הכרעת דין בתיק פ 4492/05

1.         הנאשם הועמד לדין בעבירות: שב"ח, החזקת נכס חשוד כגנוב והחזקת סם לצריכה עצמית.

2.         הנאשם הודה בעבירות שב"ח והחזקת סם וכפר בהחזקת נכס חשוד כגנוב.

3.         בעת מעצרו של הנאשם, בחיפוש על גופו נתפסו עליו 3,200 דולר ו- 400 ש"ח במזומן.

4.         א.         רס"ר ששון שאבי ערך דו"ח פעולה (ת/2) ולפיו, לאחר החיפוש, בהיותו 

            עדיין בשטח, הוא שאל את הנאשם למקור הכסף והלה השיב, שהכסף מבנק בשכם וכשנשאל מאיזה בנק, הנאשם החל לגמגם ושתק.

ב.         רס"ר דרור יחבס ערך חיפוש על גופו של הנאשם ותפס את הכסף (ת/3). לפני ספירת הכסף נשאל הנאשם כמה כסף יש ברשותו והוא השיב "אלפיים ומשהו", כאשר נשאל מהיכן הכסף טען, כי יש לו חנות והוא בא לקנות סחורה.

ג.          בחקירה במשטרה (ת/1)  אמר הנאשם, כי ברשותו כמעט 3,000 דולר ועוד 2,000 ש"ח. כאשר נשאל למקור הכסף אמר: "מאלוהים" (עמ' 3 שורה 53).

5.         בעדות בביהמ"ש סיפר הנאשם, כי הוא מתגורר בשכם יחד עם בני משפחתו. לדבריו, למשפחתו חנות בשכם והוא הגיע לת"א לקנות סחורה בכסף שאחיו נתן לו,  כ- 3000 דולר. הוא עקף את המחסום בארם והגיע בשעה 14.00 לת"א במונית "ספיישל".

            זו פעם ראשונה שהגיע לת"א למטרה זו ולא היה לו שם של חנות עם כתובת מסויימת. הוא הסתובב בין החנויות בת"א וערך בירורים עד שעה 17.00, אך לא קנה סחורה. בלילה הלך לפסטיבל הבירה בחוף הים בת"א, שם הכיר בחור בשם אמיר, אשר נעצר איתו מאוחר יותר.

            הוא ישן על ספסל עד שעה 10.00, נסע למספרה בתחנה המרכזית הישנה וכאשר יצא מהמספרה נעצר ע"י הבילוש.

            לדבריו, כאשר נשאל כמה כסף יש ברשותו, הוא אמר "אלפיים או אלפיים וחצי דולר", כי לא ידע כמה כסף נשאר לו אחרי הבילוי בחוף הים, כי היה מסומם ושיכור וחשב ש"שרף" את הכסף במסיבה.

6.         הנאשם, בחור נבון ומתוחכם ולכן לא התקשה להמציא גירסה ולהלך כמו לוליין בין הגרסאות השונות כשהוא מוסיף שקרים על גבי שקרים בחקירה הנגדית.

            הגירסה של הנאשם הינה גירסה מופרכת מיסודה, אינה ראויה לאמון ומלאה חורים כמו גבינה שוויצרית. לא זו בלבד שנמצאו סתירות למכביר בין הגירסאות השונות שמסר, במיוחד לגבי סכום הכסף שהיה ברשותו, אלא שהנאשם לא הסביר מדוע לא רכש סחורה ביום בו הגיע, למרות שהיה לו זמן בשפע, מדוע הפסיק את "הבירורים" בשעה 17.00, כאשר החנויות בת"א נסגרות ב- 19.00, מדוע למחרת בבוקר לא המשיך לחפש סחורה, אלא הלך למספרה, כגירסתו. הנאשם לא נתן הסבר מניח את הדעת, כיצד רצה להעביר את כמות הסחורה הגדולה שהתכוון לרכוש, שעה שהגיע לת"א ללא רכב.

            ככל שאני מעמיקה יותר בעדות של הנאשם, כך אני משתכנעת יותר ויותר, כי מדובר בעדות שקרית מתחילתה ועד סופה.

7.         להלן לשון סעיף 413 לחוק העונשין:

"המחזיק דבר, כסף...שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידו להניח דעתו של ביהמ"ש שרכש את החזקה בהם כדין, דינו..."

            לצורך קביעת אשמתו של נאשם בעבירה זו, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:

א.         שהחפצים (הכסף בענייננו) נשוא האישום, אכן היו בחזקת הנאשם.

ב.         שהעובדות, כפי שעלו מהראיות והנסיבות המוכחות, מעוררות חשד הגיוני שמדובר ברכוש גנוב.