיפת שוטר לפי סעיף 273 + 25 לחוק העונשין, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, עבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין, עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של תגרה לפי סעיף 191 לחוק העונשין.

2. על פי הנטען בכתב האישום בילה הנאשם ביום 12.1.07, בסמוך לשעה 04:00, במועדון "קוקונט גרוב" בטיילת שבאילת (להלן: "המועדון") והיה מעורב בקטטה עם אדם אחר. מאבטח המועדון הוציא את הנאשם ואת האדם האחר אל מחוץ למועדון, שם המשיך הנאשם להתווכח עם האחר והיו ביניהם אף דחיפות ידיים. הדבר עורר את תשומת ליבם של השוטרים סיוון מרציאנו ויעקב כהן, שהיו לבושים מדי משטרה ואשר התקרבו לעבר הנאשם והאחר. או אז, ניגש הנאשם לאדנית שהיתה בסמוך, הוציא מתוכה מוט ברזל עבה ונופף בו לעבר האחר, עימו התקוטט.

השוטר יעקב כהן, שהבחין במעשיו של הנאשם, צעק לעבר הנאשם להניח את המוט ולהפסיק את מעשיו והחל להתקרב  אל עבר הנאשם. או אז, יידה הנאשם את מוט הברזל אל עבר השוטרים.

השוטר יעקב כהן התכופף והצליח להימנע מן הפגיעה של המוט אשר המשיך במעופו ופגע בראשה של השוטרת סיוון מרציאנו, שעמדה בסמוך אליו. כתוצאה מן הפגיעה נפלה השוטרת מרציאנו על הקרקע ואיבדה את הכרתה. ממקום האירוע היא פונתה לבית החולים הרפואי "יוספטל" באילת שם אובחנה כמי שסובלת משברים בערובת העין ושברים נוספים בגולגלתה, אשר חייבו טיפול  רפואי ממושך.

השוטר כהן ועדי אברג'יל, יחד עם מאבטחי המועדון ניסו להשתלט על הנאשם, אך זה התנגד למעצרו ורק בסיוע שוטרי מג"ב ושוטרים נוספים שהגיעו למקום הצליחו לאזוק את ידיו של הנאשם ולעצרו.

עת הובל הנאשם לתחנת המשטרה, על ידי השוטר בן סוטו, השתולל הנאשם, בעט ברגליו לעבר השוטר, הניף את רגלו לעבר השוטר וניסה לתקוף אותו וחזר וקילל את השוטרים כשהוא מאיים לפגוע בהם.

3. הנאשם, במענה לכתב האישום לא הכחיש את עצם שהייתו במועדון באותו ערב, לא הכחיש כי התעורר ויכוח בינו לבין אדם אחר וכי היו ביניהם דחיפות. אולם, הכחיש את כל הטענות העובדתיות האחרות אשר יוחסו לו בכתב האישום. לטענתו כאשר יצא מהמועדון הוא הותקף על ידי קבוצת אנשים שאת זהותם לא ידע, תקיפה אשר גרמה לו לערפול וטשטוש חושים למשך כשתיים עד שלוש דקות לאחר התקיפה עצמה.

לטענתו, בחלוף דקות אלו מצא עצמו במצב בו קפצו עליו אנשים אשר הכו אותו קשות מבלי שהוא יודע או מבין מי אלה האנשים ומה פשר מעשיהם.

הנאשם כפר בטענה כי נטל מוט ברזל מן האדנית שהיתה במקום וכי הטיל את מוט הברזל כפי שמיוחס לו בכתב האישום. אולם, בסיכומי טענותיו הודיע בא כוחו כי לא יטען כי הנאשם לא זרק את מוט הברזל, אך טען כי בשל מצב שכרותו לא התגבשה אצלו המחשבה הפלילית של כוונה לפגוע, לא במתלוננת ולא באדם האחר עימו התקוטט. 

טען בא כוח הנאשם כי לאור לשונו של סעיף 34ט(ב) לחוק העונשיןחוק העונשין 34I, לא ניתן להרשיע את שולחו בעבירה הדורשת יחס חפצי של כוונה כלפי התוצאה, כי אם רק בעבירה שבה נדרשת אדישות כלפי רכיב זה.

לחילופין טען כי החזיק במוט הברזל לשם הגנה מפני האדם האחר עימו התקוטט וזה נשמט מידיו.

אשר להיקף הפגיעה שנגרמה לשוטרת מרציאנו - לא כפר הנאשם בהיקף הפגיעה עצמה. (ראה תמונות ת/4, ת/5 וכן תעודות רפואיות ת/9 עד ת/11).

אשר לעבירות המיוחסות לו כלפי השוטרים, טען בא כוח הנאשם כי לא התגבשה אצל הנאשם הכוונה לאיים או לעלוב בשוטרים וגם לא להפריע להם במילוי תפקידם וכי היה זה הנאשם אשר הותקף על ידי השוטרים.

אשר לתגרה המיוחסת לו טען כי אין בנסיבות העובדתיות כדי לבסס עבירה של תגרה, מאחר והאירוע לא השתכלל לידי תגרה.

יוצא איפה כי המחלוקת העיקרית בתיק זה נוגעת לשאלה-  האם קמה לנאשם הגנת השכרות במובן שלא התגבשה אצלו המחשבה הפלילית של "כוונה" לצורך הרשעתו בעבירה של  חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) (1) לחוק העונשין.

שלאחריה תבחנה העובדות באם יש בהן כדי לבסס הרשעה בעבירות של תגרה, איומים תקיפת והעלבת עובד ציבור לרבות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואם ייהנה הנאשם מהגנת השכרות גם בעבירות אלה.

4. עבירה של חבלה בכוונה מחמירה :

כאמור, הנאשם בסיכומי טענותיו לא חלק על דבר העובדה כי מוט הברזל אשר החזיק בידו פגע בשוטרת וגרם לה לחבלה של ממש. לפיכך, ביקשה המאשימה להרשיע אותו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין.