הכרעת דין בתיק פ 4739/05

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של קבלת דבר מרמה, על פי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום, עובר לחודש פברואר 2003, נגנבו מ"הדר", חברה לביטוח בע"מ (להלן: "החברה"), 178 שיקים, המשוכים מחשבון החברה, ביניהם שיק מספר 359460 (ת/1). השיק הגנוב זויף כך שהודפסו בו שמו של הנאשם, כמוטב, סכום של 95,980 ש"ח, והתאריך- 7.2.03. כמו כן, זויפה חתימת מושך השיק באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם השיק בידי מורשה חתימה בחברה.

עוד נטען כי בתאריך 9.2.03, הפקיד אלמוני את השיק הגנוב, על דעת הנאשם, בסניף בנק הפועלים באור יהודה, לפקודת חשבון בנק מס' 378896, המתנהל על שם הנאשם בבנק הפועלים, סניף 723, בטבריה, וחשבונו של הנאשם זוכה בסכום השיק.

בתאריך 12.2.03, משך הנאשם, מחשבונו, סכום של 95,000. על כן, נטען, כי במעשיו קיבל הנאשם במרמה סכום של 95,980 ש"ח.

הנאשם מודה בקבלת דבר בתחבולה וכפר בטענה כי הפקדת השיק בסניף הבנק באור יהודה, היתה על דעתו, כנטען בסעיף 3 לכתב האישום. 

אין מחלוקת בין הצדדים כי אלמוני הפקיד שיק, המשוך על שם הנאשם, בסניף הבנק, באור יהודה. זהותו של המפקיד אינה ידועה ועל גבי טופס הפקדת השיק (ס/1) נעדרת חתימתו של המפקיד. לעניין זה אף העיד מטעם התביעה, מר יוסף שוורץ, העובד בבנק הפועלים: "ברגע שהשיק מופקד בסניף אחר, אינני יכול לדעת מי הפקיד את השיק. מפקידים עשרות שיקים בסניפים שונים. לא נהוג לבקש מהמפקיד להזדהות" (ע' 10, שורה 18-19). בחקירתו הנגדית הוסיף העד כי אין כל אפשרות לדעת מי הפקיד את השיק על פי טופס ההפקדה (ס/1) וכל מאן דהוא יכול להפקיד כסף לפקודת זולתו, אף ללא ידיעתו.

הנאשם הודה כי משך 95,000 ש"ח מחשבונו, בסניף הבנק, בטבריה, שלושה ימים לאחר שהופקד השיק בחשבונו, אך טען כי לא היה כל קשר בינו לבין המפקיד האלמוני.

מטעם התביעה  הוגשו הודעותיהם של הנאשם, ושל צבי ליזרוביץ ויונתן גרוס.

צבי ליזרוביץ, המשמש כסגן מנהל מחוז, בחברת הביטוח, מסר בהודעתו במשטרה (ת/4), כי התגלה לחברה כי 178 שיקים נגנבו וזאת בעקבות שיחת טלפון שנתקבלה בחברה מפי אדם שטען כי הופקד, בטעות, בחשבונו סכום כסף, מאחר והוא אינו לקוח של החברה.

בעקבות המידע שהגיע לחברה, נערכה בדיקה ונתגלה כי 178 שיקים נגנבו, והוזמן משרד חקירות, על מנת שיחקור את העניין.

בהודעתו במשטרה מסר כי החתימה, בעט שחור, המשורטטת על השיקים שהוצגו בפניו על ידי החוקר, דומה לחתימתו, אך למעשה חתימתו זויפה וכי ההדפסה שעל גבי השיקים שונה מההדפסה על גבי השקים שיוצאים מהחברה.

יהונתן גרוס, המשמש כסגן מנהל מחוז המרכז בחברה, מסר בהודעתו במשטרה (ת/5), כי החתימה בעט כחול על גבי שיקים שהוצגו לו וביניהם ת/1, דומה לחתימתו, אך אין מדובר בחתימתו. לדבריו, חלק מהשקים הוצאו כשהיה בחופשה, על כן לא יכול היה לחתום על שיקים של החברה.

גרסתו של הנאשם הינה כי הוא הגיע לסניף בנק הפועלים, בטבריה, על מנת למשוך     3,000ש"ח מתוכנית חסכון, כיון שהיה נתון במשיכת יתר בחשבונו בבנק, שאותה ביקש לכסות, באותו סכום (עמ' 14, שורה 24) והפקידה בבנק דיווחה לו כי הופקדו בחשבונו 95,980 ש"ח. לגרסת הנאשם הוא הופתע, כשגילה כי בחשבונו הופקדו 95,000 ש"ח וחשב שהכסף הופקד בחשבונו בעקבות תאונה שעבר, כחצי שנה לפני כן (עמ' 12, שורות 24-17),  וזאת לטענתו, בעת שחצה מעבר חציה, באזור התחנה המרכזית, בחיפה, ומכונית, מסוג "שברולט", פגעה בו והוא ספג מכה. נהג הרכב הפוגע ביקש ממנו שלא לערב את המשטרה והבטיח לו כי יפקיד בחשבונו כסף. הנאשם מסר לו את פרטיו, שם מלא, מספר ת.ז, ומספר חשבון בנק, וכאשר נודע לו על סכום הכסף בבנק נזכר באירוע התאונה ובנהג הרכב האמור. בחקירתו במשטרה  (ת/2) טען הנאשם כי הוא לא נטל את פרטי הנהג הפוגע מאחר והיה בהלם מהמכה שספג. בהמשך חקירתו זו טען עוד כי: "זו לא היתה מכה רצינית ולא הלכתי לקבל טיפול רפואי. הייתי בהלם ליום אחד" (ת/2, עמ' 2, שורה 17). עוד העיד הנאשם, כי כשנאמר לו כי הופקד הכסף בחשבונו "הופתע מאד" (עמ' 14, שורה 17), ולמרות שהופתע, משך את כל הסכום מהחשבון. עוד טען כי: "בבנק פתאום נזכרתי בתאונה. לא שאלתי את הפקידה מאיפה הגיע הכסף" (עמ' 14, שורה 21).  ובהמשך עדותו טען שבתוך שעות, לאחר שמשך את הכסף מחשבונו, החליט לנסוע לאילת, שם הוציא,  בתוך שבוע, את הסכום כולו על הימורים: "בזבזתי בשטויות, שיחקתי בפוקר באילת גם בקזינו" (ת/2, עמ' 1, שורות 13-12). 

ב"כ של הנאשם, עו"ד שרמן, טען בסיכומיו כי לא הוכח קשר בין האלמוני שהפקיד את הכסף בחשבונו של הנאשם, לבין הנאשם, שגילה כי הכסף מצוי בחשבונו רק מפי הפקידה בבנק. הסנגור מסתמך אף על הודעתו של מר צבי ליזרוביץ (ת/4), וטוען כי ייתכן והשיק הופקד בטעות בחשבונו של הנאשם, ללא קשר לנאשם וללא ידיעתו. 

על כן, טען הסנגור כי הנאשם אך ניצל את הטעות שנוצרה וניתן להרשיעו אפוא אך בעבירה של קבלת דבר בתחבולה, שיסודותיה התמלאו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי נגנבו 178 שיקים מחברת הביטוח וכי אחד מהשיקים (ת/1) הופקד, על ידי אלמוני, בסניף בנק הפועלים, באור יהודה, בחשבונו של הנאשם, המתנהל בבנק הפועלים, בטבריה. כפי שמסרו בהודעותיהם במשטרה צבי ליזרוביץ ויהונתן גרוס, חתימותיהם על גבי השיק זויפו וכן כי ההדפסות על גבי השיק, קרי שמו של הנאשם, התאריך והסכום, אינן מתאימות להדפסות של החברה.

ניתן לראות כי בגב השיק מופיעה חתימה הנושאת את שמו של הנאשם. סנגורו הגיש לבית המשפט את טפסי פתיחת החשבון של הנאשם, בבנק, על מנת להוכיח כי החתימה על גב השיק אינה תואמת את חתימתו על גבי הטפסים. אף אם אין מדובר בחתימתו של הנאשם, דבר זה אינו מעלה ואינו מוריד, כיון שמוסכם על הכל שאלמוני הפקיד את השיק.

שלושה ימים לאחר שהופקד השיק בחשבונו של הנאשם, לאמור, המועד הראשון בו ניתן למשוך כסף, שהופקד באמצעות שיק, בסניף אחר, נכנס הנאשם לבנק ומשך את הסכום כולו. גרסתו כי הגיע לבנק, דווקא באותו יום ספציפי, קרי שלושה ימים לאחר הפקדת השיק בחשבונו בסניף בנק אחר, הכל על מנת לפדות תכנית חסכון נמצאת כגרסה שאין עימה ממש, ולוח הזמנים שלעיל מעורר חשד בלתי מבוטל בדבר תאום מראש עם אותו אלמוני, שהפקיד את השיק בסניף הבנק, באור יהודה ועל ידיעתו מראש של הנאשם בדבר הפקדת השיק בחשבונו, הגם שאין די בכך כדי לקבוע ממצא לחובתו של הנאשם, בהיבט זה, כי ההפקדה היתה בתאום עם אותו אלמוני.

על פניו, מתקבל רושם ברור כי הנאשם שטח סיפור שכולו בדיה, המדבר כולו לחובתו, בדבר אלמוני שפגע בו בתאונת דרכים, שאין לה סימוכין במסמך רפואי כלשהו, ושהבטיח לפצותו והכל מבלי שהפוגע כביכול מסר לו את פרטיו ולו ברמז, וזאת כדי לתרץ הופעת סכום כסף כה גדול בחשבונו, בבחינת יש מאין, כשהוא נתלה בתירוץ כושל זה, כעילה למשיכת הכסף, כשלכך גם נוספה טענה בדבר בזבוז מלוא הכסף, במשך ימים ספורים. מדובר אפוא בגרסה הנראית על פניה כקלוטה מעולם הדמיון וכל כולה באה לעולם להעניק תימוכין להתנהגותו של הנאשם שהזדמן לבנק כדי לפדות תוכנית חסכון, לטענתו, שגם לדידה לא הובאו תימוכין כלשהם בכתובים, והכל על מנת לכסות משיכת יתר.