האישום של סחר בסם מסוכן המתייחס לנאשם 3 (להלן הנאשם או ג'באלי) הוא האישום הרביעי. יתר האישומים הם נגד נאשמים 1 ו-2 שנשפטו בפני מותב אחר. תמצית העובדות: ביום 1.8.02 נפגש סוכן משטרה, ארז שמש (להלן הסוכן או שמש), עם נאשם 1 - ג'מאל סלאמה (להלן ג'מאל), ותיאם איתו רכישת סם מסוג קוקאין. הסוכן העביר לג'מאל 400 ש"ח, הם הלכו לעבר ביתו של ג'באלי והאחרון העביר לסוכן שתי אריזות המכילות קוקאין במשקל כולל של 0,7263 גרם (להלן הסם).
הנאשם כופר במיוחס לו. לטענתו אינו האיש שהעביר לשמש את הסמים, והמפגש בינו לבין ג'מאל אותו ראה הסוכן בחברתו, היה מפגש תמים.
נקודת המחלוקת היא אפוא בשאלת זיהויו של הנאשם כמי שסיפק בפועל את הסם לשמש. התביעה סבורה שיש בידה ראיות המצביעות על הנאשם כספק הסם.
פרשת התביעה
עדותו של הסוכן שמש:
א. פעילותו של הסוכן תועדה בקלטת, ת/4, והעד התייחס בדבריו למה שנראה בה. נפגש עם ג'מאל, נסע על אופנועו לפי הנחיותיו, ועצר במקום שג'מאל הורה לו להמתין. ג'מאל אמר כי הוא הולך לקרוא לסוחר שייתן לו את הסם והלך לעבר ביתו של הנאשם. העד שמע אותו צועק משהו, אך לא קלט מה. לאחר זמן מה הופיעו השניים ובאו לכיוונו. את הסמים קיבל מג'מאל, לו מסר לפני כן את הכסף. אחרי קבלת הסם, נסע מהמקום כשהוא רואה את השניים הולכים יחד. העד הצביע על תמונות בקלטת המראות את מיקומו ומיקומם של האחרים, וכן הצביע על בית שעל גגו צלחת לוויין שהוא לדברי ג'מאל, ביתו של הנאשם.
ב. לעד נערך באותו יום מסדר זיהוי תמונות - ת/7, והוא זיהה בוודאות את הנאשמים 1 ו-3.
ג. בחקירתו הנגדית ציין את הדברים הבאים: לא ראה את ג'באלי מוסר לג'מאל את הסמים; לא ערך חיפוש על ג'מאל לפני שזה פגש את הנאשם ואינו יכול לשלול שהאחרון החזיק ברשותו סמים (דבר המוכחש על ידי ג'מאל עצמו); ג'מאל לא אמר לו מפורשות שהסם נרכש מהנאשם, אך הצביע על בית בפינת רח' החיטה ואמר שזה ביתו של הנאשם, וכן אמר עליו "זה כרית עבה ואני יכול לישון עליה בשקט", עמ' 33, שמש הבין מדבריו שאם ירצה לקנות סמים יוכל לסמוך על ג'אבלי.
ד. הוגשו בהסכמה מסמכים שערך הסוכן המתעדים את פעילותו:
1. דו"ח פעולה מיום 31.7.02
, ת/8
- מפעילו שלח אותו לג'מאל המוכר לעד מפעילותו בשכונת עג'מי ומקניית סמים ממנו בעבר. שמש ביקש לקנות ממנו קוקאין (קרח), נפגש איתו, וג'מאל אמר לו שלאדם שמוכר את הסם אין אותו כרגע וקבע עם הסוכן לקחת אותו למחרת לאותו סוחר.
2.
ת/9
- מזכר מיום 1.8.02 ובו תיאור סוחר הסמים ממנו "נרכש הסם"; "גובה כ-1.80 לערך בגיל 50 לערך. מבנה גוף צנום. שיער שיבה קצוץ קעקוע באזור בית החזה. לבש מכנס קצר בצבע שחור. פלג גופו העליון ערום, נעל סנדלים."
3
. ת/10
- דו"ח פעולה המתאר את המשך הפעילות מיום 31.7.02. שמש חזר ופגש את ג'מאל וזה עידכן אותו שדיבר עם הסוחר וקבע להיפגש עימו בשעה 11.30 ליד ביתו של הסוחר. ג'מאל הוביל את הסוכן במסלול כמתואר בדו"ח, ביקש ממנו 400 ש"ח, ואמר לו להמתין. וכך מתאר שמש את המשך הדברים:
"ג'מאל קיבל את הכסף והמשיך ללכת עד רח' געש. נעמד ושמעתי אותו קורא לאדם מסויים. האדם שלו קרא ג'אמל הגיע אליו ( בהודעה ת/11 ש' 23 מציין העד כי לא שמע את השם שבו קרא ג'מאל - ר.ג). ג'מאל הסתודד איתו מספר שניות אותו אדם שהסתודד עם ג'מאל נפרד ממנו והלך למקום שאיני יכול לציין מאחר ולא היה לי קשר עין באותו שלב, ג'מאל נשאר לעמוד במקום וכעבור פרק זמן קצר, מספר דקות, חזר אותו אדם וניגש לג'מאל השניים הסתודדו שוב וג'אמל ביחד עם אותו אדם ניגשו אלי ונתן לי 2 אריזות שקיות ניילון שקופות שהכילו בתוכן חומר בצבע לבן החשוד כסם מסוג קוקאין."
ועוד הוסיף העד בדו"ח, עמ' 2 "באותו שלב בו קבלתי את שקיות הסם מג'מאל סלמה, פנה אלי אותו אדם שהיגיע עם ג'מאל ואמר לי שאם אני ארצה עוד פעם קוקאין אני אצטרך להגיע עם ג'מאל סלמה ולא תהייה בעיה לקבל את הקוקאין."
4. ת/11
- הודעת הסוכן במשטרה מיום 4.8.02. בהודעתו חוזר הסוכן על דבריו כמפורט בעדותו ובמסמכים הנ"ל, כולל ציטוט דברי הסוחר שיוכל לקנות ממנו גם בעתיד באמצעות ג'מאל, עמ' 2 ש' 1-5.
עדותו של אבי אפריאט
העד הוא מפעילו של שמש. דו"ח פעולה ת/5 מיום 1.8.02 הוגש בהסכמה במקום עדות ראשית. הדו"ח מפרט את השיחות שהיו למפעיל עם הסוכן וכלולה בו אמירה של הסוכן לפיה: "מסר לי הסוכן שהסוחר גם ניגש אליו ואמר לו שאם הוא רוצה לקנות עוד פעם הוא צריך לבוא עם ג'מאל סלמה ולא תהיה בעיה.
העד קיבל מידי הסוכן את הסם. אין מחלוקת באשר להיות החומר סם מסוכן ולגבי שרשת הסם.
בעדותו אישר העד כי לא ידע מראש שהסוכן הולך להיפגש עם נאשם 3. אך הוסיף כי מהאזנה לשיחה בין הסוכן לנאשם 1, שיחה שהתקיימה יום לפני רכישת הסם ולא הוקלטה מטעמי חיסיון, הוברר לו כי הסוחר ממנו יקבל הסוכן את הסם, הוא נאשם 3. אומר כבר עתה כי לדבריו אלה של העד אין משקל ראייתי.
בעקבות מידע זה, החליט על הצבת תצפית לעבר ביתו של הנאשם.
עדותו של רס"ר ישר