האישום
1. עניינו של אישום זה באירוע בו נורו יריות ביום 7.5.05 לפנות בוקר, בדלית אל כרמל (להלן: "האירוע"). בכתב האישום נאמר, כי עובר לאירוע התגלע סכסוך בין הנאשם לבין מג'די חדיד, המתגורר בבית הוריו, רשי ואבתיסאם חדיד (להלן: "המתלוננים"), בדלית אל כרמל. על רקע אותו סכסוך, הגיע הנאשם ביום 7.5.05, סמוך לשעה 03:40, לבית המתלוננים, וניפץ את השמשה הקדמית של רכבם שחנה על המדרכה בסמוך לבית. בעקבות קולות הניפוץ התעוררו המתלוננים ויצאו לפתח ביתם, שם, במרחק קצר מהם, עמד הנאשם וכיוון לעברם אקדח. המתלוננים נכנסו מיד לביתם וסגרו את הדלת, ואילו הנאשם ירה לעברם כמה קליעים, אשר פגעו, בין השאר, בקיר הבית, ואחד מהקליעים אף חדר דרך דלת הכניסה של הבית אל המטבח.
2. המאשימה מייחסת לנאשם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירות בנשק, לפי סעיף 144(א) רישא +(ב)+(ג)(1) לחוק העונשין, וכן היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.
תשובת הנאשם לאישום
3. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען בין השאר טענת אליבי. לטענתו, בעת האירוע ישן בביתו ועימו היה גם דודו, עלא. יצוין, כי הסניגור ביקש להעלות את טענת האליבי לקראת תום שמיעתם של עדי התביעה. ואולם, הדוד עלא, מי שאמור היה להיות עד האליבי, לא זומן כלל להעיד. כמו כן, ב"כ הנאשם לא חזר על הטענה בסיכומיו, ונראה כי זנח אותה. טענה זו לא הוכחה אפוא, ועל-כן יש לדחותה. אחזור לכך בהמשך.
עובדות שאינן שנויות במחלוקת
4. א. אין מחלוקת באשר לעצם התרחשות הארוע של ירי לעבר בית המתלוננים.
בת/1 ניתן לראות את מיקום פגיעת הקליעים בבית, וכן נראה שם מיקום שלושה תרמילים שנמצאו על המדרכה בסמוך לבית. נראה, כי נורו שלושה קליעים. קליע אחד פגע בקרבת דלת הכניסה מעליה (תצלומים 6 ו-7 בת/1). קליע אחד חדר את דלת הכניסה, חלף במטבח, ושרידיו נמצאו מאחורי המקרר (תמונות 8-17). קליע שלישי פגע בקיר בסמוך לשער (תמונות 4-5). שרידי קליעים נמצאו בהתאם. בת/1 גם ניתן לראות את שמשות הרכב המנופצות (תמונות 27-31).
השאלה המרכזית הטעונה הכרעה במשפט זה היא, אפוא, מיהו אותו יורה.
ב. אין חולק, כי בין הנאשם לבין בנם של המתלוננים, מג'די חדיד, נתגלע סכסוך בימים הסמוכים לאירוע, בעקבות חילוקי דעות בקשר לעסק משותף שפתחו השניים. על רקע אותו סכסוך פרצה קטטה בין מ'גדי חדיד לבין הנאשם, הן ביום האירוע (6.5.05) והן יום קודם לכן. גם אחיו של מג'די, רוני חדיד, היה מעורב בקטטה (ביום 6.5.05).
5. מג'די ורוני הם כאמור בניהם של אבתיסאם ורשי חדיד. הנאשם הוא בנה של בת אחותו של רשי. האחים הנוספים של אם הנאשם הם וג'יד ועלא. וג'יד ועלא הם אפוא דודי הנאשם.
עדויות התביעה
אבתיסאם חדיד
6. אבתיסאם חדיד (להלן גם: "המתלוננת") העידה, כי הנאשם נהג לבקר בביתם לעיתים תכופות. לפני האירוע היה הנאשם מבקר אף פעמיים ביום. בליל האירוע, בעת שישנו, נשמעו חבטות ורעש של שמשות מתנפצות, ועל כן אמרה לבעלה, רשי (להלן גם: "המתלונן"), כי שוברים את חלונות הרכב (ג'יפ). בהמשך לכך התבוננו השניים מהחלון, ראו כי שמשות הג'יפ נופצו, ואז ירדו בריצה במדרגות הבית. מיד לאחר מכן פתחה העדה את דלת הבית, בכוונה לצאת החוצה לכיוון הרכב, ואז ראתה את הנאשם עומד מאחורי הדלת. לדבריה:
הוא היה עומד עם אקדח והיה לו בפנים משהו שחור (מצביעה על הפנים) לא ידעתי אם היה לו מסיכה על הפנים או לבש משהו, אני אומרת לרשי: זה איאל זה איאל. רשי תפס אותי. זה היה עד לגובה האף. הוא יום יום אצלי אז איך אני לא אכיר אותו. תמיד הוא היה עומד אותה עמידה אותה פוזה מאחורי הקיר. כשרצינו להיכנס נכנסנו פנימה. התחיל לירות עלינו. בעלי תפס אותי מהידיים הכניס אותי לבית וסגר את הדלת. ראיתי על הפנים שלו עד גובה האף משהו בצבע שחור.
ש. מה עם העיניים שלו?
ת. אני לא יודעת, היה לו שחור על הפנים שלו מהסנטר עד לגובה האף. העדה לאחר שנשאלה שוב אומרת שהיא ראתה משהו בצבע שחור מגובה האף כלפי מטה על הפנים.
ש. מה אמרת לבעלך כשראית את אייל.
ת. אמרתי לו שזה אייל זה אייל, אתה רואה. הוא היה עומד ועושה ככה, עומד מאחורי קיר כזה מכוון את האקדח שלו לכיוון שלנו (עמ' 7 לפרוטוקול).
בהמשך העידה, כי היא ובעלה לא ראו את הנאשם יורה, שכן נכנסו במהירות הביתה, ואולם הם ראו את הנאשם מחזיק באקדח. זמן האירוע היה "לקראת תחילת האור. אבל תמיד יש לנו תאורה בחוץ".
7. יש לציין, שבתחילת עדותה טענה העדה, כי זיהתה את הנאשם כאשר החלק העליון של פניו היה גלוי, ורק החלק התחתון, מאזור האף ומטה היה מוסתר. לעומת זאת, בהמשך העדות, בתשובה לשאלות הסנגור ובית המשפט, העידה, כי ראתה רק את חלק פניו של היורה מן האף ומטה (עמ' 11).
יחד עם זאת, המתלוננת הייתה בטוחה בזיהויה את הנאשם. כאשר נשאלה על ידי בית המשפט, כיצד ידעה כי היורה הוא הנאשם, השיבה: "כי אני יום יום רואה אותו. אותה עמידה הוא עומד"(העדה חזרה על כך מספר רב של פעמים, עמ' 11,12). כך גם לאחר מכן אמרה: "כן אני ראיתי אותו. רק אייל, ולא מישהו אחר" (עמ' 14).
המתלוננת העידה גם, כי הנאשם עמד מאחורי חומה ולכן לא ראתה את כל גופו.