הכרעת דין בתיק פ 5395/04

1.                  הנאשם הינו בעל פאב במדרחוב בנחלת בנימין, המתלונן הינו נהג מונית אשר לדבריו ביום הארוע 17.07.2004 לפנות בוקר, החנה את המונית לשם מנוחה לאחר שעות עבודה ארוכות וצעד במדרחוב בקרבת הפאב.

השניים נתקלו בזה בזה בנסיבות לגביהן הם חלוקים כפי שיפורט בהמשך, מכל מקום תוצאת המפגש, חבלה בפניו של המתלונן שהצריכה טיפול רפואי ראה ת/3.

2.                  לפי הנטען בעובדות כתב האישום , הנאשם נגח בפניו של המתלונן עד זוב דם ובכך גרם לו לחתך באזור  הגבה, המשיך להכותו ותפס בחוזקה בשערותיו.

ת/2 צילום שעשה המתלונן כשבוע אחרי הארוע מראה את הפצע שפנים וקרחת או ליתר דיוק דלילית שער מעל המצח.

3.                  עיקר גירסת המתלונן -

באותו לילה בעת שטייל ברחוב, שמע קולות אנשים ומוסיקה, עצר להתבונן, עמד להמשיך בדרכו ואו אז הגיח מאי שם הנאשם, שאל אותו   למעשיו ומיד נגח בפניו. המתלונן תפס את פניו המדממות אך תוקפו המשיך להכותו ואיים שאם המתלונן לא יסתלק הוא ידקור אותו.

לאחר שהנאשם הניח לו, התכוון המתלונן לטלפן למשטרה מהטלפון הסלולרי שלו, הנאשם בראותו זאת החל לרוץ אחריו, המתלונן נמלט ואחרי זמן מה נפסק המרדף. המתלונן טלפן למשטרה והנאשם ניגש ואמר שכדאי שידברו ביניהם. המתלונן סרב, הנאשם החל לברוח והפעם המתלונן דלק בעקבותיו כשהוא  מדווח על תנועותיו בטלפון למשטרה. המתלונן איבד קשר עין עם הנאשם וכשהגיעה הניידת נסעו לפאב, שם  פגשו את הנאשם.

הנאשם נעצר, המתלונן הובא למשטרה למסור עדות והמשיך לבית החולים.

בחקירתו הנגדית הוטח בו שעמד בקירבת מקום לשירותי הפאב והציץ לתוכם, המתלונן הכחיש וטען שהנאשם הגיח מאחוריו - פני המתלונן היו לכיוון הפאב והנאשם בא מאחוריו, ולכן לטענת המתלונן אין להאמין לנאשם שהופתע  מנוכחות המתלונן שכן ראה אותו מגבו.

לבקשת ההגנה, הציגה התביעה כתב אישום והכרעת דין לפיהם הורשע  המתלונן בשני מעשים מגונים בכך שחשף את אברו בפני נוסעות במונית. הסברו של המתלונן בעדותו בתיק הנוכחי - מדובר באי הבנה בינו לבין הנוסעות והוא הודה במעשה זה מתוך רצון לסיים את התיק על רקע נסיבות אישיות מסויימות.

4.                  בהסכמה הוגשו דו"ח מעצר ודו"ח פעולה - ת/4 ו- ת/5. בשני מסמכים אלה טען הנאשם שהמתלונן פרץ לו לפאב  ולשוטר אפטבי ארנון אמר גם שהמתלונן דחף אותו והוא דחפו בחזרה (ראה ת/4).

5.                  גירסת הנאשם -

כשהגיע לפאב באותו לילה אמרה לו המלצרית שהראי בשירותים המשמש גם חלון מנופץ. הוא אסף את השברים ואטם את החלון עם קרטון. לשירותי הפאב נכנסים דרך חצר אחורית חשוכה עליה הצביע הנאשם בין התמונות שהגיש, נ/3 - נ/6. בשעה מאוחרת יותר ניגש לבדוק את השירותים ולשם כך נכנס לסמטה המובילה אליהם ושם ראה את המתלונן עומד עם גבו אליו כשידו על איבר מינו ומסתכל דרך החלון המנופץ לתוך השירותים. 

הנאשם אינו יודע אם באותו זמן היה מישהו בשירותים.

הנאשם הבהיר שראה לנכון לחזור לשירותים דרך הסמטה כדי לבדוק אם מישהו שבר את החלון עם אבן ועדיין נשאר במקום (ראה עמ' 16).

בתוך הסמטה ראה דמות, כפי שתיאר לעיל, נבהל וקפא במקומו. הנאשם ניגש לדמות מאחור, שאל מה הוא עושה שם והמתלונן "הרים את היד והתקוטטנו ונגחתי בו תוך כדי זה, מה שעשיתי שם זה היה מתוך פחד". (עמ' 16 ש' 3-25).

בחקירתו הנגדית טען שלא ציפה לפגוש אף אחד בסמטה אליה נכנס. ועוד אמר כי הבחין במתלונן  במרחק של כ- 3 מטר ממנו וראה שהוא מחזיק ביד אחת את איבר מינו וידו השניה נשענת על הקיר ליד החלון.

הנאשם מכחיש את הדברים שנרשמו מפיו בת/4 ו- ת/5 לפיהם טען בפני השוטר שמישהו פרץ לפאב.

ועוד הוסיף כי בסיטואציה שנוצרה, חשש  לחייו וחשד שיש למתלונן נשק, (ראה עמ' 18) ובהמשך רדף אחריו כדי שיספר לו מה עשה במקום.